א. העמדת קרקע חקלאית לרפת משותפת

נושא הקצאת הקרקע החקלאית הינו אחד הנושאים החשובים והמורכבים המשפיעים באופן מהותי על השיקולים בתיאגוד הרפת המשותפת.

על פי הדין וחוזה המשבצת, חל איסור מוחלט להעביר זכויות עיבוד בקרקע חקלאית וחוכר אשר עושה כן צפוי לסנקציות חמורות מצד המנהל עד כדי ביטול חוזה המשבצת ואובדן זכויות שנצברו במשך עשרות שנים.

בחוזה משבצת סטנדרטי שנחתם עם המינהל נקבע בסעיף 18(ג) כי:

"חוק המועמדים להתיישבות חקלאית תשי"ג – 1953, וחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש חורג בקרקע חקלאי ובמים) תשכ"ז – 1967 יחולו על חוזה זה, וכל צו או החלטה בהתאם להוראות חוקים אלה יחייבו את הצדדים"

בסעיף 19(ב) לחוזה נאמר:

"אסור לחבר אגודה להעביר ו/או למסור לאחר את זכויות השימוש שלו במשקו לרבות בית מגורים, אלא אם קיבל לכך הסכמת המשכיר בכתב ומראש, ובתנאי נוסף שהמציא גם הסכמת האגודה לכך. העברה ו/או מסירת זכויות השימוש כאמור דינה כדין העברת זכות חכירה לעניין חובת תשלום דמי הסכמה".

בחוק ההתיישבות (סייגים לשימוש חורג בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז – 1967 נקבע:

"ואלה פעולות בקרקע חקלאית שהן שימוש חורג:

1. העברה או הקנייה של כל זכות שיש למחזיק בקרקע או בחלק ממנה, או שעבוד הזכות;

ואולם עיבוד הקרקע על ידי שכירים או על ידי מי שקיבל על עצמו את העיבוד בקבלנות

ועל חשבון המחזיק לא יראו כשימוש חורג.

2. יצירת שותפות בקרקע או ביבול, מלבד אם השותפות היא בין תושבי אותו יישוב

והשותפים עובדים במידה שווה.

3. הקניית זכות אריסות בקרקע או ביבול.

5. שעבוד היבול, למעט שעבוד שנעשה על פי הוראות פקודת המלוות לזמנים קצרים על

יבול (ערובה), 1935, או שעבוד שתנאיו מנעו מהנושא את הטיפול ביבול.

6. הקניית זכות מגורים."

לפיכך, לא ניתן להחכיר קרקע למטרות עיבוד לגורם אחר וכל פעולה שכזו המתבצעת תחשב כשימוש חורג בקרקע החורגת מהוראות החוק וגוררת בעקבותיה סנקציות חמורות.

בישיבה שנערכה ביום 17.2.2000 עם דרור קריספין – סמנכ"ל ומנהל האגף החקלאי בממ"י בנושא ניוד זכויות קרקע במשבצת חקלאית, נדון קיום התנאי הבסיסי הנדרש בהגדרת "יצרן" בצו החלב ל"רפת שבבעלותו" של התאגיד המשותף וזאת לאור המגבלות הקשות הקבועות בחוזי המשבצת החקלאית.

באותה ישיבה נסקרו הדרכים הבאות להקצאת קרקע לרפתות משותפות :

א. בדרך של הקצאת קרקע למאגרי מים. קרי משבצת קרקע חקלאית המשותפת למספר

אגודות.

ב. אישור לשימוש חורג על פי עקרונות ניוד זכויות עיבוד בקרקע חקלאית (ראו הצעה

להחלטת מועצת מקרקעי ישראל בנדון הרצ"ב בנספח א)

מעשית ניתן לפעול לפי ההצעה המונחת על שולחן מועצת מקרקעי ישראל.

מודגש כי בכל המקרים לא ניתן לגבות תמורה כלשהי עבור הקרקע הנמסרת לרפת המשותפת.

