הקדמה

תנובה נוסדה ופועלת כחלק מהקואופרציה החקלאית שבבסיסה המושבים והקיבוצים במטרה להבטיח מערך שיווק וייצור התוצרת החקלאית של חבריה.

במהלך השנים הקצתה תנובה "מניות" לחבריה, כאשר התמורה עבור המניות קוזזה על ידי תנובה מתשלומיה לחבריה עבור שיווק תוצרת חקלאית.

בשנת 1999 החליטה ועידת תנובה (אסיפה כללית של כלל החברים) על שיוך ההון (יחידות השתתפות) בדרך לא שוויונית, כנגזרת חלקית של השקעה בהון של כל אגודה ואגודה, וכן החליטה לאפשר סחירות פנימיות של יחידות השתתפות בין החברים.

בהסדר הקיבוצים חלק מהקיבוצים נדרשו להעביר 25% "ממניות" תנובה למדינה כנגד מחיקת החובות.

לאחרונה בוצעו מספר עסקות ב"יחידות השתתפות" בין חברים.

חוזר זה נועד להציג את היבטי המס במכירת זכויות בתנובה על ידי המחזיק בהן, ובמיוחד את הוראות הפטור ו/או שיעורי המס המופחתים החלים על מכירת זכויות אלו.

מס רווח הון

ככלל צפוי לחול על המוכר חיוב במס רווח הון לפי החלק החמישי לפקודת מס הכנסה (להלן- "הפקודה").

מס רווח הון מוטל על רווח הון דהינו הפער (הנומינאלי) בין העלות (המחיר המקורי) לבין מחיר המכירה או השווי של הנכס הנמכר.

רווח ההון מתחלק לשלושה חלקים:

1. רווח הון ריאלי – הפער בין העלות המשוערכת של הנכס, לפי מדד ידוע, לתמורה מהמכירה.

2. רווח הון אינפלציוני חייב – הפער בין העלות הנומינאלית למשוערכת ליום 31/12/93.

3. רווח הון אינפלציוני פטור – הפער בין העלות הנומינאלית לעלות המשוערכת ליום המכירה בניכוי רווח הון האינפלציוני החייב.

שיעורי המס על רווח הון

רווח הון ריאלי-

חברה או אגודה שיתופית - 36% לרווח שנצבר עד 31/12/02 ו – 25% לרווח שנצבר מעבר למועד זה.

יחיד - לפי שעורי המס הרגילים החלים על הכנסה שאינה מיגיעה אישית, 30% ועד 50% לרווח שנצבר עד 31/12/02 ו– 25% לרווח שנצבר מעבר למועד זה. מי שמלאו לו 60 בשנת המס שיעור המס החל לגביו מתחיל ב-10%.

רווח ההון האינפלציוני החייב 10%.

רווח הון האינפלציוני הפטור פטור ממס.

למחזיק בזכויות באגודה שיתופית חקלאית, שמועד הנפקתן הוא עד 31/3/1961, קיים שיעור מס מופחת על כל רווח ההון (כולל הסכום האינפלציוני החייב והפטור). שיעור המס המופחת הוא לזכויות שנרכשו עד 31/3/1949 – 12% לכל שנות מס נוספת מתווסף 1% עד 24%.

החל מתאריך 1/1/05 יעלה שיעור המס ב – 1% עד לשיעור של 25% מהרווח הריאלי. אולם מעליית שיעור זה הוחרגה זכות באגודה שיתופית חקלאית שהוחזקה לפני יום 12/6/02.

יחיד (לרבות קיבוץ) זכאים לפרוס את רווח ההון הריאלי על פני תקופה של 4 שנים המסתיימת בשנת המס בה נמכרו הזכויות, תוך ניצול שעורי המס ונקודות הזיכוי של שנים אלו (והכל בתנאי ששנת הפריסה הראשונה היא השנה שלאחר שנת הרכישה).

על רווח ההון מוטלת חובת תשלום מקדמה תוך 30 יום ממועד ביצוע העסקה בשיעור 25% מרווח ההון או בשיעור אחר לפי דו"ח שהוגש למס הכנסה. היתרה נושאת ריבית והצמדה ממועד זה.

אי תשלום המס על רווח ההון מחייב בקנס ממועד הוצאת השומה לשנת המס.

