האם זכאי הקיבוץ לחייב את בן הזוג שאינו חבר קיבוץ, המתגורר בקיבוץ עם בן זוגו החבר, בתשלומים עבור דמי שימוש בדירה ו/או בתשלום מוניציפאלי ?

האם זכאי/ת מי שהינו/ה בן/בת זוגו של חבר קיבוץ (והוא עצמו אינו חבר קיבוץ) להתגורר עמו/ה בדירה שבקיבוץ?

בשתי שאלות אלו דן בימ"ש השלום בטבריה בעניין קבלו רונן ואחרים נגד קיבוץ גינוסר, ת.א2249/03 .

העובדות

עד לשנת 1998 התנהל הקיבוץ עפ"י המודל השוויוני המסורתי של הקיבוץ, היינו שוויון בזכויות ובחובות לכל חברי הקיבוץ.

בשנת 1998 (לאחר דיונים וקבלת החלטות במוסדות הקיבוץ המוסמכים) אומץ בקיבוץ אורח החיים עפ"י "מודל ההתפרנסות". אימוץ מודל זה פירושו היה זניחת הבסיס השוויוני, הטלת אחריות על חברי הקיבוץ למצוא מקום עבודה לפרנסת בני ביתם, הפניית כל הכנסותיהם לקופת הקיבוץ וקבלת תקציב חודשי מהקיבוץ (לאחר הפחתת סכומי מס פנימי פרוגרסיבי).

כמו כן קוזזו מתקציב כל חבר תשלומי ארנונה (הנגזרים מגודל הדירה שבשימושו) ומס מוניציפאלי בסכום אחיד לכל חבר.

כל חבר שעימו גר בן זוגו שאינו חבר קיבוץ, חויב בסכום זהה נוסף לסכום המס המוניציפאלי שנקבע לכל חבר.

מודל זה התנהל על מי מנוחות עד סוף חודש 12/01.

החל מחודש 1/02 הוחלט כי בן הזוג החבר ישלם את המס המוניציפאלי ובן זוגו שאינו חבר קיבוץ ישלם דמי שימוש בדירה (במקום מס מוניציפאלי).

לאחר התנגדויות ודיונים הוחלט ביום 8.6.04 על ידי ועד הקיבוץ לשנות את שיטת החיוב כך שייגבה שווי דמי שימוש מופחת, אך בצידו גם מס מוניציפאלי וצריכת מים.

דיון

טענתם העיקרית של התובעים הייתה כי בעקבות החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 751 המאפשרת ביצוע שינויים ארגוניים במבני קיבוצים והקצאת קרקע לחברי הקיבוץ, החליט הקיבוץ להקים צוות לשיוך דירות החברים. הצוות הכין הצעה לרבות רשימה שמית של מספר דירות ושמות חברים לצורך שיוך הדירות ואף המליץ כי היום הקובע לעניין החלטה 751 יהיה 25.1.02.

כמו כן נקבע באותה הצעה כי במידה שהיא תתקבל באסיפה הכללית (שיועדה ל- 30.1.02) ייקבעו זכויות החברים באסיפה כללית נוספת. הקיבוץ קיבל את ההחלטות הנ"ל, הכין את תכנית השיוך ובכך הקנה זכויות מעין קנייניות לחברי הקיבוץ (וביניהם, אלה מהתובעים שהינם חבריו), ומשאלה הוענקו, אין לקיבוץ זכות לגבות דמי שכירות בשל מגורי בן הזוג שאינו חבר.

לחלופין, גם אם לא נגמרה הענקת הזכות ברישום בלשכת רישום המקרקעין, יש לראות את התנהלות הקיבוץ והחלטותיו כהתחייבות לביצוע עסקה במקרקעין.

ביהמ"ש בחן את טענת שיוך הדירות ודחה אותה. זאת לאור העובדה שבאסיפת הקיבוץ ובקלפי מיום 1.2.02 נקבע בהחלטה כי היום הקובע לשיוך דירות יהיה 25.1.02 אך למעט החלטה זו, לא נתקבלה כל החלטה אחרת בעניין שיוך הדירות באסיפה הכללית, לא בוצע שינוי התקנון או כל מהלך אופרטיבי אחר הנוגע להליך שיוך הדירות לרבות אי ביצוע תכנית חלוקה והקצאה, בקשות למוסדות השונים (ממ"י, ועדה לתו"ב) ואישורים וחתימת חוזי מכירה.

ביהמ"ש הגיע למסקנה כי לא נתקיים כל שינוי בזכויותיהם של התובעים שהינם חברי קיבוץ היינו, מעמדם הינו של בר רשות והשימוש שהם מבצעים בדירותיהם הינו מכוח רישיון במקרקעין שהוענק להם על ידי הקיבוץ עפ"י התקנון. כמו כן קיים בתקנון סעיף המגביל את הזכות הנתונה לבר-רשות כך שאין הוא רשאי להעניק זכות שימוש לאחרים אלא בהסכמה מפורשת של הקיבוץ.

הקיבוץ כפי שעולה מטיעוניו בחר שלא לאסור מגורי בני זוג שאינם חברים אלא התיר אותם בכפוף לתשלום דמי שימוש ומס מוניציפאלי עבור השירותים הנלווים לשימוש בדירה.

אם כן גביית דמי שימוש ומס מוניציפאלי במקרה הנדון, קיבלו את אישורו של ביהמ"ש.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.