"מטרה

1.

מטרתו של חוק זה להסדיר תנאים הולמים לביצוע שינויים מבניים בקיבוץ, אשר יחליט לאמץ כלים ארגוניים משלימים ושיוך נכסים, כדרך להתמודד עם אתגרים כלכליים וכדי לקדם הליכי הבראה ולבסס את ביטחת החבר ואת זיקתו לקהילה ולישוב.

הגדרות

2.

בחוק זה-

"קיבוץ" – אגודה שהרשם סווגה כ"קיבוץ" כהגדרתו בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג - 1973[1], ובלבד שהיה קיבוץ ביום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר1998);

"נכסים" – לרבות זכויות, חובות, התחייבויות, מכסות והקצאות מהקיבוץ לתאגיד עסקי;

"שיוך נכסים" – חלוקה של זכויות לחברי הקיבוץ, בהתאם לנוסח שיקבע הקיבוץ, לרבות העברה או הקצאה של מניות בתאגיד עסקי או הקניית זכויות בדירות המגורים ובקופות הגמל;

"תגמול מותאם" – מתן אמצעי צריכה לחבר קיבוץ בשים לב, בין השאר, לתרומתו, למאמציו, לותק שלו או לפי קנה מידה אחר, כפי שיקבע הקיבוץ;

"הועדה" – הועדה למינוי מפקחים כאמור בסעיף 5;

"הפקודה" – פקודת האגודות השיתופיות[2]

"השרים" – שר העבודה והרווחה ושר החקלאות;

" הרשם" – כהגדרתו בפקודה;

"חוק הבוררות" – חוק הבוררות, התשכ"ח - 1968[3];

"מפקח" – כאמור בסעיפים 5 עד 7 לחוק;

"שינוי מבני" – לרבות הקמת תאגיד עסקי, העברת נכסים, מתן תגמול מותאם, מתן רשות לחבר קיבוץ להחזיק ברכוש ושיוך נכסים;

"תאגיד עסקי" – תאגיד בשליטת הקיבוץ או חבריו וכן תאגיד שבשליטת התאגיד העסקי;

"שליטה"- היכולת לכוון את פעילותו של התאגיד;

"תקופת מעבר" – תקופה שתחילתה במועד תחילתו של חוק זה וסיומה בתום חמש שנים.

החלטה

בדבר שינוי מבני

3.

(א) החלטה שנתקבלה באסיפה הכללית של הקיבוץ בדבר שינוי מבני תהיה בת תוקף, לכל דבר ועניין, ותחייב את חברי הקיבוץ, ובלבד שנתקיימו אלה:

(1) בסדר היום של האסיפה הכללית הרשום בהזמנה נכלל סעיף מפורש לגבי שינוי מבני בה, ובכלל זה תיקון התקנון הנחוץ לשם כך;

(2) ההחלטה נתקבלה באסיפה הכללית שבה נכחו שני שלישים לפחות מכלל חברי הקיבוץ או באסיפה נדחית שכונסה לא לפני 7 ימים ולא יאוחר מ- 21 ימים ממועד האסיפה הראשונה שבה היו מספר חברים כלשהו;

(3) בעד ההחלטה הצביעו 51 אחוזים לפחות מכלל חברי הקיבוץ;

(4) אישור המפקח בפסק כי מתקיימים בהחלטה עקרונות היסוד הבאים: קידום טובת חברי הקיבוץ, שיתוף בקניין, סולידריות ועזרה הדדית;

(5) רישום תיקון התקנון על ידי הרשם.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) אם ניתן פסק המפקח לפני קבלת ההחלטה באסיפה הכללית של הקיבוץ בדבר שינוי מבני, לא

יהיה תוקף להחלטה האמורה, אלא אם כן נתקבלה תוך 30

ימים ממועד מתן.

ועדה

למינוי מפקחים

4.

השרים ימנו ועדה למינוי מפקחים, בת שבעה חברים –

שופט שיכהן כיושב ראש הועדה;

שלושה נציגים של התנועות הקיבוציות,

נציג שר המשפטים;

נציג שר העבודה והרווחה;

נציג שר החקלאות.

