1. רקע

בשנות האינפלציה הדוהרת של תחילת שנות השמונים התעוררה בעיה של אי התאמת הדיווח החשבונאי והדיווח לצרכי מס הנומינלי לתוצאה הכלכלית של העסק. עסק יכל להרוויח "על הנייר" סכומים גבוהים כאשר בפועל נשחק ההון העצמי של העסק. על רקע זה גם החשבונאות וגם שלטונות המס יצרו מנגנונים למדידה נכונה, (או קרובה יותר של הכנסה חשבונאית ולצורכי מס) לפי העניין.

החשבונאות יצרה את הדו"חות המותאמים לפי גילוי דעת 23, 36 ו- 50 ושלטונות המס יצרו את חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) בשנות המס 1982 – 1984 והחל משנת המס 1985 את חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (להלן "חוק התיאומים").

הירידה בשיעורי האינפלציה בשנים האחרונות הביאה למחשבות חדשות בעניין תיאום ההכנסה הן בשאלת עלות תועלת, נכונות המדוד למדד המחירים לצרכן בעוד שסביבות עסקיות שונות רואות לנגד עיניהן מדדים שונים וכד'.

בחודש ינואר 2001 פרסם המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית הצעה לתקן חשבונאות מספר 12הקובע, כי החל משנת 2002 יבוטל המדוד לצורכי חשבונאות בדו"חות הכספיים. שלטונות המס הוציאו במקביל הנחיה לאור שיעור האינפלציה בגובה של 0% בשנת 2000, ובהתאם חוסר יכולת להפעיל את הנוסחה לחישוב השינויים החיוביים והשליליים (הכפלה בשיעור עליית המדד מהחודש בו התקבל או שולם במהלך השנה בשיעור עליית המדד עד תום השנה וחלוקה בשיעור עלית המדד בשנת המס) בדבר עיקור חלק מהוראת חוק התיאומים כפי שיפורטו להלן .

במקביל קיים תזכיר להצעת חוק הקובע כי בתנאים מסוימים שר האוצר רשאי לקבוע שהוראות חוק התיאומים לא יחולו כפי שיפורט להלן.

בעניין יישום ההוראות בדבר דוחות מותאמים על תאגידים במגזר ההתיישבותי ראו חוזרנו מס' 63/00 – "הערכה מחדש של נכסי המושב" .

2. הצעת תקן חשבונאות מספר 12

להלן פירוט עיקרי המעבר לדיווח כספי נומינלי על ידי תאגידים שדיווחו בדו"חות מתואמים:

מועד המעבר

מועד המעבר לדיווח כספי בהתאם לתקן זה הוא 31 בדצמבר 2001 לתאגידים ששנת הדיווח שלהם מסתיימת ביום 31 בדצמבר.

אופן המעבר

הסכומים המתואמים הכלולים בדוחות כספיים לשנת הדיווח המסתיימת במועד המעבר, בהתאם לסעיף 8 לתקן ישמשו נקודת מוצא לדיווח כספי נומינלי לתקופות שלאחר מכן. החל מהדוחות הכספיים לתקופות המתחילות למחרת מועד המעבר, דיווח כספי יעשה בסכומים מדווחים.

כלומר על פי התקן הוצאות הפחת לשנת 2002 יחושב על בסיס מדווח כאשר ערך הנכסים לצורך זה יהיה ערכם המותאם ליום 31/12/2001 ועלותם הנומינלית בשנת 2002.

לגבי תאגידים, שגילוי דעת 36 ו- 50 של לשכת רואי חשבון בישראל אינם חלים עליהם ואשר בחרו שלא ליישם את הוראותיהם בשנת הדיווח המסתיימת במועד המעבר, כלומר דיווחו בדוחות כספיים נומינליים, יכללו בביאורים לדוחות הכספיים לשנה המסתיימת במועד המעבר:

א. מאזן, לרבות נתוני השוואה לשנה הקודמת, בסכומים מותאמים, על פי כללי ההתאמה שנקבעו בגילוי דעת 36 של לשכת רואי חשבון בישראל.

ב. דוח על השינויים בהון עצמי לשנה שנסתיימה במועד המעבר, כלומר דיווח בדוחות כספיים נומינליים לרבות נתוני השוואה לשנה הקודמת, בסכומים מותאמים.

ג. פרטים על אופן חישוב הסכומים שנכללו בדוחות הכספיים.

החל ממועד המעבר, הסכומים המותאמים, הכלולים במאזנים המותאמים שיערכו על פי כללים אלו יכללו בדוחות הכספיים הראשיים של התאגיד וכל פחת והפחתות של נכסים לא – כספיים בני פחת או הפחתה יחושבו על בסיס סכומים מתואמים אלה.

כללים אלו נקבעו על מנת להשוות בין אופן הדיווח של הנתונים אצל תאגידים שהדוחות הכספיים שלהם היו מותאמים למדד לבין אלו שהדיווח הכספי שלהם היה על בסיס נומינלי.

3. הצעת הוראת ביצוע מס הכנסה לשנת 2000

להלן עיקרי הצעות טיוטת הוראת הביצוע:

א. לא יחושב בגין שנת 2000 ניכוי או תוספת בשל אינפלציה.

ב. ניכוי בשל אינפלציה, הפסד מועבר והפרש ריאלי מועבר יקוזזו כשהם מותאמים למדד ליום 31.12.99 כולל הפסד מועבר המקוזז במהלך השנה כנגד רווח הון או שבח מקרקעין.

ג. ניכוי נוסף בשל פחת יחושב רק לנכסים שנרכשו עד 31.12.99.

ד. לא תחושב ריבית בשל סכומי הון.

ה. ריבית בגין נכס שטרם החל לשמש ביצור הכנסה – לא יותרו הוצאות הריבית היות והנכס לא נחשב במהלך השנה לנכס קבוע או שלא מבוצע בגינו שינוי שלילי.

ו. הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים ימשיכו לחול כרגיל ביחס למיסוי ני"ע סחירים. נישום שבחר ליישם את מלוא הוראות חוק התיאומים כלשונו ושיעור עליית המדד החל ממועד מסוים ועד לתום שנת המס היא שלילית יחושב שיעור עליית המדד כאפס.

4. תזכיר הצעת החוק

תזכיר הצעת החוק מרחיב את סמכות שר האוצר לקבוע שלא יחולו הוראות חוק התיאומים כדלהלן:

" סעיף 32 (ב) לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה – 1985, (להלן – החוק), קובע את סמכות שר האוצר לקבוע, תוך שלושה חודשים מתחילת שנת מס פלונית, כי הוראות החוק, כולן או מקצתן, כפי שיקבע, לא יחולו לגבי אותה שנת מס וכן את התיאומים הנדרשים בעקבות קביעה כאמור.

לגבי שנות מס שהאינפלציה בהן תהיה נמוכה במיוחד, כשעליית המדד בשנת המס תהיה פחותה מ- 3% בשנה, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע קביעה כאמור או לקבוע כי יראו את עליית המדד בשנת המס ב- 0% וכן את התיאומים הנדרשים בעקבות כל קביעה כאמור,

אף לאחר תום שלושה חודשים מתחילת שנת המס ובתנאי שהקביעה תפורסם לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת המס לגביה נקבעה."

אנו נעדכן על תחולת השינויים המיועדים.