קיזוז רווח הון כנגד הפסדים

רווח הון הינו הכנסה, הניתנת לקיזוז בעת חישוב המס כנגד הפסדים, לפי הפירוט דלהלן:

4.1 הפסדים עסקיים שוטפים

ניתן לקזז רווחי הון כנגד הפסדים עסקיים שוטפים – סעיף 28 לפקודה. הקיזוז הנו אף חובה, ובמידה והנישום לא קיזז את רווחי ההון מהפסדיו העסקיים, שוב לא ניתן יהיה לקזז, לפי הפקודה, הפסדים בגובה רווח ההון שלא קיזז.

הקיזוז מבוצע שקל כנגד שקל.

אין חובה לקזז הפסדים כנגד סכום אינפלציוני החייב במס בשיעור 10% בלבד.

4.2 הפסדים עסקיים מועברים

ניתן לקזז רווחי הון כנגד הפסד עסקיים מועברים, רק אם רווחי ההון נוצרו בעסק או משלח יד.

מכירת זכויות תנובה, לפי דעתנו, עומדת בדרישה של רווח הון בעסק או משלח יד, היות ורכישת הזכויות נעשתה להבטחת ולקיום מערך הייצור והשיווק החקלאי.

4.3 הפסדי הון

ניתן לקזז רווחי הון כנגד הפסדי הון שאילו היו רווח היו חייבים במס. קיזוז של הפסד שנוצר מיום 1/1/1996, נעשה ללא הגבלה בשנות המס הבאות לאחר שנת המס בה נוצר ההפסד.

קיזוז הפסד הון כנגד רווח הון ריאלי נעשה ביחס של שקל לשקל.

קיזוז הפסד הון כנגד רווח הון אינפלציוני חייב נעשה ביחס של שקל הפסד לשלוש וחצי שקל רווח הון אינפלציוני חייב.

עמדת מס הכנסה, אף שהדבר אינו מופיע במפורש בפקודה היא, שאם ניתן לקזז הפסד הון בשנה מסוימת לא ניתן להעבירו לשנה שלאחריה.

סוגיות במכירת יחידות השתתפות בתנובה

5.1. רווחים ראויים לחלוקה

להלן הוראות סעיף 94 ב לפקודה הדן בעודף אינפלציוני במכירת מניה.

"(א) במכירת מניה של חברה שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה, או במכירת מניה על ידי מי שהוראות סעיף 6 לחוק תיאומים בשל אינפלציה או הוראות לפי סעיף 130 א אינן חלות בקביעת הכנסתו ושיעור המס החל על רווח ההון במכירתה הוא 25% או יותר, יחולו הוראות אלה:

(1) שיעור המס על חלק רווח ההון הריאלי השווה לחלק מהרווחים הראויים לחלוקה, כיחס שבין חלקו של המוכר בזכות לרווחים בחברה עלפי המניה לכלל הזכויות לרווחים בחברה, יהיה שיעור המס שהיה חל עליהם, אילו היו מתקבלים כדיבידנד סמוך לפני המכירה, לפי סעיפים 125 ב (2) או 126 (ב), לפי הענין.

(2) על אף הוראות פסקה (1), שיעור המס על רווח ההון הריאלי השווה לחלק מהרווחים הראויים לחלוקה כאמור בפסקה (1) עד המועד הקובע, יהיה 10%, לענין סעיף זה.

"הרווחים הראויים לחלוקה עד המועד הקובע" – הסכום שהיה נחשב כרווחים ראויים לחלוקה אילו נמכרה המניה במועד הקובע.

