בעקבות החלטת הממשלה לפצות את החקלאים שישביתו את יצור הביצים והפטם התעוררה שאלה בקשר למיסוי הפיצויים המתקבלים מהמועצה לענף הלול בגין ההשבתה.

להלן עמדת נציבות מס הכנסה בקשר למיסוי הפיצויים:

רקע כללי

1. "עקב היצע גדול בענף הלול, הממשלה באמצעות המועצה לענף הלול החליטה לשלם לחקלאים סכומי כסף (להלן: פיצוי) על מנת שישביתו יצור ביצים ופטם בלולים.

2. הסדר זה אמור היה לחול לגבי השנים 1999 ו – 2000.

3. לאחר שהתברר כי ההסדר יעיל הוחלט להאריך את תוקפו ללא הגבלת זמן.

מיסוי הפיצוי

1. חקלאי שהשבית לול, אינו מגדל עופות ואינו מנהל עסק לגידול עופות.

2. הפיצוי שמקבל חקלאי בגין השבתת לול כנ"ל, אינו הכנסה מיגיעה אישית בידיו.

3. יחד עם זאת החלטנו לפנים משורת הדין, כי הפיצוי בשנה הראשונה, יחשב כהכנסה מיגיעה אישית ורק השבתה לתקופה ארוכה יותר משנה תהווה הכנסה פסיבית ותמוסה בהתאם.

4. פיצוים לשנים 2000 ו – 1999 חויבו לפנים משורת הדין במס, כהכנסה מיגיעה אישית."

בהנחיית הנציבות שלעיל נקבע כי הממשלה החליטה להאריך את תוקפו של הסדר הפיצוי עם חקלאים שישביתו את יצור הביצים והפטם ללא הגבלת זמן.

מבירור במועצה לענף הלול התברר כי עובדה זו אינה מדויקת וההסדר נעשה כל פעם לשנה אחת בלבד ללא שום התחייבות מצד הממשלה להאריך את תקופת ההסדר מעבר לשנה אחת.

כמו כן, גם החקלאי אינו יכול להתחייב כלפי המועצה להשבית את הלול לתקופה העולה על השנה במסגרת ההסדר.

עובדה זו משליכה באופן מהותי על התייחסות למיסוי הפיצוי.

עמדתנו היא כי השבתה של הלול עד שנה אחת הינה בעלת אופי פירותי ותיחשב הכנסה מיגיעה אישית בידי החקלאי.

לפירוט ולהרחבת עמדתנו בנושא מיסוי דמי השבתת לול ראו חוזרנו מס' 36/2003.

לפרטים והבהרות נוספות ניתן לפנות לרו"ח חן שחרור במשרדינו בתל אביב.