1. הכרה בעלות הונית של קידוחים "ישנים"- המודל המוצע קובע את גבול ההכרה בעלות הונית לקיים של עד 50 שנה, בחלק לא מבוטל של הקידוחים נעשו השקעות מהותיות במהלך השנים אם בהחלפת קדח משאבה , מערכות חשמל משאבות ועוד, השקעות אלו במבחן הכללים לא שינו את גיל הקידוח שנקבע לפי רישיון הקידוח הניתן ע"י רשות המים. אך מבחינת התשתית "הצעירו" קידוח ישן.
נדרש לאפשר הכרה בעלות הונית גם לקידוחים בהם בוצעו השקעות מהותיות שחידשו למעשה את הקידוח.
2. קרן שיקום- כפי שרשמנו בהתייחסותנו לטיוטת מודל הקידוחים מחודש מאי 2022, 0.05 ש"ח למ"ק מהווים סכום נמוך למרבית הקידוחים החקלאים המוגבלים בהקצאות שאינן מאפשרות להם להפעיל את הקידוח 3,000 שעות שנתיות (הנחת העבודה במודל).
יש להגדיל את רכיב קרן השיקום ל 0.08-0.1 ש"ח למ"ק .
הפקדת כספי קרן השיקום במקורות – ע"פ כללי המים ( תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים ) 1994 נקבע בסעיף 5 ג' כי ספק מים מפקיד את כספי קרן השיקום בחשבון נפרד בבעלותו ובנוסף נקבע בסעיף נוהל השימוש בכספים לשיקום התשתיות.
העברת הכספים ל"שמירה" במקורות יוצרת סרבול רגולטורי מיותר בשחרור הכספים ואין לה כל יתרון למעט אולי "התקווה " שחלק מהקידוחים יסגרו ואזי כספי קרן השיקום יוותרו ברשות המים הארצית .
יש להחיל לעניין קרן שיקום קידוחים את כללי הספקים המקומיים הקיימים.
3. קידוחים עמוקים – מקדם עומק הקידוח אינו נותן מענה הולם להפרשי עלות הקמה של קידוח עמוק הגבוהים משמעותית מקידוח נורמטיבי המהווה בסיס למודל המוצע.
נדרש לתקן את נוסחת מקדם עומק הקידוח ו/או לאפשר הכרה נוספת בעלות הונית לקידוחים עמוקים.
בדבר פרטים נוספים ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר במשרדנו בתל אביב