(ב) לענין סעיף קטן (א) –

(1) "רווחים ראויים לחלוקה" - רווחים כאמור שנצטברו בחברה מתום שנת המס שקדמה לשנת רכישת המניה עד תום שנת המס שקדמה לשנת המכירה שלה, ובפירוק - עד ליום התחלת הפירוק, ובלבד שלא יובאו בחשבון רווחים ראויים לחלוקה כאמור, שנצברו ליום יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) הכל לפי המאזן של החברה לתום שנת המס שקדמה לשנת המכירה או ליום התחלת הפירוק, לפי הענין, לרבות רווחים שוונו.; אולם סכומים שנצטברו בקרן לייצוב ההון כמשמעותה בסעיף 53י"א לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, או סכומים שניכוים הותר על פי סעיף 53י"ז לחוק האמור, או רווחים כאמור באגודה שיתופית באותן שנים שבהן חלו בחישוב הכנסתה סעיפים 57, 61, 56, ו- 62 ואותם רווחים נכללו ביתרת המחיר המקורי, לא יהיו בגדר רווחים הראויים לחלוקה, וסכום הרווחים הראויים לחלוקה לא יעלה על סכום הרווחים שנתחייבו במס לרבות מס שבח בתקופה האמורה בניכוי המס עליהם ודיבידנד שחולק מהם ובניכוי הפסד שנוצר בחברה שמניותיה נמכרות, אשר לא קוזז ובצירוף הרווחים שהיו חייבים במס כאמור אילולא פוטרו ממנו;

(1) הגדלת חלקו של מוכר המניה בזכות לרווחים בחברה בתוך שנתיים שלפני המכירה לא תובא בחשבון.

(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו אם המוכר המציא לפקיד השומה חישוב המראה את הרווחים הראויים לחלוקה כאמור בסעיף קטן (ב)". (ההדגשות שלנו ב.מ.).

פקודת מס הכנסה הכירה בכך שחלק מעלות ערך המניה נובע מרווחים שצברה החברה הנמכרות. בעבר שיעור המס שהוטל על רווחי חברה היה 40% מס חברות בתוספת 35% על היתרה מס הכנסה. סך הכל הוטל מס בשיעור של 61%. בעת חלוקת דיבידנד בחברה פרטית זוכתה החברה במס ההכנסה שהוטל על הסכום שחולק כדיבידנד, ואילו מקבל הדיבידנד בחברה פרטית חויב במס בשיעור 45%. סך הכל הוטל מס על רווח שחולק בשיעור 67%.

המחוקק ביקש להשוות את מעמד המוכר למעמד מקבל הדיבידנד ביחס לרווחים, ולפיכך קבע כי יוטל מס בשיעור 10% על חלק המוכר ברווחים שצברה החברה, במהלך שבע השנים שקדמו לשנת המכירה (סכום אינפלציוני חייב נוסף).

בעקבות תיקוני הרפורמה במס, הושווה המעמד של רווחים ראויים לחלוקה שנצברו מיום 1.1.03 למעמד של דיבידנד. לעניין שעורי המס חיוב במס אצל יחיד - 25% ובחבר בני אדם -0%. בעת מכירה זכויות תנובה המוכר יהא זכאי, על חלק מהתמורה השווה, לחלקו ברווחי תנובה מיום 1/1/96 (בניכוי דיבידנדים ששולמו מהכנסות שנים אלו) ועד ליום 31.12.02 לשלם מס בשיעור 10% בלבד.

5.2. רווחי שנים בהם בחרה תנובה בסעיף 62 לפקודת מס הכנסה

סעיף 62 לפקודה קובע כי דין אגודה שיתופית חקלאים יהא בשנת מס שבה ביקשה בדו"ח על הכנסותיה כשל שותפות.

"דינה של אגודה שיתופית שסווגה כאגודה שיתופית חקלאית לענין פקודת מס הבולים, יהיה בשנת מס פלונית כדין שותפות לענין פקודה זו, אם האגודה תבעה כך בדו"ח לפי סעיף 131 לאותה שנת מס, המפרט את שמותיהם ומענם של חבריה ואת החלק המגיע לכל אחד מהם בהכנסתה החייבת באותה שנת מס, ובלבד שההחלטה על תביעה כאמור נתקבלה באסיפה הכללית של האגודה בהתאם לתקנותיה וניתנה לה הסכמתם בכתב של רוב חברי האגודה."

ההוראה מאפשרת לחברי האגודה (או לאגודה במקומם, לפי הסדר מיוחד) לשלם את המס החל על חלקם בהכנסות האגודה. מנגד, ככל שותפות, חלוקת הרווחים לחברים בגין חלקם בהכנסות האגודה פטורה מתשלום מס נוסף.