תפקיד

וסמכויות

המפקח

5.

(א) מפקח יהיה רשאי, לבקשת הקיבוץ לתת פסק המאשר את השינוי המבני,לרבות שיוך נכסים, לסרב לתת האישור או להתנותו בתנאים והכל – לפני קבלת ההחלטה או לאחר מכן, כפי שיתבקש.

(ב) המפקח יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה, ובלבד ששוכנע שנתקיימו לגבי השינוי המבני עקרונות היסוד האמורים בסעיף 3 (ד) וכי שיוך המבנים, אם הוחלט לבצעו הוא צודק והוגן.

(ג) לבקשת קיבוץ שהחליט על שינוי מבני, רשאי המפקח לקבוע במסגרת הפסק, כי על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, יבוא התאגיד העסקי במקום הקיבוץ לעניין זכויות, סמכויות, מכסות והקצאות.

מינוי מפקח

6.

(א) החליט הקיבוץ על שינוי מבני, יגיש לועדה תוך 7 ימים ממועד קבלת ההחלטה , בקשה בכתב למינוי מפקח, ורשאי הקיבוץ לבקש מינוי מפקח לפני קבלת ההחלטה לגבי שינוי מבני.

(ב) בקשה תוגש בטופס שתקבע הועדה.

(ג) הועדה תמנה מפקח לקיבוץ תוך 30 ימים ממועד שהוגשה לה הבקשה.

(ד) כמפקח יתמנה מי שהוא כשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי.

(ה) שר המשפטים יקבע הוראות נוספות לעניין תנאי כשירותם של מפקחים, סייגים למינויים והוראות לעניין העברתם מתפקידם, ובהתייעצות עם שר האוצר – את שכרם.

(ו) הודעה בדבר מינוי של מפקח, מענו והקיבוץ החקלאי שלגביו מונה, תפורסם ברשומות ותימסר בכתב בידי הקיבוץ לכל חבריו.

מנהלה

7.

שר המשפטים ימנה מנהלה שתשמש מסגרת מנהלית וארגונית לפעלותם של מפקחים ותעמיד לרשותם סיוע מקצועי של רואי חשבון, כלכלנים ומומחים אחרים; תפקידיה, הרכבה וסמכויותיה, יקבעו בתקנות.

דיון בפני מפקח

8.

(א) על דיון בפני מפקח יחולו הוראות פרק ד' לחוק הבוררות והתוספות לו, בשינויים המחוייבים, ולמפקח תהיינה הסמכויות הנתונות לבורר לפי החוק האמור.

(ב) הצדדים לדיון בפני המפקח יהיו הקיבוץ וכן כל חבר קיבוץ שהגיש בקשה בכתב למפקח להצטרף לדיון תוך 14 ימים מיום שהודע לו על מינוי המפקח, ובה פירט את נימוקיו לבקשה.

(ג) המפקח יהיה רשאי להורות על צירוף גורמים נוספים לדיון בפניו, אם שוכנע כי מן הראוי לעשות כן.

פסק המפקח

9.

(א) מפקח ייתן את החלטותיו בפסק מנומק על הפסק יחולו הוראות פרק ה' לחוק הבוררות, בשינויים המחוייבים.

(ב) בית משפט מחוזי רשאי, על פי בקשת הקיבוץ או חבר הקיבוץ שהצטרף לדיון בפני המפקח, לבטל את פסק המפקח, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו, או להחזירו למפקח, בשל אחד מאלה:

(1) המפקח חרג מסמכותו;

(2) נתקיימה עילה מהעילות המנויות בפסקאות (4), (5), (9) ו- (10)שבסעיף 24 לחוק הבוררות;

(3) טעות גלויה על פני הפסק.

(ג) הפניה לבית המשפט תהיה על פי המועדים הקבועים בחוק הבוררות.

(ד) ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי יהיה בהתאם לחוק הבוררות.

תחולה

10.

(א) חוק זה בא להוסיף על כל דין.

(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל הוראות דין אחר.

ביצוע ותקנות

11.

(א) השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

(ב) תקנות על פי חוק זה יהיו באישורה של ועדת הכלכלה של הכנסות".