להלן הסכומים שסוכמו בין מר מיכאל גל, מנהל תחום חקלאות בנציבות מס הכנסה ויחידת

המיסוי הבין מושבית, בנושא הערכת ההכנסה החייבת מעדר בקר לחלב:

א. סכומים נורמטיביים להערכת עלות עדר הבקר לחלב

ב. במידה ועלות יתרת הנקודות בעדר לאחר הפחתת נקודות היציאה למבכירות ועגלות עולה על 400 ש”ח לנקודה יוערכו נקודות היציאה לפרות לפי העלות.

ג. את ההפרש בין מחיר קניית פרות ומבכירות לעדר לבין ערכם הנורמטיבי יש להוסיף רק לגבי אותם מספר ראשים העולה על 10% מסך הפרות והמבכירות בעדר.

1. ההתיחסות לעדר בקר לחלב כרכוש קבוע

הסיכום שהושג עם מס הכנסה הינו פשרה שנועדה לגשר על הפערים בהתייחסות לעקרונות לקביעת ההכנסה החייבת בעדר הבקר לחלב שבין יחידת המיסוי הבין מושבית לנציבות מס הכנסה.

עמדת יחידת המיסוי מקדמת דנן, היא שיש לראות בעדר הבקר לחלב "רכוש קבוע" לכל דבר ומשמעותה המעשית היא שאין "עליית ערך" באם מספר הנקודות המיצגות את גודל העדר לא משתנה.

באם מספר הנקודות גדל, תהיה תוספת ריאלית לעלות העדר וכאשר מספר הנקודות קטן יערך חישוב רווח הון לרבות תאום אינפלציוני בדומה לכל נכס הון אחר.

2. מקרים בהם נוצרים עיוותי מס מההוראות הנורמטיביות

החקלאים ומייצגיהם חייבים להכיר במגבלות הסיכום עם נציבות מס הכנסה כיוון שהוא מתייחס לרפת ממוצעת שיש בה תחלופה פנימית של 30%.

בכל מקרה שיש ירידה במספר הנקודות ברפת או קניית פרות ומבכירות בתחלופה מעבר ל - 10% ממספר הפרות בעדר כאשר מספר הנקודות בעדר איננו משתנה או תחלופה העולה על 30%, ישלם החקלאי מס עודף ולעיתים בסכומים גבוהים מאד. על כן יש לפנות במקרים אלו למדור החקלאי בנציבות מס הכנסה לקבלת הנחיות מתאימות ובאם ולא תינתן תשובה מספקת רצוי לשקול הנתקות מהשיטה הנורמטיבית.

3. יישום הגישה הנורמטיבית להערכת עלות עדר הבקר לחלב

להלן דוגמא ליישום הגישה הנורמטיבית להערכת עלות עדר בקר לחלב:

נתונים:

31/12/98 יציאות 31/12/99

ראשים מס' נקודות ראשים מס' נקודות ראשים מס' נקודות

פרות 46 276 14 84 50 300

מבכירות 17 85 6 30 16 80

עגלות

גדולות 15 45 2 6 12 36

עגלות

קטנות 9 9 1 1 6 6

------- ------- -------- -------- ------- --------

415 121 422

עלות העדר ליום 31/12/98 – 173,560 ש"ח.

נקנו במהלך השנה 2 מבכירות בסך כולל של 12,000 ש"ח (באור 2).

הערה: יש למנות נקודות היציאה רק לגבי ראשים שהיו במלאי ב - 31/12/98 ולפי גילם

באותו מועד.

חישוב עלות העדר ליום 31/12/99 :

====================

מספר נקודות 31/12/99 422

הורד:

מספר נקודות 31/12/98 (415)

נקודות שהתווספו 7

נקודות תחלופה 121

באורים ש"ח חישובים

עלות העדר 31/12/98 173,560

---------

הוסף:

תחלופה מיציאת מבכירות 0 30 X (400 - 400)

תחלופה מיציאת עגלות 0 7 X (400 - 400)

תחלופה מיציאת פרות (1) (1680) 84 X (420 - 400)

------

תוספת בגין תחלופה (1680)

תוספת נקודות בעדר 2,800 (400 X 7)

-------

=====

עלות העדר 31/12/99 (2) 174,680

=====

באור 1 : בדיקת עלות נקודה בעדר לאחר יציאת מבכירות ועגלות:

ש"ח חישובים

עלות העדר 31/12/98 173,560

הורד:

מבכירות שיצאו (12,000) 400 X 30

עגלות שיצאו (2,800) 400 X 7

--------

עלות יתרת העדר לאחר יציאת

מבכירות ועגלות 158,760

מספר נקודות בעדר 31/12/98 415

הורד

מספר נקודות יציאת מבכירות 37

יתרת הנקודות לאחר יציאת מבכירות ועגלות 378

עלות נקודה בעדר לאחר יציאת מבכירות ועגלות 420 ש”ח = 378 / 158,760

===

לפיכך נקודת יציאה לפרות בעדר תהיה 420 ש”ח (לפי העלות בספרים הגבוהה מנקודה יציאה נורמטיבית לפרה).