בעת מכירת זכויות תנובה, ניתן לטעון, כי חלק משווי הזכות מבטא את חלק מחזיק הזכות ברווחים שנוצרו (ולא חולקו) בשנים בהם בחרה תנובה בהחלת הוראות סעיף 62. חלק זה של הרווחים, לדעתנו, פטור ממס.

ברפורמה במס הכנסה נקבעו שתי אפשרויות: האחת, לכלול את הרווחים כמחיר מקורי לצרכי מס והשניה להחשיבם כרווחים ראויים לחלוקה, אם נצברו מיום 1/1/96 (ראו סעיף 94ב(ב)(1) לפקודה המודגשים בסעיף 5.1 לחוזרנו לעיל).

לדעתנו קיימת עדיפות מכרעת להחשיבם כמחיר מקורי, הזוכה לפטור מלא בגין הסכום בנוסף לפטור בגין הפרשי הצמדה וללא הגבלת זמן.

בחירה ברווחים ראויים לחלוקה מוגבלת החל משנת 1996, הסכום הוא נומינאלי ושיעור המס לרווחים שנצברו עד 31/12/02 10% ומעבר לתאריך זה בין 0% (למושב או תאגיד אחר) לבין 25% (ליחיד).

5.3. פטור במכירה לכיסוי חובות

תקנות ההקלות במס בהסדרי החובות מעניקות פטור למכירת מקרקעין בלבד. לאחרונה, מתנהלים מגעים עם שלטונות המס במטרה לתקן החקיקה ולכלול בה מכירת זכויות בתנובה שנועדו לכיסוי חובות במסגרת הסדרי הקיבוצים/ המושבים ו/או לכיסוי חובות פנסיונים (אקטוארים).

שווי ומועד הרכישה של הזכויות

למועד הרכישה של הזכויות בתנובה קימת חשיבות רבה. מועד הרכישה קובע, במידה והוא לפני יום 31/3/1961, מהו שיעור המס המופחת שיחול על רווח ההון מהמכירה. כמו כן המועד קובע כיצד יבוצע המידוד (השערוך) של המחיר המקורי (ההשקעה).

זכויות בתנובה הוקצו בעת שיוכן לשני חלקים: 50% מהזכויות באופן שוויוני לכל חברים.

50% מהזכויות לפי היקף ההשקעה בהון.

תנובה נהגה בדרך כלל לגבות את ההון, בדרך של קיזוז סכומים עבור הון, מתמורת השיווק או בדרך של חלוקת רווחים לחברים והיוונם להון האגודה.

ככלל, מועד הרכישה של המניות הוא היום בו הרוכש מילא את התחייבותו ועמד בתנאים לקבלת המניות. לכל מניה קיים יום רכישה משל עצמה, פרט למניות הטבה הנובעות מהיוון רווחים, לגביהם נקבע בסעיף 94(א) לפקודה:

"(א) מכר אדם מניות הטבה שהוקצו לו, או את המניות שעליהן הוקצו מניות ההטבה (להלן - המניות העיקריות), יחולו הוראות אלה:

(1) יראו את מניית ההטבה כאילו נרכשה ביום בו נרכשה המניה העיקרית;

(2) המחיר המקורי לענין מניית הטבה יחידה או מניה עיקרית יחידה, יהיה סכום שיחסו למחיר המקורי של סך כל מניות ההטבה והמניות העיקריות האמורות כיחס ערכה הנקוב של אותה מניה יחידה לערכן הנקוב של סך כל המניות האמורות...."

לעמדתנו, מועד הרכישה של הזכויות בתנובה הינו מועד הצטרפות האגודה לתנובה. במועד זה התגבשו חוקית כל זכויותיה של האגודה בתנובה. על פי גישתנו מרבית הקיבוצים והמושבים זכאים לשיעור מס מופחת הנגזר ממועד הצטרפותם לחברות בתנובה.

יתכן ושלטונות המס ייצמדו להחלטת אסיפת תנובה על דרך חלוקת הזכויות בין חבריה ולפי דרך זו, יידרשו האגודות לפצל את שווי ומועד הרכישה של המניות: החלק השוויוני בזכויות יחושב ממועד רכישתן הוא יום הקבלה לחברות בתנובה, יתרת הזכויות יחושבו לפי מועד ההשקעה בהון.

