גרסת הדפסה
מושבים מספר: 071-2002

מעמדם של המגורים הזמניים במושבים ובקיבוצים

בשנת 1991 בעקבות גלי העלייה הגדולים והמחסור בדירות התקין שר הפנים תקנות בהם נקבע פטור מהיתר בניה לגבי מבנים ששופצו או הוסבו למגורים. התקנות העניקו פטור מהיתר בניה במקרים אלו:

תקנות התכנון והבניה – פטור מהיתר למבנים זמניים

בשנת 1991 בעקבות גלי העלייה הגדולים והמחסור בדירות התקין שר הפנים תקנות בהם נקבע פטור מהיתר בניה לגבי מבנים ששופצו או הוסבו [1]למגורים.

התקנות העניקו פטור מהיתר בניה במקרים אלו:

1. עבודת שיפוץ של בית ישן באזור כפרי ושימוש בבית ישן למגורים בתנאים מסוימים.

2. עבודת שיפוץ של מבנה באזור כפרי והסבתו למגורים ושימוש בו למטרת מגורים.

3. הצבה של מבנים לדיור זמני באזור כפרי ושימוש בהם למגורים.

תוקף התקנות נקבע לחמש שנים מיום פרסומן.

ביטול התקנות

ב- 1996 התקין שר הפנים תקנות חדשות[2] שביטלו את אותן התקנות שהותקנו בשנת 1991 שאפשרו שיפוץ והסבת מבנים למגורים ללא צורך בהיתר בניה.

לגבי הבתים הקיימים נקבעה הוראת מעבר לפיה בית ישן ששופץ ומבנה שהוסב או הוצב בהתאם לתקנות לפני תחילתן של התקנות יהא פטור מהיתר עד יום מסוים שנקבע בהוראת המעבר.

המועד בהוראת המעבר הוארך מדי פעם.

ביולי 99 התקין שר הפנים תקנות נוספות ובהם הוארך המועד שבהוראת המעבר עד 31/12/99. מאז לא הוארך מועד זה.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל

בעקבות התקנת התקנות הוציאה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה 480 ובעקבותיה הוצאה הוראת אגף 15 שקבעו כי המינהל יתיר שיפוץ, הסבה ושימוש למגורים במבנים ללא תשלום דמי חכירה בהתאם לכללים שנקבעו.

בעקבות הארכת תקופת המעבר הוציא גם האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל את הוראת אגף 15 ג' ובה התייחסות להארכת התקופה להלן נוסח ההוראה:

"1. שר הפנים האריך את התקנה עד לתאריך 31/12/99. פורסם בקובץ התקנות 5992

עמוד 1088 מיום 20/7/99.

2. יש להדגיש כי מדובר רק בהמשך שימוש קיים, שבוצע על פי התקנה עד 31/1/96, ולא

ביצירת עובדות חדשות".

תום תוקף התקנות – השלכות

כאמור לעיל תקופת המעבר הסתימה והתקנות פג תוקפן.

לעובדה שפג תוקף התקנות השלכות הן במישור ועדת התכנון והן במישור היחסים עם מינהל מקרקעי ישראל.

היתר בניה

בתקנות התכנון שהותקנו בשנת 1991 נקבע כי :

"בית ישן ששופץ מבנה שהוסב או הוצב לפי תקנות אלה ינהגו בו בתום תוקפן כמתחייב מהוראות התכנית החלה בשטח שבו הוא נמצא".

בהתאם לתקנות חוק והתכנון והבניה הואיל והתקופה שבהוראת המעבר הסתיימה אזי נדרש היתר בניה לגבי מבנים אלו.

מינהל מקרקעי ישראל

בהחלטה 480 של המינהל נקבע:

"להסרת ספק, בעלי הזכויות בקרקע לא יהיו זכאים לפיצויים כלשהם מהמינהל בשל העבודה והשימוש בקרקע כאמור בהחלטה זו.

תוקף החלטה זו לתקופת תוקפן של התקנות בלבד.

החלטה זו אינה באה לשנות מזכויות המינהל, ואינה באה להקנות או להעניק למי שקיבל היתר על פיה זכויות שלא היו לו, למעט הזכויות המוענקות או הנובעות מהחלטה זו, ולמשך זמן תוקפה של החלטה זו".

בהוראת אגף 15 שיצאה בעקבות החלטה 480 הועתק הנוסח שבתקנות התכנון ונקבע כי:

"בתום תוקף ההחלטה ינהגו במבנה שישופץ, ישוקם, יוסב או יוצב על פיה, כמתחייב מהוראות התכנית החלה בשטח שבו הוא נמצא".

עמדת מינהל מקרקעי ישראל היא שמבנים אלו אינם חוקיים מתום מועד תחולת התקנות.

לאור זאת מסרב מינהל מקרקעי ישראל לבצע כל פעולה בנחלה עד להסרתם של המבנים האלו.

ניתן לבחון מספר פתרונות לבעיה זו.


החזרת המצב לקדמותו

בתי המגורים הנ"ל הם מבנים חקלאיים ששופצו. המבנה החקלאי נבנה על פי היתר בניה.

לאור זאת ניתן להחזיר את דירת המגורים למצב הקודם של מבנה חקלאי שבנוי על פי היתר בניה כדין.