ב) עקרונות תיאגוד יצרני חלב

להלן סיכום דיונים עם שר החקלאות בנושא משק החלב וההתאגדויות של יצרני החלב:

1. כללי

1.1 "מטרות תכנון משק החלב לפי צו החלב הינן הבטחות אספקה סדירה של חלב בכמות התואמת את צריכת האוכלוסייה בישראל, ללא זעזועים הנובעים מייצור חסר או עודף, תוך המשך קיומם של משקים חקלאיים הפזורים ברחבי הארץ במסגרת הישובים החקלאיים על צורות ההתיישבות השונות. תכלית הצו הינה בין השאר לאפשר לבעל משק חקלאי להתפרנס מייצור חלב במשקו.

שיתוף בצורות התאגדות שונות בין בעלי רפתות המייצרים חלב לבין בעלי מכסות חלב המקבלים רנטה תמורת השימוש במכסה אך אינם עוסקים בייצור חלב ואינם משתתפים בהשקעות ובעלויות השוטפות ובתמורות לפי חלקם היחסי, חותר תחת תכלית הצו. הקצאת מכסות חלב לתאגיד שחבריו אינם עוסקים כאמור ביצור חלב עלולה לפגוע בתכנון הענף ובהצדקה להגבלת חופש העיסוק הכרוכה בו.

1.2 הקצאת מכסות החלב תמשיך להתבסס על הגדרת "יצרן" שבצו בדבר יצור חלב, דהיינו – המכסות יוקצו למי שהינו בעל משק שבו רפת ועדר, העוסק ביצרו חלב.

כדי לאפשר התייעלות בענף החלב על ידי איחוד והגדלת רפתות מבלי לפגוע במטרות הנ"ל , "המנהל" כהגדרתו בצו יבחן בקשות להתיר שותפויות ולהתיר העברת מכסות חלב לאגודות שיתופיות ליצור חלב ויחליט בהן לאור העקרונות האמורים לעיל, כך שתימנע התרחקות מהגדרת "יצרן" על מרכיביה.

2. שותפויות

2.1 יותרו שותפויות בין יצרנים בהתאם לסעיף 5 (ב) לצו כלהלן:

2.1.1 במשק המשפחתי - שותפות של עד שלושה יצרנים חברי אותו מושב.

2.1.2 במשק השיתופי - שותפות של עד שלושה יצרנים שהם קיבוצים או מושבים שיתופיים , באופן שחבריהם יוכלו וייקחו חלק בעבודה ובניהול ברפת.

2.1.3 השותפות תהיה שותפות כללית בלתי מוגבלת שתרשם לפי פקודת השותפויות.

2.1.4 הסכם השותפות יבטיח השתתפות בפועל של כל אחד מן השותפים בהשקעות ובעלויות הייצור השוטפות לפי חלקם היחסי בשותפות, שתיקבע לפי היחס בין מכסותיהם, או בקירוב לכך, והתמורות מייצור החלב יתחלקו באופן דומה.

2.2 לא תותר שותפות בין יחיד לבין אגודה שיתופית.

3. אגודות שיתופיות

3.1 תותר העברת מכסות של יצרנים לאגודה שיתופית ליצור חלב שהם יקימו, כאשר יובטח כי הם ימשיכו להתפרנס מייצור חלב במכסה לא רק כנכס אלא גם כמשלח יד כלהלן:

3.1.1 במשק משפחתי – אגודה שיתופית של יצרנים בלבד שהם חברי אותו מושב, המקימה רפת בתחום משבצת הישוב, ניתן להקים באותו מושב מספר אגודות שיתופיות כאמור.

תקנון האגודה יבטיח את זכותם של חברי האגודה (בעלי המכסות לשעבר) לעבוד ברפת, דהיינו להמשיך לעסוק ביצור חלב. חבר שיעזוב או יחדל מכך – יפדה את חלקו באגודה.

3.1.2 במשק השיתופי – אגודה שיתופית של עד שלושה יצרנים בלבד שהם קיבוצים או מושבים שיתופיים, באופן שחבריהם יוכלו וייקחו חלק בעבודה ובניהול הרפת.

הרפת של האגודה תהיה בקרקע שבה ניתנו לאגודה זכויות.

הגודל המרבי של מכסת חלב שניתן לאגודה כזו יהיה 12 מליון ליטרים.

3.2. לא תותר העברת מכסות חלב לאגודה שיתופית שחברים בה, בנוסף ליצרנים לשעבר כאמור בפסקה 3.1 שהעבירו אליה את מכסות החלב שלהם, גם אחרים שאינם יצרני חלב.

