א. המלצות ועדת עוזי קרן

לאור חילוקי הדעות שנתגלו בדיוני הועדה וחוסר הסבירות הקיצוני של המלצת רוב חברי הועדה שלא הסתמכו על חוו"ד משפטית של עו"ד מיכל שקד, שהוצגה לפני הועדה על ידי הח"מ, לפיה סמכות שינוי סיווג הקיבוץ למושב נתונה בידי שר החקלאות ורשם האגודות השיתופיות, וכי על שינוי הסיווג לא חל דמי הסכמה, אנו סבורים כי דיון בממשלה יתקן את המעוות.

להלן ההמלצות הסופיות של "ועדת עוזי קרן" כפי שהוגשו למזכירות הממשלה:

התנאים המזכים קיבוץ או מושב שיתופי לשינוי סיווג – למעמד של

מושב עובדים או כפר שיתופי

כללי

1. ככלל, רשאים חבר בני אדם שהתאגדו במסגרת חקלאית שיתופית מסוימת, לשנות את מבנה השותפות בניהם, בכפוף להוראות הדין, ההסכמים ולתנאים החלים עליהם.

2. ברירת שינוי הסיווג של קיבוץ או מושב שיתופי לישוב קהילתי, נראית לועדה עדיפה.

תנאים מקדמיים

בהתקיים כל התנאים המקדמיים להלן, יבחן שינוי סיווג של קיבוץ או מושב שיתופי למושב
עובדים או כפר שיתופי:

א. למדינה אינטרס בקיומו של היישוב במקומו הנוכחי משיקולים התיישבותיים וביטחוניים.

ב. למדינה יש עניין שהיישוב לאחר הסיווג (החדש) ימשיך באחיזה בקרקע בדרך של עיבוד הקרקעות הכלולות במשבצת החקלאית שלו.

ג. ביישוב קיים מספר מספיק של תושבים המהווים "מסה קריטית", דבר שיאפשר תפקודו כישוב עצמאי מתפתח, גם לאחר שינוי סיווג.

ד. התכנית הפיזית של היישוב תהיה בגבולות הבינוי המאושרים, התכנית המאושרת, בהתאמה לתנאים טופוגרפיים וסטיות בקנה מידה.

ה. האגודה קיבלה החלטה כדין לבקש את השינויים הנדרשים בתקנון ופנתה באמצעות המוסדות המוסמכים שלה בבקשה לבצע שינוי הסיווג המבוקש.

1. ועדת בחינה

   קיבוצים או מושבים שיתופיים המבקשים לשנות את סיווגם כאמור, ייבדקו אם הם עומדים בתנאים כאמור, על ידי ועדת בחינה בהרכב של: רשם האגודות השיתופיות, מנכ"ל משרד החקלאות, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, יועץ ראש הממשלה להתיישבות וראש המועצה האזורית הרלוונטי.

   אין באישור ועדת הבחינה כדי לייתר את הצורך באישורם של הגורמים המוסמכים ע"פ דין לבחון ולאשר את שינוי הסיווג, לרבות חברי הועדה האמורה עצמם.

2. תנאים נוספים

   א. קבלת אישור רשויות התכנון הסטטטוריות על פי החוק.

   ב. נחלות פנויות (בלתי מאוכלסות) ישווקו ע"י ממ"י בכפוף לקבלתו של המציע כחבר באגודה.

   ג. האגודה תהיה רשאית לגבות מהמתיישבים החדשים הוצאות שהוציאו בהקמת התשתיות (הפיזיות והכלכליות שמומנו ע"י האגודה) ביישוב, בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

3. יש לגבות דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל בעת שינוי הסיווג למושב עובדים או כפר שיתופי, בשעורים שיקבעו על ידי מועצת מקרקעי ישראל.

4. פנה קיבוץ או מושב שיתופי בבקשה לשנות את סיווגו למושב עובדים או כפר שיתופי, ונדחתה בקשתו, רשאי לחזור בו מבקשתו".

עמדת המיעוט, (3 מתוך 7 חברי הועדה) הסתייגה מחלקים בהצעה וביקשה שההחלטה תכלול רק את הפרקים הבאים:

פרק כללי (למעט סעיף ב').

פרק 1 התנאים המקדמיים – כל הפרק.