יחוס התמורה מהמכירה למניות ספציפיות

לעיתים קיימת עדיפות לייחוס מכירה של זכויות, לזכויות ספציפיות שהתקבלו במועד מסוים. הסיבות יכולות להיות רבות ובניהם נמנה:

1. בעת קיום הפסדים שוטפים, עדיף למכור זכויות בהם קיימים רווחי הון גבוהים, בשיעור מס גבוה.

2. במידה ויש הפסדי הון, ניתן לקזז סכום אינפלציוני חייב בשיעור 3.5:1 לעומת הפסדים עסקיים בהם הקיזוז 1:1,לפיכך יתכן וקיום הפסדי הון יצביע על עדיפות למכור מניות בהם יש רווח הון אינפלציוני חייב גבוה. בעוד שקיום הפסדים עסקים יצביע על עדיפות למכור מניות בהם יש רווח הון ריאלי גבוה.

3. במידה וחייבים במס בעקבות המכירה, עדיף להתחייב במס בשיעור מופחת. הדבר נכון גם ששיעור זה יועלה החל משנת 2005 (אם המניות יועברו בהעברה פטורה-כגון חלוקה לחברי האגודה בפטור) ושיעור המס על הרווח הראלי שאינו מוגבל יורד עם משך תקופת האחזקה.

4. ניתן לפרוס רווחי הון ריאלי בלבד, ולנצל את עודף נקודת הזיכוי של שלושת השנים שקדמו לשנת המכירה. גובה עודף נקודות הזיכוי, משפיע על כדאיות המכירה של מניות בשיעור מס גבוה / מוגבל.

אין בפקודה הוראה כיצד ניתן ליחס את הזכויות הנמכרות. לזכויות שהונפקו במועד מסוים, לממוצע ההנפקה של המניות או לטעון שהמניות הראשונות שנרכשו הן אלו שנמכרות. לפיכך ניתן לדווח על רווח הון על פי הכדאיות של המוכר.

לעומת זאת, לגבי מניות סחירות בבורסה נקבע בתקנות מס הכנסה (חשוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה או ביחידה בקרן נאמנות), התשס"ג-2002 כדלהלן:

"נמכרו ניירות ערך זהים שנרכשו במועדים שונים, יראו אותם, לענין המחיר המקורי ויום הרכישה, כנמכרים על פי סדר רכישתם, מהראשון עד האחרון, זולת אם הוכיח המוכר לפקיד השומה את יום הרכישה והמחיר המקורי של נייר ערך מסוים."

התקנות אינן חלות בעניננו ניתן להקיש לנושא זה מהתקנה שההתייחסות היא לפי נכנס ראשון יוצא ראשון (ברירת מחדל) או ניי"ע ספציפי, במידה וניתן להוכיחו (לפי בקשה).

העברת זכויות מאגודה שיתופית לחבריה

במושבים הוקצו זכויות בתנובה על שם האגודה, כחלק מהמערך הקואופרטיבי שנועד לשרת את שיווק תוצרת משקי החברים.

העברת הזכויות (לאחר שיאושר תקנון מתאים בתקנון תנובה) מהאגודה לחבריה - לא תחשב כאירוע מס והחברים יכנסו ל"נעלי" האגודה לענין חישוב המס. זאת על פי סיכום עם נציבות מס הכנסה.

במכירת זכויות ברמת האגודה והעברת התמורה לחברים יתכנו שני מסלולים:

א. תשלום המס על ידי האגודה והעברת תמורה נטו ללא תשלום מס נוסף לחברים.

ב. בחירה בהוראות סעיף 62 לפקודת מס הכנסה ותשלום מס על ידי כל אחד מהחברים לפי מצבו המסוים.

סיכום והמלצות

ניתן להקטין המס על מכירת יחידות השתתפות בתנובה ולנצל באופן מיטבי הפטורים שניתנו בפקודת מס הכנסה.

כל מכירה תיבדק ותיבחן על פי זהותה ומאפייניה של האגודה המוכרת.

יש לשקול מכירת הזכות ברמת האגודה ו/או ברמת חבריה, כל מקרה לפי הנתונים והשיקולים הייחודיים לו.

הוראות חוזר זה מתאימות גם למכירת זכויות בתאגידים מרכזיים אחרים בחקלאות.