3.3. לא תותר העברת מכסות חלב לאגודה שיתופית (יצרן חדש) שחברים בה הן יחידים והן אגודות שיתופיות שהן קיבוצים או מושבים שיתופיים (גם אם כולם יצרני חלב).

4. במשק השיתופי השאיפה היא שהשותפות או האגודה השיתופית תהיה של ישובים סמוכים, המנהל יפעל למצוא פתרונות במסגרת הצו למקרים חריגים שבהם מתעורר צורך בהסדר מיוחד.

5. עקרונות המדיניות דלעיל ימשיכו לחול גם לאחר חקיקת החוק שיחליף את צו החלב , אך פרטים שונים יוכלו להיבחן מחדש בעת הכנת תקנות לפי החוק ולאחר שעקרונות התכנון ומטרותיו יעוגנו בחקיקה ראשית".

הארות והמלצות

1. לעניין אי סיחור המכסות במקרה של תיאגוד באגודה שיתופית חקלאית אנו ממליצים בכל

מקרה לקבל מראש אשור לתקנון האגודה ממנהל המכסות.

2. מבדיקות נוספות שערכנו התברר כדלקמן:

א. בהתאם למצב המשפטי הקיים לא ניתן להעביר את מכסת החלב שהוקצתה לאגודת הקיבוץ

או למושב השיתופי על שם אגודה נוספת או אחרת, שתרשם בנפרד הואיל ואגודה כזו אינה

עונה על הגדרת יצרן עפ"י הצו.

ב. קיימת רגישות גבוהה מאוד אצל מנהל המכסות לעיקרון האוסר מכירת מכסות בין אגודות

שיתופיות.

ג. ניתן לערוך איזון מכסות ייצור חלב בין יצרני החלב אך ורק בשלב הקמת התאגיד.

לפירוט והסברים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן במשרדינו בת"א.

בעניין היבטים נוספים ברפורמה במשק החלב ראו גם חוזרנו מס'15/99, 18/99, 34/00,

נספח א'

להלן נוסח ההצעה להחלטת מועצת מקרקעי ישראל כפי שהובאה בפני מועצת מקרקעי ישראל:

הנדון: החלטה בדבר ניוד זכויות עיבוד בקרקע

חקלאית וניוד זכויות לאחזקה וגידול

בעלי חיים בקרקע חקלאית ( הוראת שעה)

"מודיעים בזה כי מועצת מקרקעי ישראל (להלן המועצה) בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך 1960, (להלן – המינהל) החליטה בישיבתה מיום ______ כדלקמן:

הגדרות לצורך החלטה זו:

1. המינהל יאשר לחוכר לנייד זכות בקרקע חקלאית המוחכרת לו, בתנאים המפורטים בהחלטה זו.
2. הניוד יאושר בקרים הבאים:

(א) בין מתיישב לבין מתיישב החברים באותו אגודה.

(ב) בין אגודות.

(ג) בין אגודה לבין תאגיד של אגודות, שהאגודה חברה בו.

(ד) בין האגודה לבין החברה חברה לעיבוד חקלאי.

(ה) בין חוכר שלא בתנאי נחלה לבין חוכר, או לבין חברה לעיבוד חקלאי.

(ו) בין חוכר לבין גורם אחר שיאושר ע"י ועדת ההיתרים.

3. כאשר הבקשה היא לא של מתיישב, תידרש הסכמת החוכר שהיא האגודה החקלאית.

4. ניוד יאושר רק לגורם שנמצא כי הוא מסוגל ויכול לעבד את הקרקע.

5. לא יינתן היתר לניוד לכל הסכם שמשמעו הינו למעשה תשלום של רנטה תמורת השימוש בקרקע, כאשר כל האחריות לעיבוד השטח וכל הכרוך בכך,הינה בפועל בידי הגורם שלו נמסרה הקרקע לעיבוד.

6. הזמנת עבודות עיבוד ע"י חוכר / מתיישב / אגודה, על בסיס פרטני לעיבוד מסוים חד פעמי, על חשבונו המלא של המזמין, לא תחשב כניוד, ואינה טעונה הסכמה על פי החלטה זו.