פרק 2 ועדת הבחינה – כל הפרק.

פסקה 5 כל הפיסקה.

ב. המלצות הרוב נוגדות זכויות הקיבוץ

להמחשת חוסר הסבירות של עמדת הרוב בועדה לה מתנגדים נציגי משרד החקלאות, רשם האגודות ומשרד ראש הממשלה, להלן ההמלצות הלוקות בחוסר סבירות קיצוני:

1. המלצת דעת הרוב בועדה להעדיף שינוי סיווג הקיבוץ לישוב קהילתי (קרי, נישול החברים מזכויותיהם החוקיות במשבצת והלאמתה!) אינה במקומה מאחר והועדה לא התבקשה בכתב מינויה לקבוע סדרי עדיפות לצורת שינוי הסיווג, אלא אך ורק "את התנאים שיאפשרו שינוי הסיווג של קיבוץ המבקש לשנות סיווגו למושב".

2. אין כלל התייחסות לזכות היסוד של קיבוץ לחופש התאגדות וכן לזכותו החוזית להפוך למושב עובדים על פי סעיף 21(ד)(2) לחוזה החכירה לדורות עם מינהל מקרקעי ישראל. כל עוד לא הוגשה חוו"ד משפטית הסותרת את חוו"ד עו"ד מיכל שקד שהוגשה לועדה ביום 22.12.2003 והקובעת חד משמעית את האמור לעיל - לא יתכן כי הועדה תגיע לתוצאות אחרות שאין להם בסיס משפטי.

3. אין כל טעם לקבוע הליך בדיקה דו שלבי כמוצע ע"י חברי הועדה: "ועדת בחינה" בשלב הראשון אשר תבחן האם הקיבוץ עומד בתנאים המקדמיים (הבעייתיים כשלעצמם, מאחר ואין להם כל עיגון בדין) לשינוי הסיווג, ורק לאחר מכן בשלב השני ביצוע בחינה מחודשת, ע"י אותם הגורמים.

4. על פי חוו"ד עו"ד מיכל שקד אין מקום להטלת דמי הסכמה בשינוי הסיווג מקיבוץ למושב מאחר וזו עומדת בניגוד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובניגוד להוראות חוזה החכירה עצמו.

   היה מקום לצפות כי הועדה תמליץ אך ורק למען הסר ספק כי לא יוטל דמי הסכמה בדומה למקרים אחרים בהם מועברים זכויות במקרקעין מתאגיד לחבריו. ראו סעיף 7(ב) להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 534 הפוטרת מדמי הסכמה העברת קרקע ללא תמורה מתאגיד לחבריו.

5. על פי סעיף 4 להחלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל "בקיבוץ יוחכרו הנחלות לקיבוץ". החלטה מספר 1 הינה החלטה יסודית, מכוננת, אשר לא ניתן לשנות את העקרונות הקבועים בה כלאחר יד ואשר מקנה זכויות לקיבוץ על כל קרקעותיו.

הצעת הועדה לפיה יוותר הקיבוץ על חלק מקרקעותיו ללא תמורה כספית הינה פעולה בלתי סבירה שפירושה הלאמת רכוש הנוגדת את חוקי היסוד ואת קביעות בג"צ הקרקעות.

חברי הרוב בועדה מתעלמים הן מחוו"ד של עו"ד מיכל שקד והן מהצהרתו של מר אהוד אולמרט, ממלא מקום ראש הממשלה, שר המסחר התעשייה והתעסוקה ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל לפיה "הועדה תיקח בחשבון את הפרמטרים הרלוונטיים למתן פתרונות מיטביים לבעלי הנחלות ולמדינה בתקופה קשה זו".

המסקנה מדיוני ועדת עוזי קרן ומהליכים אחרים בהם עולה שאלת זכויותיו של הקיבוץ בנחלות המוחזקות על ידו עשרות שנים היא שהקיבוצים חייבים להתמודד ביחד וכל אחד בנפרד על זכויותיהם החוקיות במשבצת הקרקע למניעת הלאמת הקרקעות המוצעת חדשות לבקרים ולקחת בחשבון בכל תהליך של שינוי ארגוני את הצורך להיאבק על שמירת זכויות שנצברו במהלך עשרות רבות של שנים.