מושבים וקיבוצים רבים מחזיקים במשבצת הקרקע מכוח החוזה המשולש דהיינו החוזה התלת שנתי המתחדש שהסוכנות היהודית הינה צד לו.

בשנים האחרונות מתנהל ויכוח בין הסוכנות היהודית (להלן "הסוכנות") למינהל מקרקעי ישראל (להלן "המינהל") בעינין זכויותיה של הסוכנות במקרקעין המשנים את ייעודם במקרים בהם הסוכנות היא צד לחוזה המשבצת.

את תביעתה לזכויות מנהלת הסוכנות בשתי חזיתות.

בחזית אחת היא דורשת מאגודות המושבים והקיבוצים כתנאי למתן הסכמתה לשינוי היעוד תשלום של 4.68% מערך הקרקע ובתוספת הפקדת ערבות בנקאית בסכום זה.

בחזית אחרת תובעת הסוכנות מהמינהל תשלום בגין זכויותיה והשקעותיה בקרקע שמשנה את יעודה. בענין זה ראו בהרחבה חוזרינו 43/00, 32/01, 35/01.

בישובים בהם הסוכנות היהודית הינה צד להסכם המשבצת מתנה המינהל את הסכמתו לשינוי יעוד בכך שתינתן הסכמת הסוכנות.

במקרים בהם נענה המושב/הקיבוץ לדרישת הסוכנות לתשלום 4.68% משווי הקרקע + מתן ערבות נתנה הסוכנות אישור מותנה לפיו אין מתן האישור כדי למצות את טענותיה נגד המינהל וכי היא שומרת על זכותה לקבלת כספים נוספים מאת המינהל בקשר עם ביצוען.

המינהל לא היה מוכן להסתפק באישור מותנה.

ניסיונות מנהל המינהל להשיב הדברים לקדמותם, באופן שהסוכנות תשוב ותיתן אישורים בלתי מותנים כבעבר, לא עלו יפה, ומאידך הוגשה כנגד המינהל עתירה לבג"צ שעניינה חיובו לחתום חוזה דו צדדי עם קיבוץ המגל, המלווה בתצהיר האגודה לפיו אינה חבה לסוכנות סכום כלשהו.

טענה דומה נטענה גם ע"י מושב בית נחמיה.

החלטה מספר 14 של מועצת מקרקעי ישראל

בהחלטה מספר 14 של ממ"י נקבע שזכותה של הסוכנות בקרקע הינה רק להבטחת החזרת ההלוואה.

"...מחליטה המועצה על החוכרים להם תוחכר קרקע חקלאית באמצעות הנהלת הסוכנות היהודית לא"י (להלן - "הסוכנות") כדלקמן:

1. לגבי ישובים חקלאיים אשר טרם חתמו על חוזה הלוואה להתיישבות עם הסוכנות והנמצאים בטיפולה יחולו כללים אלה:

(א) קרקע חקלאית תוחכר, לפי המלצת שר החקלאות או מי שיוסמך על ידו לעניין זה, לסוכנות, לשלש שנים מפעם לפעם, או לתקופה קצרה יותר הכל לפי המקרה, על מנת שתינתן ברשיון על-פי תנאי בר-רשות הקיימים בסוכנות (להלן - "רשיון"), בהסכמת מינהל מקרקעי ישראל, לאגודה חקלאית וגם/או למתיישבים אשר לפי דעת הסוכנות, בהסכמת שר החקלאות יהי רשאים לקבלת נחלה בהתאם לכללים אלה, בתנאי שהאגודות וגם /או המתיישבים, כאמור, הינם בטיפולה של הסוכנות כמוסד מיישב ובתנאי נוסף כי החכרה כזו לסוכנות תהא רק עד לאחר החכרת הקרקע לאגודה וגם/או למתיישבים ורישום משכנתא על זכות החכירה בגין השקעות בסוכנות.

(ב) לאחר רישום משכנתא כאמור, תתבטל מאליה ההחכרה לסוכנות וללא תנאי,

והקרקע תוחכר ישירות למתיישבים כאמור בכללים אלה" (ההדגשות שלנו – ב.מ.).

חתימת חוזה דו צדדי ללא הסוכנות

לאור זאת ולאור החלטה מספר 14 החליט מנכ"ל המינהל שמושבים או קיבוצים שלגביהם הסתיים תוקף החוזה התלת שנתי, ויינתן תצהיר ע"י הגופים המוסמכים באגודה, שהאגודה שילמה את מלוא חובה לסוכנות היהודית אזי יחתום המינהל על חוזה דו צדדי תלת שנתי חדש עם אגודת המושב/הקיבוץ ללא הסוכנות היהודית. זאת כמובן לאחר מתן הודעה מתאימה לסוכנות.

המינהל רואה בפעולה זו של קידום וזירוז חתימה על חוזים דו צדדיים חובה המוטלת עליו.

פניה למושבים ולקיבוצים

במקביל להודעת המינהל על מדיניותו התומכת בחתימה על חוזים דו צדדיים הועברה הנחייה למנהלי המחוזות ובה רשימה של ישובים לגביהם התבקשו מנהלי המחוזות לבדוק את מצבם ולקדם חתימה על חוזי חכירה דו צדדים באם מצבם של ישובים אלו עונה על הקריטריונים שנקבעו. עוד הוחלט במינהל לפנות למושבים והקיבוצים ולידע אותם על האפשרות לחתום על חוזה דו צדדי ללא הסוכנות וזאת על מנת ליתר את הצורך באישור הסוכנות היהודית בעת שינוי יעוד של המקרקעין.

בג"ץ הסוכנות היהודית נ' מינהל מקרקעי ישראל

בשנת 1998 התקיימה ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל בה הועלתה לדיון הצעה לפיה יהפכו החוזים המשולשים לדו צדדיים במרבית הישובים כשהמנהל ייתן לסוכנות התחייבות לרשום משכנתא לטובתה.

הסוכנות הגישה בג"ץ כנגד כוונת מועצת מקרקעי ישראל להעביר החלטה כזו והענין הועבר לגישור. הליך הגישור טרם הסתיים.

החלטה זו של מנכ"ל המינהל שהינה נשוא חוזר זה אינה עוסקת בישובים שלהם חוב לסוכנות אלא בישובים שפרעו את מלוא חובם לסוכנות.

סיכום

החלטה זו של מינהל מקרקעי ישראל מהווה החלטה אמיצה והינה החלטה תקדימית.

עד עתה טרם פנתה הסוכנות לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה, אך צפוי כי תפעל בדרכים משפטיות כבעבר.

החלטה זו כשתיושם בפועל ע"י המינהל לגבי כלל המושבים והקיבוצים עשויה להוביל למהפכה בכל הקשור לזכויות החקלאיים בקרקע ולשינוי יעוד במושבים וקיבוצים.

אנו ממליצים למושבים וקיבוצים העונים על הקריטריונים של חוזים דו צדדיים לפנות למנהל המחוזי של אגף החוזים החקלאיים במנהל מקרקעי ישראל ולבקש ממנו חתימה על חוזה דו צדדי.