באור 2: ההתייחסות לראשים קנויים

לפי ההוראות אין להוסיף לעלות העדר הפרש בין שווי קניית ראשים לערכם הנורמטיבי באם

מספר ראשים הקנויים נמוך מ - 10% ממספר הפרות והמבכירות בעדר.

לפיכך לנתון בדבר עלות קניית המבכירות אין משמעות במקרה זה לעניין חישוב עלות העדר.

נציין כי לדעתנו כל עוד לא משתנה מספר נקודות העדר בין תחילת השנה לסופה אין להוסיף

ההפרש גם כשאחוז הראשים הקנויים עולה על 10%, כיוון שביסוד ההסכמה לסיכום הנורמטיבי

עומדת ההנחה שסכום ההפרש בין עלות הגידול של הפרה בפועל לסכום הנורמטיבי שנקבע, נועד

להתקזז מול ההפרש שבין תמורת מכירת פרה שיצאה מהעדר לבין הערך הנורמטיבי בספרים.

4. מיסוי הרפורמה במשק החלב

א. העיקרון העומד בבסיס השיטה הנורמטיבית הוא קיזוז התמורה ממכירת פרה שיצאה

מהעדר מעלות גידול הפרה החליפית בעדר.

בעת חיסול העדר, וכאשר חלה ירידה חד פעמית וקבועה במספר הראשים בעדר נוצרת

הכנסה חד פעמית גבוהה.

על פי הנחיות נציבות מס הכנסה יש לפנות במקרים אלו למר מיכאל גל, מנהל תחום חקלאות לקבלת הנחיות. לדעתנו, לא תמיד ניתנים פתרונות מספקים ויוצא שחקלאי שהחזיק במשך עשרות שנים רפת נתבע ע"י שלטונות המס להעביר חלק נכבד מערכה בעת החיסול כתשלומי מס בלתי מוצדקים.

קיימת דעה כי על מכירת עדר הבקר לחלב ומכסת החלב יחול מס רווח הון בשיעור מופחת לפי המועד בו החל ייצור החלב במשק. לפי דעה אחרת יחול על מכסת החלב מס רווח הון בשיעור הקרוב ל - 10% כיוון שערכה הראלי של מכסת החלב נשחק ממועד קבלתה על ידי החקלאי ועד היום.

ב. בתאריך 15 במרץ 1999 נחתם הסכם בין משרד האוצר למשרד החקלאות בעניין מיסוי

מכירת מכסת חלב (ראו חוזרינו 14/99) ההסדר טרם עוגן בחקיקה.

ג. נושאי מס השלובים ברפורמה וטרם הוסדרו סופית:

1. פריסת ההכנסה ממכירת עדר הבקר לחלב ונכסי ההון המשמשים ביצור החלב.

2. ניכוי הוצאת רכישת המכסה - בדומה לניכוי הניתן בעת השקעות הון במטעים (שינטוע)

מכח סעיף 20 לפקודת מס הכנסה או כחלק משיטת החישוב הנורמטיבית של עדר הבקר

לחלב.

3. אפשרות לפריסה לשנות מס קודמות ו/או למספר שנים נמוך יותר מאלו שנקבעו בהסכם.

4. דחיית מס בהעמדת נכסים המשמשים ביצור חלב לשותפות או אגודה שיתופית חקלאית

ע"י השותפים או החברים בתנאי שאגודה שיתופית חקלאית תתחייב להחיל עליה מידי

שנה את סעיף 62 לפקודת מס הכנסה הקובע שדינה כשותפות.

5. הסכמה כי על המענקים הניתנים ע"י מנהלת השקעות הון בחקלאות לא יחול מע"מ

בהתאם לתקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף התשל"ו - 1976 ומכוח סעיף 12 לחוק מע"מ.

ד. סוכם עם נציבות מס הכנסה כי "מכירת מכסת חלב עד ליום 31.12.98 של מגדל בעל עדר בקר מלפני 1.4.61 תחויב במס שאינו עולה על 35% ותינתן אפשרות פריסת רווח בהתאם להוראות סעיף 91 (ה) לפקודה."