בדיון שנערך בועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל ביום 21.12.06 לא התקבלה הצעת המינהל להפקיע הנחלות הבלתי מאוישות מידי המושבים ולהוציאם במכרז פתוח לציבור הרחב.

הועדה החליטה כי מר גבי גולן, מר יעקב אפרתי ומר יוסי ישי יגבשו, בתוך חודש, הצעה להחלטת מועצה בנושא איוש נחלות וכי הצעת ההחלטה תובא לאישור ועדת המשנה.

בישיבת ועדה המשנה אשר התקיימה ב- 7.2.2007 לא הובאה הצעת החלטה לשינוי מדיניות איוש הנחלות.

פניית ח"כ אבשלום וילן לשר הבינוי והשיכון

ב- 2.11.2006 פנה ח"כ אבשלום וילן בשאילתא ישירה לשר הבינוי והשיכון מר מאיר שיטרית המכהן כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל בעניין "הקפאת איוש נחלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל" בזו הלשון:

"מדיניות איוש הנחלות של מועצת מקרקעי ישראל נקבעה לאחרונה בהחלטות של הועדה לקרקע חקלאית של מועצת מקרקעי ישראל מיום 16.11.92. מינהל מקרקעי ישראל שסמכויותיו מוגבלות ליישום מדיניות מועצת מקרקעי ישראל פועל מעל שלוש שנים בניגוד למדיניות של מועצת מקרקעי ישראל, בכך שהקפיא את איוש הנחלות למעט באזורים מסוימים.

אבקש לשאול:

מתוקף תפקידך כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל מדוע אינך מורה למינהל מקרקעי ישראל לחזור בו מפעולותיו המהוות חריגה מסמכויותיו ולאשר איוש נחלות על פי המדיניות הנוכחית של מועצת מקרקעי ישראל כל עוד לא נקבעה מדיניות אחרת."

תשובת שר הבינוי והשיכון

תשובת שר הבינוי והשיכון לח"כ אבשלום וילן ניתנה ב- 4.12.2006 בזו הלשון:

"הנהלת המינהל העלתה לדיון במועצת מקרקעי ישראל הצעה להקצאת נחלות בלתי מאוישות במושבים, בתמורה ובמכרז, כבר במחצית שנת 2005.

מועצת מקרקעי ישראל קיבלה את שיקולי ההנהלה לצורך בשינוי אופן הקצאת הנחלות. (הדגשה שלי – ב.מ.) השינוי המוצע נובע בעיקר מהסיבות כדלקמן:

בעוד מגרש בהרחבה, בשטח של כ- 500 מ"ר, המיועד ליחידת דיור אחת בלבד, מוקצה לבניית ו/או למומלצי האגודה תמורת 91% - בהתאם להחלטה 959 (בעבר תמורת 66% לפי החלטה 737), משום מה הנחלות אשר גודלן נע בין 30 – 80 דונם המיועדות לשימוש חקלאי מגוון, ובנוסף לבניית 2 יח"ד בשטח מבונה של 160 מ"ר, כל אחת. ויחידת הורים בשטח נוסף של 55 מ"ר, נמסרו ללא כל תמורה בגין הקרקע. (הדגשה שלי – ב.מ.)

במושבים ישנן נחלות פנויות זה שנים רבות, מי שמקצה או מונע איוש הנחלות היא אגודת הישוב, ולאגודה כנראה יש מוטיבציות לשמירת אמצעי הייצור של שטחי העיבוד והמים לחברים הקיימים ולא להתחלק עם חברי אגודה חדשים. התנהלות זו כמובן מעכבת את קידום וחיזוק ההתיישבות.

כיום, אנו ממתינים לכינוס מועצת מקרקעי ישראל (כיום אין קוורום כיוון שקק"ל טרם קבעו את נציגיהם במועצה) ונושא זה יובא לאישור בישיבה הקרובה".

חריגת מינהל מקרקעי ישראל מסמכויותיו בנושא איוש נחלות

ב- 7.2.2007 פנה ח"כ אבשלום וילן לשר הבינוי והשיכון בשאילתא נוספת בנושא חריגת המינהל מסמכותו בהקפיאו את איוש הנחלות :

"מינהל מקרקעי ישראל לקח לעצמו את סמכויות קביעת המדיניות של מועצת מקרקעי ישראל בהקפיאו את איוש הנחלות לפני כארבע שנים בין הנימוקים להקפאה נאמר כי מגרש בהרחבה ,שמקורו בשטח חקלאי אשר שינה יעודו למגורים, נמכר במחיר מלא בעוד שהנחלה נמסרת ללא כל תמורה בגין הקרקע.

רצוני לשאול –

א) מהי החלטת מועצת מקרקעי ישראל אשר קבלה את שיקולי הנהלת מינהל מקרקעי ישראל בדבר הצורך בשינוי אופן הקצאת הנחלות? אבקש לקבל את נוסח ההחלטה ומועדה.

ב) איך ניתן להשוות, כפי שהמינהל עושה, בין מגרש בהרחבה אשר שינה ייעודו מקרקע חקלאית למגורים ועל כן משווק במחיר מלא לנחלה אשר הזכויות למגורים בה נקבעו מקדמת דנן בהחלטה מועצת מקרקעי ישראל מס' 1 ובחוזה החכירה לדורות מול מינהל מקרקעי ישראל ואשר המחיר המלא עליה שולם במשך עשרות שנים על ידי אגודת המושב". (הדגשות שלי – ב.מ.)

אנו מצטרפים לשאילתא של ח"כ אבשלום וילן ומציגים לשר השיכון שתי שאלות נוספות :

1. איך מתיישבת קביעתו כי הנחלות נמסרו "ללא כל תמורה בגין הקרקע" עם סעיף 5 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1 לפיו דמי החכירה השנתיים לנחלה יהיו בשיעור של "2% מגובה ההכנסה הנקיה מהנחלה"?

2. הייתכן שמדיניות עידוד התיישבות חקלאית במשך עשרות שנים באמצעות מחירים הנראים כיום נמוכים תשתנה בדיעבד וכתוצאה מכך יופקעו מידי האגודות הזכויות הגלומות בנחלות חקלאיות אשר דמי החכירה השנתיים עבורם שולמו במלואם?

הערכות למאבקים משפטיים

מהדיונים במועצת מקרקעי ישראל בהצעת המינהל להפקעת הנחלות מידי המושבים מצטיירת תמונת מצב עגומה לפיה הזכויות המשפטיות שיש למושבים בנחלות שטרם אוישו לא נלקחות כלל בחשבון.

יותר מכך, מינהל מקרקעי ישראל אשר יזם את ההצעה להפקיע הנחלות שטרם אוישו מידי המושבים נדרש על ידי ועדת המשנה ב- 30.10.2005 להציג חוו"ד משפטית עליה הוא מבסס את הצעתו. עד כה בחלוף למעלה מ- 15 חודשים (!) טרם הציג המינהל חוו"ד זו.

במצב זה בו מקבלי ההחלטות במועצת מקרקעי ישראל מתעלמים במופגן מהזכויות המשפטיות המלאות שיש למושבים על הנחלות שטרם אוישו, לא נותרה ברירה אלא להאבק בדרך משפטית, כל מקרה לגופו, למימוש הזכויות על הנחלות שטרם אוישו.