1. בעקבות החלטת הממשלה כי "כל תמיכה ממשלתית, לרבות תשלומי מענקים וסיוע מכל סוג שהוא, תועבר רק כנגד העברת מניות חברת מקורות וויתור על הטענה בדבר הזכות להקצאתן (במידה וקיימת) לטובת מדינת ישראל", הוקפאו למעשה מרבית ההעברות הכספיות למגזר החקלאי לרבות הפיצויים על קיצוץ במכסת המים. על התניית תמיכה כספית של המדינה בהחזרת מניות מקורות. הוגש כזכור בג"צ ע"י עותרים חקלאיים כנגד המדינה.

2. להלן מספר קטעים מתוך תצהיר המדינה שהוגש בבג"צ הנדון:

   "אין כל מתאם כלכלי או אחר בין סך התשלום שנקבע בהסכם לבין סך המניות או ערכן, התשלום לא נקבע לאחר הערכת שווי של המניות, נהפוך הוא – סך המניות ו"תעריפיהן" נגזר מסך התשלום שנקבע בהסכם וזה האחרון נגזר מכמות המים שהוקצתה. כפי שהובהר לעיל, סך המניות עמד תמיד על התשלום בלירות וה"תעריף" למניה לא עודכן, ועמד על סך של לירה אחת ערך נקוב. גם שרירותיות השיטה לפיה נקבע התעריף של לירה אחת למניה לאורך תקופה ארוכה, מבלי להתחשב באינפלציה או בשינויים בשוויה הכלכלי, מוכיחה אף היא שלא הייתה זו עסקה במניות וכי התמורה לא שולמה בגין המניות".

   "מכל האמור לעיל עולה באופן ברור כי מהות התשלומים הנחזים להיות תמורה בעד מניות אינם אלא תשלומים בגין הוצאות השקעות היסוד לסידור מערכת מים, תשלומים בהם היה על צרכני מקורות לשאת מכוח סעיף 34 לחוק המים, כאשר המניות משקפות זכות לאספקת מים ותו לא. צרכני מקורות לא שילמו כל תמורה נוספת בגין המניות. אם יקבע אחרת, אזי יסתבר כי הצרכנים לא שילמו למקורות בגין החזר השקעות היסוד אותן היה עליהם לשלם כמתחייב מהוראות סעיף 34 לחוק המים ולפיכך הם מחויבים בתשלום סכומים אלה למקורות".

   כאן המקום להעיר כי תוספת התשלום שגובה מקורות למי שלא רכש זכויות מים עומדת במרכזה של מחלוקת כספית בין צרכנים שונים לבין חברת מקורות וכנראה תועבר בימים הקרובים להכרעת בורר.

   ועוד טוענים המשיבים:

   "לסיכום: מן המקובץ עולה כי המניות המצויות בידי העותרים התקבלו על ידם במסגרת הסכמים לאספקת מים, כביטוי לזכותם לקבל את המים, ללא ששולמה עליהם כל תמורה. הסכום ששולם היה בגין השקעות היסוד לחיבורם לרשת המים, הוצאות המוטלות על הצרכנים על פי סעיף 34 לחוק המים. ככל שלא תתקבל הטענה כי התמורה שולמה בגין השקעות היסוד, הרי שצרכני המים לא עמדו בתשלום בגין השקעות היסוד, והם עדיין חייבים בתשלומים אלה. המניות משקפות לא יותר מאשר זכויות המים שיש לישובים כלפי מקורות. זכויות המים משמען הזכות לאספקת מים וחיבור למערכת המים הארצית. המניות הן ביטוי לזכות זו ותו לא".

   לסיכום טוענת המדינה בתצהירה :

   "יובהר שוב בהקשר זה כי אין מדובר בהתניה של מענקים הניתנים מכוח הדין, אלא מדובר במענקים ותמיכות המצויים בשיקול דעת הממשלה, ואשר אין כל חובה בדין להענקתן. אותה ממשלה אשר מקבלת החלטה בדבר מתן מענקים ותמיכות, מקבלת גם את ההחלטה להתנות מענקים או תמיכות אלה בויתור על מניות מקורות. יש לזכור כי התקציב הממשלתי הינו מוגבל, ואם הממשלה תאלץ לשלם מחשבון הקופה הציבורית, עבור מניות מקורות, יפחת תקציבה. לפיכך, רק לגיטימי הוא שהממשלה תתנה מתן מענקים בויתור על מניות מקורות".

   "הממשלה הפעילה בהקשר זה את מעמדה כריבון האחראי על הסדרת משק המים בישראל, דווקא בתקופה קשה זו בה המים הם במחסור, על מנת למנוע פגיעה קשה במשק המים וניסיונות לפגוע בשינויים המבניים הנדרשים בחברת מקורות. הממשלה מנסה למנוע מצב בו בעלי מניות שקיבלו אותן ללא תמורה, כאקט רישומי בלבד, יעשו מהן שימוש על מנת להתעשר על חשבון המדינה ולפגוע בפעילות הממשלה לטיפול בבעיות הקשות של משק המים. אין פגם בכך שהממשלה נוהגת בדרך זו, ומונעת מתן מענקים מכספי ציבור למי שפוגע במעשיו בציבור כולו ומפריע לטיפול בבעיות הקשורות למשק המים. בנסיבות אלה, החלטת הממשלה היא סבירה והיא נועדה להסדיר את המכשולים אותם מציבים העותרים ודומיהם בכל הנוגע למשק המים בישראל".

3. מרכז המועצות האזורית הגיע להסכם עם המדינה לפיו יוחזרו מניות מקורות למועצות שוויתרו עליהם. במידה ובית המשפט הגבוה לצדק יפסוק כי הדרישה להשבה לא הייתה כדין.

בדבר פרטים נוספים ניתן לפנות למר צ'סנר יעקב במשרדנו בת"א.