כללי
לאחרונה עדים אנו למצבים בהם אין שלטונות המע"מ מתירים בניכוי מס תשומות על שרותי עבודה למרות שהתשלום ע"י העוסק שולם במלואו וזאת בין היתר משום שנותן השירות אינו רשום כדין במע"מ, והוציא חשבונית מס של עוסק אחר שלא ביצע העבודה בפועל.
תופעות אלו במשק בכלל ובמגזר החקלאי בפרט התעצמו והפכו למכת מדינה. בעת ביקורת מע"מ או בקשה לניכוי מס תשומות במהלך השוטף של השנה "מופתע" העוסק לגלות כי שלטונות מע"מ אינם מתירים בניכוי את מס התשומות בגין התשלום ששילם היות ונותן השירותים אינו רשום כדין, או משתמש בחשבוניות מס שאינן תקינות.
השאלה העולה במקרים אלו היא, האם אין להתיר לנישום לנכות מס תשומות ששילם כאשר חשבונית המס הוצאה לו שלא כדין, גם אם לא היה ער לכך.
בסוגיה זו עולה לדיון השאלה מהם כללי הזהירות הסבירים החלים על עוסק בקבלו חשבוניות מס, אגב התקשרות עם ספק/ נותן שירותים.
בעבר היו מספר ניסיונות מצד גורמים שונים להגיע להבנות עם שלטונות מע"מ על מנת להסדיר את הבעיה כתוצאה מקבלת חשבוניות מס אינן תקינות – אך ללא תוצאות.
פס"ד סלע
בפס"ד סלע[1] נבחנה הבעיה לעומקה. בפסק הדין דובר על חברה העוסקת , בין השאר בבניה, ונעזרת בקבלני משנה. שלטונות מע"מ לא הכירו בניכוי מס תשומות, בטענה שלא מוציאי החשבוניות ביצעו את העבודה והמס עפ"י החשבוניות לא שולם למע"מ.
בית המשפט העליון קבע בפסק הדין כי חיוב המדינה בהחזר מס תשומות, כאשר המע"מ בגין העסקה לא שולם כלל לשלטונות המע"מ, אינו מתיישב עם תכלית החקיקה, ואין להטיל חיוב כזה על המדינה.
עוד קבע בית המשפט כי על הנישום לוודא את נכונות העסקות וזהות העוסקים המוציאים לו חשבונית מס.
לדברי כבוד השופטת ד. בייניש הכרה בטענות הנוגעות לידיעתו של העוסק, כמוה כתמריץ שלילי להקפדה על תקינות הליכי הגבייה ועידוד לפריחת תעשיית החשבוניות הפקטיביות.
יחד עם זאת קבעה השופטת כי במקרים חריגים , כאשר ישתכנע מנהל המע"מ כי הנישום הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים כדי לאמת את החשבוניות וזהות העוסק, ואף על פי כן לא גילה ולא יכול היה לגלות באמצעים סבירים שמוציא החשבונית לא היה זכאי להוציאה כדין, יתכן שבנסיבות אלה יש להתיר את ניכוי המע"מ.
נוהלי דרישת חשבוניות מס תקינות
לאור פסק הדין בעניין סלע אנו ממליצים כי כל עוסק באשר הוא (מושבים,חברי מושבים, קיבוצים וכיו"ב) ינקוט את כל האמצעים הסבירים ונהלי הביקורת הנדרשים על מנת לוודא כי החשבוניות שקיבל מנותני השירותים הינן כשרות.
להלן מס' נהלים המוצעים על מנת להבטיח את תקינות החשבוניות. נהלים אלו נכללים במזכר ההבנות בעניין נוהל התקשרות ותשלום קבלת שירותים מקבלני משנה וקבלני כ"א בין שלטונות מע"מ להתאחדות הקבלנים (להלן: "מזכר ההבנות") מיום 18.5.93:
- התקשרות להזמנת עבודה בין עוסק לנותן שירותים שסכומה הכולל הוא מעל 50,000 ש"ח תהיה בחוזה או מסמך כתוב שיפרט את פרטי הצדדים, פרטי העבודה המוזמנת ומחירה.
- בהתקשרויות להזמנות עבודה בסכום נמוך יותר אין צורך בחוזה אך יש לדאוג שתוצא חשבונית בגין העסקה שתכלול את פירוט העבודה נשוא העסקה או פרטי כח האדם שסופק ( שעות עבודה שסופקו, סוג העבודה, תאריכים וכד').
- בעת ההתקשרות, יזהה העוסק מזמין השירותים את נותן השירותים באמצעות תעודת זהות או תעודת התאגדות ווידוא קיומן של תעודות עוסק מורשה מקוריות לעניין מע"מ ופנקס חשבוניות מס מקורי, שניהם על שם נותן השירותים. העוסק יוודא את זהות מספרי הרישום בין התעודות השונות וישמור בידיו עותק צילומי מאחת התעודות.
- התשלום עבור העבודה יבוצע באמצעות שיק "למוטב בלבד" הערוך על שם נותן השירותים עמו נעשתה ההתקשרות.
- החשבונית שתוצא ע"י קבלן המשנה / נותן השירותים תכלול פירוט מלא הנזכר בסעיף 1 לעיל , תזכור איזכור תמציתה של העבודה תוך הפניה לחוזה / מסמך שנעשה.
על פי המשתמע מפסק הדין בעניין סלע וממזכר ההבנות שעיקריו פורטו לעיל במקרים בהם עמד העוסק מזמין העבודה בנהלים שפורטו, ולא נתגלה כי פעל בחוסר תום לב, יותרו חשבוניות המס שהוצאו לעוסק כאילו הוצאו כדין לעניין ניכוי מס התשומות.
רשימת הנהלים שהובאה לעיל איננה רשימה סגורה וכל נוהל שייראה לנכון בנסיבות המקרה ראוי שיעשה.