שינוי אורחות החיים בקיבוצים מניב מטבע הדברים מחלוקות משפטיות הקשורות בתהליכי השינוי. להלן סקירה של פסקי דין שניתנו לאחרונה הקשורים בשינויים בקיבוצים:
התערבות ביהמ"ש בהחלטות מוסדות הקיבוץ
- א 1019/02 יוסף בקשיצקי נ' קיבוץ משמרות - בפס"ד זה דחה ביהמ"ש את התביעה של חבר הקיבוץ, אשר ביקש ממנו להצהיר שהחלטות אסיפת החברים של קיבוצו בנוגע להפרטת הקיבוץ בטלות מנימוקים שונים, וקבע כי אין לפסול הליכי הפרטה, שרוב החברים בקיבוץ מבקשים אותה. ביהמ"ש הוסיף כי לא ניתן לעצור את ההליך של ההפרטה: הן בשל אידיאולוגיה שהשתנתה, הן בשל שיקולים כלכליים והן בשל הפסול שבכפיית אורחות חיים של מיעוט על הרוב או כפיית הרוב לעזוב את הקיבוץ ולוותר על חלקו במשק.
עם זאת, כיוון שהחלטות הקיבוץ מנוגדות לקביעות בתקנון בדבר בעלות הכלל על הקניין ולעקרון השוויון בחלוקת הצרכים על ידי הקיבוץ, הרי שכדי לעבור לאורח חיים אחר, היה על הקיבוץ לשנות את התקנון בהתאם לרוב ולהליכים שנקבעו בתקנון או בדין והתקפים למועד ההחלטות. למרות שלא כך נעשה, ביהמ"ש שוכנע כי החלטות האסיפה היו חיוניות בעת שניתנו, שלא הייתה דרך לפעול אחרת אלא להביא לתוצאות גרועות יותר לקיבוץ. ביהמ"ש מדגיש כי יש לראות במקרה זה כיוצא דופן, כאשר היה צורך חיוני ומיידי לבצע את השינוי באורחות החיים. ועל הרשם מוטלת החובה לבדוק כל מקרה לגופו ובזמן אמת, אם הוראות הדין נשמרות בקיבוצים.
בנוגע למזונות בתו, אשר חבר הקיבוץ טען כי על הקיבוץ לשלמם: הרי שהקיבוץ שילם לו את מזונות הקטינה כל עוד לא הייתה הפרטה של הקיבוץ. משעבר הקיבוץ לשכר דיפרנציאלי, כפי שאין הקיבוץ מממן את צרכיו האחרים של החבר, כך אין זה מחובתו לממן לו את מזונות בתו, אלא על החבר לספקם לה מהשתכרויותיו.
- ת"א 392/08 יוראי ג'ורג' פועם נ' קיבוץ עברון - בעניין זה ביקש חבר הקיבוץ צו מניעה האוסר על קיבוצו להפעיל את התוכנית לשינוי אורחות החיים עד לקבלת הרוב הדרוש לשינוי תקנון ואישור רשם האגודות השיתופיות לכך. הקיבוץ טען מנגד כי אין בתוכנית המוצעת משום שינוי של התקנון.
ביהמ"ש קיבל את בקשת החבר וקבע כי המודל המוצע, הכולל הוראות בדבר חלוקת שכר דיפרנציאלי לחברים - הגם אם נעשה לתקופת ניסיון של שנה אחת - מצריך שינוי בתקנון, ושינוי התקנון מחייב רוב של 75%. החלטת אסיפת הקיבוץ לאמץ את המודל לתקופה של שנה התקבלה לכאורה בניגוד לרוב הנדרש לשינוי תקנון הקיבוץ, ושלא בדרך של שינוי התקנון. אין לאפשר באמצעות תקופת הניסיון לעקוף הוראות "משוריינות" בתקנון. ביהמ"ש נוטה בד"כ שלא להתערב בסכסוכים פנימיים שבין חברי הקיבוץ, אולם בהיעדר הסכמה בקרב החברים אין מנוס מלשמור על "כללי המשחק" כפי שנקבעו בתקנון ובחקיקה.
לפיכך, הורה ביהמ"ש על עיכוב יישום החלטת האסיפה הכללית, וזאת עד לקבלת המודל המוצע ברוב של 75% כנדרש ועד לקבלת אישור רשם האגודות השיתופיות לשינוי התקנון.
- א 1180/06 רבד יהודה ואח' נ' קבוצת שילר וניר מאיר - במסגרת תהליך ההפרטה קבע הקיבוץ הסדרים ביחס לזכויותיו של חבר קיבוץ העוזב אותו, וביחס לאפשרות של חברים שהלכו לעולמם להוריש נכסים ליורשיהם. ב-12/04 התקבלה החלטה ברוב של חברי הקיבוץ ביחס למענק העזיבה כאמור. ס' 9 להחלטה 2004 התייחס לשאלת זכויותיהם של בני קיבוץ שהוריהם נפטרו טרם קבלת ההחלטה המזכה במענק עזיבה. ב-12/05 התקבלה החלטה, בה נקבע כי חבר קיבוץ אשר מי מהוריו נפטר לפני 12/04 יהיה זכאי לתוספת מענק של 25% בגין כל אחד מהוריו. מספר חברי הקיבוץ תבעו את הקיבוץ וטענו כי ההחלטה מ- 2005 בלתי חוקית וחסרת תוקף.