7. ההיתר יינתן לתקופה של עד חמש שנים, או לפי תקופת הגידול המבוקש – לפי המועד המאוחר מבין השניים, בכל מקרה לא יינתן היתר לתקופה העולה על עשרים שנים.

8.        א. בשטח המוחכר כמשבצת לאגודה, הניוד יוגבל לשטח שלא יעלה על 25 אחוזים מגודל

המשבצת המתוכננת לאותה אגודה.

ב. במקרה חריג אפשר שיינתן היתר לניוד שטח העולה בגודלו על 25 אחוזים משטח

המשבצת, בכפוף לאישור שר החקלאות.

9. לא יינתן היתר לניוד לגבי קרקע המושכרת לעבוד זמני לגידולים עונתיים (עד שלוש שנים), או בהרשאת רעייה.

10. ההיתר יינתן על ידי הרשות המוסמכת שמונתה על ידי שר החקלאות בהתאם לחוק ההתיישבות (סייגים לשימוש בקרקע ומים) תשכ"ז – 1967, בהתאם להמלצת ועדות היתרים.

11. תוקם ועדת היתרים מוסמכת שיהיו חברים בה:

הרשות המוסמכת במשרד החקלאות – יו"ר.

מנהל אגף החקלאי – מינהל מקרקעי ישראל.

נציג הרשות לתכנון חקלאי – משרד החקלאות.

נציג הסוכנות היהודית/חטיבת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית (לגבי שטחים חקלאיים שהסוכנות או ההסתדרות הציונית צד לחוזה).

נציג משותף לכל ארגוני התנועות ההתיישבויות.

משתתף קבוע – מנהל היחידה לפקוח על שטחים פתוחים.

הועדה תקבע את סדרי עבודתה.

12. גורם שאושר לו ניוד לא יהיה רשאי להעביר את זכות הניוד לגורם אחר, לא יהיה רשאי ליזום שינוי יעודה של אותה קרקע, או להנות מפירות של שינוי ייעוד, בשטח האמור.

13.       במקרה של שינוי ייעודה של קרקע שנוידה, ודרישה של המינהל מהחוכר לפנותה לצורך שימוש לפי ייעודה החדש, החוכר אחראי לפינוי הקרקע שנוידה מכל מחזיק, עד למועד הפינוי שייקבע ע"י המינהל.

14. חוכר מבקש לנייד זכויות יהיה חייב להמציא לוועדת ההיתרים את כל המסמכים, ההסכמים והפרטים הקשורים לניוד אותה קרקע.

15. הפר חוכר את תנאי ההיתר – יבוטל ההיתר שניתן לו, וינקטו הצעדים החוקיים כמתחייב.

16. א. שטח שניתן היתר ניוד לגביו ימשיך להיכלל בחוזה החכירה/שכירות של החוכר, ודמי

החכירה ישלמו לפיו.

ב. אם דמי החכירה לפי סעיף א' לעיל הם כנחלה, או דמי חכירה זהים לנחלה, ישלם

החוכר בנוסף לכך, עבור השטח שנויד, דמי חכירה שנתיים לפי מחירון דמי החכירה

הנהוג במינהל לגבי החכרת קרקע לאותו סוג גידול, שלא בתנאי נחלה, על פי החלטת

המועצה.

ג. על אף האמור בסעיף 16 (ב) לעיל, לא יידרש תשלום דמי חכירה שנתיים נוספים

במקרים דלהלן:

(1) במקרה של ניוד לפי סעיף 2 (א) לעיל.

(2) במקרה של ניוד לפי סעיף 2 (ב) לעיל – אם מדובר בשותפות, והאגודה המניידת בכללי סעיף הגדרת שותפות לעיל ומשתתפת בשיעור שלא יפחת משליש מהעליות השוטפות ומשליש מהתמורות הנובעות מעיבוד השטח במשותף.

(3) במקרה של ניוד לפי סעיף 2 (ג) לעיל – בתנאי שהאגודה המניידת תחויב במלוא העלויות והתמורות הנובעות מגודל שיטחה היחסי שנויד, מכלל השטח המעובד על ידי התאגיד.

17. נוהל לביצוע החלטה זו יוכן בתאום בין המינהל לבין הרשות המוסמכת במשרד

החקלאות, לרבות קריטריונים נוספים.

תוקף החלטה זו הינו עד 31.12.2002 ".