ביהמ"ש דחה את התביעה ופסק כי החלטה 2004 היא שקבעה את העקרונות שהחלטה 2005 יצקה לתוכה תוכן מספרי. הטענה כי החלטה 2005 חסרת תוקף, משום שבפועל היא מביאה לשיוך הון של הקיבוץ לחבריו, נדחתה. החלטה 2005 עניינה נטילת התחייבות של הקיבוץ כלפי חבריו, שעוגנו כבר בהחלטה 2004.
התובעים לא הוכיחו שההחלטה מ- 2005 מפלה. בהחלטה זו ניסה הקיבוץ לפתור את הבעיה לפיה היה מצבם של חברים שהוריהם היו חברי קיבוץ ונפטרו קודם להחלטה, טוב פחות מזה של חברים אחרים שהוריהם חברי קיבוץ וטרם הלכו לעולמם במועד קבלת ההחלטה. תפקיד בימ"ש אינו לשים את שיקול דעתו במקום זה של הקיבוץ באמצעות האסיפה הכללית שלו ואף אין תפקידו להחליט האם הדרך בה נקט הקיבוץ כדי לפתור בעיה שנוצרה היא הדרך הטובה ביותר. הפיתרון בו נקט הקיבוץ אפשרי ולגיטימי משום שההנחה מאחוריו היתה כי ככלל, הורי חבר קיבוץ, שאינם חברי קיבוץ, עשויים להוריש לו סכומי כסף.
תקנון אגודה שיתופית
- א 529/05 לאה חן נ' קיבוץ תל קציר - ביהמ"ש דחה את תביעתה של חברה (לשעבר), אשר הקיבוץ החליט על הוצאתה ממנו, בה טענה כי הליכי ההפרטה אשר החלו עוד בימי חברותה בקיבוץ, יצרו זכויות קנייניות עתידיות להן היא זכאית. השאלה שעמדה להכרעה הינה האם במועד פקיעת חברותה של החברה בקיבוץ עמדו לה זכויות קנייניות בנכסי הקיבוץ, אם זכויות קנייניות עתידיות, אם מכוח התחלת תהליך "ההפרטה" בקיבוץ ואם מכוח החלטה 751, ואם מכוח שיקולי צדק ו/או מכוח שיקולים אחרים?
אכן, בימי חברותה בקיבוץ החלו תמורות רבות בקיבוץ אשר היה חי על טהרת השיתוף כ"הגדרתו המקורית" של הקיבוץ. אולם נציג הקיבוץ כינה אותם צעדי התייעלות ושינוי שאין בהם כדי להקנות לחברה זכויות קנייניות בנכסי הקיבוץ.
ביהמ"ש הדגיש כי ההגדרה הפורמאלית שניתנה לתהליכים הינה חסרת משמעות, וכי מהות השינויים המדוברים הם אשר יקבעו האם מדובר בהליכי הפרטה אם לאו.
לצרוך הכרעה בשאלת זכויותיה הקנייניות של החברה מכוח הליכי ההפרטה, בחן ביהמ"ש אילו שינויים עברו על הקיבוץ במועד פקיעת חברותה של החברה, והאם הקיבוץ אכן היה כבר בתהליך "עמוק" של הפרטה אשר סופו היה ידוע מראש – שיוך נכסי הקיבוץ לחבריו.
ביהמ"ש הגיע למסקנה כי העובדה שהקיבוץ החל במשא ומתן עם חברת "תמורות", חברה אשר מתמחה בניהול הליכי הפרטה, עוד בימי חברותה של החברה בקיבוץ, אין בה אלא כדי להעיד על תחילתו של הליך, כאשר הקיבוץ עצמו לא ידע לקראת איזה שינויים הוא הולך, ולצורך כך שכר את שירותי החברה. כל שנעשה בימי חברותה של החברה בקיבוץ היה העלאת רעיונות ו"הכנת הקרקע" לתוכניות המשך, אשר ניכר כי גם הקיבוץ עצמו לא ידע בדיוק לאיזה כיוון הוא הולך, לרבות הקמת השכונה הקהילתית.
החברה התובעת לא הוכיחה כי התרחשו בקיבוץ "הליכי הפרטה" אשר מכוחם קמו לה זכויות קנייניות עתידיות או בכלל, בנכסי הקיבוץ. כל שהוכח הוא שהקיבוץ היה בתחילת דרכו לקראת אימוץ שינויים מרחיקי לכת.
- ת"א 2933/98 הלנה לינדנבאום ואח' נ' קיבוץ גליל ים - פסק הדין קובע כי על אף שטרם נתקבלה על ידי חברי אותו קיבוץ החלטה פורמאלית בדבר שיוך נכסי הקיבוץ לחבריו, לאור השינוי שנעשה בתקנון הקיבוץ שבמסגרתו הוספו הוראות חדשות לגבי אופן קביעת הותק של החברים על פיו יחולק הרכוש, הרי שמועד השינוי הנ"ל הוא ה"מועד הקובע" לעניין הזכאות לחלוקת נכסי הקיבוץ.
פסק דין זה שונה מרוב פסקי הדין אשר כאמור קבעו מפורשות כי כל עוד לא נתקבלה החלטה פורמאלית וברורה, על ידי הקיבוץ בדבר שיוך הנכסים לחבריו, לא קמות לחבריו זכויות קנייניות כלשהן לגביהם.
- א 819/06 זהבה רתם נ' קיבוץ שדות ים ואח' - בפסק דין זה קבע ביהמ"ש כי החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל אינה מקנה לחברי קיבוץ כל זכויות בדירה, ואין בה כשלעצמה כדי לשנות את המצב המשפטי של חברי הקיבוץ בנוגע למקרקעי הקיבוץ; בהתאם לתקנון הקיבוץ דירות המגורים הן רכוש הקיבוץ ולחברים אין כל זכויות בהן, למעט זכות שימוש לצרכי מגורים. כאשר חבר מפסיק להתגורר בדירה, מכל סיבה שהיא, לרבות פטירה, פוקעת באופן אוטומטי רשות השימוש שהוענקה לו והדירה חוזרת לרשות הקיבוץ.
החלטת השיוך אינה מהווה הקניית זכויות מצד הקיבוץ, אלא מהווה "הצהרת כוונות" בלבד, המותנית בתנאים מתלים-מצטברים. החלטת השיוך כללית ובלתי מסוימת ומהווה הסכמה עקרונית בלבד של חברי הקיבוץ לכניסה להליך שיוך הדירות. כל עוד טרם שויכו הדירות לחברים, כפופים חברי הקיבוץ להוראות התקנון.
העובדה שיש חברי קיבוץ המשפצים דירותיהם, אינה מלמדת על ביצוע בפועל של הליך השיוך. כ"כ, בקיבוץ שמסווג כקיבוץ שיתופי ולא כקיבוץ מתחדש אין לחברי הקיבוץ זכויות כלשהם בנכסי הקיבוץ ואין תחולה לתקנות הנוגעות לעניין.
- תא 585/03 יניב אייזיק נ' קיבוץ נחשולים ואח' - ביהמ"ש דחה תביעה של חבר (חדש) נגד הקיבוץ ומזכיר הקיבוץ בגין אי הכרתו כמי שזכאי לשיוך דירות בהתאם להחלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל. ביהמ"ש פסק כי עצם החלטת האסיפה הכללית לאמץ את החלטה 751, עצם קביעת "היום הקובע" כנדרש מהחלטה זו, עצם תיקון התקנון, הגם שטרם אושר ע"י הרשם, ועצם זאת שהחבר פעל כמחויב להחלטה ואף נהנה ממנה, מביאה למסקנה שהוא מנוע מלטעון לאי תקפות ההחלטה.
התקנון ההיסטורי של הקיבוץ קובע כי ועד ההנהלה הוא בעל הסמכות השיורית בקיבוץ. ועד ההנהלה החליט לאפשר קבלת בני משק לחברות בקיבוץ בכפוף לכך שהמועמד יידרש לחתום על חוזה לפיו אין לו ולמשפחתו כל זכות מסוג שהוא בדירה, כפי שיש ו/או תהיה לחברי הקיבוץ במועד שלפני המועד הקובע. המכתב שניתן לחבר ע"י מזכיר הקיבוץ ניתן בניגוד להחלטה של ועד ההנהלה וללא כל ידיעה או אישור של ועד ההנהלה או האסיפה הכללית. לא הוצגה כל אסמכתא כי מזכיר הקיבוץ היה מוסמך לחייב את הקיבוץ בענין זה והעובדה שהוא היה מורשה חתימה של הקיבוץ אין בה כדי לשנות ממסקנה זו.
יתרה מכך, החלטות ועד ההנהלה לפיהן החלטה 751 אינה חלה על הנקלטים החדשים לחברות, היתה נחלת הכלל בקיבוץ. החבר היה בן משק, גדל בקיבוץ, וניתן להניח שהכיר את ההתנהלות. כ"כ, מזכיר הקיבוץ מסר לחבר את המכתב יחד עם חוזה ההצטרפות הכולל הצהרה של המצטרף לחברות בקיבוץ בדבר אי תחולת החלטת 751 לגביו.
אין בדין הוראה המחייבת את האגודה השיתופית לקבל לחברות גם מי שעונה על כל דרישות התקנון. שיקולים כלכליים בעת קבלת מועמד לחברות אינם פסולים, בייחוד כשהקיבוץ במשבר. החבר לא "הקריב" דבר בכך שהסכים לדחות את מועד קבלת ההחלטה לגבי חברותו, שכן לו בקשתו היתה מובאת לדיון לפני קביעת היום הקובע, סביר יותר להניח שהיא היתה נדחית.
לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.