עמ"נ 39933-07-20 קיבוץ מחנים נ' ועדה מקומית לתכנון הגליל העליון ואח'

עמ"נ 26106-02-21 קיבוץ שדה נחמיה ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה

להלן הגדרת המחלוקת ע"י בית המשפט

השאלות העיקריות השנויות במחלוקת הינן:

"מי חב בהיטל השבחה בעת ביצוע עסקאות שיוך בהתאם להחלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל,

והאם מתקיימים בנסיבות התנאים להטלת חלף היטל השבחה על רמ"י מכוח סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק."

להלן החלטת בית המשפט

"133.

הנה כי כן, כאשר לשון החוק מפורשת אין להידרש לפרשנות נוספת ויש לקיים את החוק ככתבו וכלשונו.

בבסיס דיני המס עומד עיקרון של גביית מס אמת ובכל הקשור להיטל השבחה יש להטיל את החיוב במס על הנהנה מפעולת ההשבחה.

על בסיס עיקרון זה יש לבחון האם בוצעה השבחה במקרקעין ומכוח מה היא בוצעה ובהתאם לקבוע את זהותו של החייב בתשלום ההיטל.

134.

לפיכך מצאתי, כי משהיו המערערים חוכרים לדורות במקרקעי ישראל הרי שעל פי הוראות החוק חייבים הם בתשלום היטל השבחה בגין השבחה במקרקעין שנוצרה עקב אישורה של תכנית משביחה היא הליך שיוך הדירות מכוח החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל.

עוד מצאתי, כי המערערים הם הנהנים העיקריים מן ההשבחה שחלה במקרקעין וכי הם אלה שהעבירו את זכותם להיות חוכרים במקרקעין ישירות לידי חבריהם.

135.

משעה שהמערערים הם החוכרים לדורות במקרקעי ישראל ולשון החוק הברורה והמפורשת מטילה את החיוב בהיטל השבחה עליהם, לא מצאתי מקום לתור אחר פרשנות נוספת או אחרת ללשון החוק.

ברם, נוכח ההשלכות הנרחבות שיהיו לעניין זה ביחס לכל הקיבוצים המתחדשים באשר הם אף דנתי בסוגיות עיקריות נוספות שהעלו המערערים.

136.

בעניין זהות המתעשר מן ההשבחה מצאתי, כי המערערים הם הנהנים מן ההשבחה ולכן על מנת להגשים את תכליתו של היטל ההשבחה, הרי שיש לחייבם בו.

עוד מצאתי, כי המערערים העבירו את זכותם במקרקעין לידי חבריהם וכי הייתה להם הזכות לעשות כן במישרין. לא קיבלתי את טענת המערערים לפיה מימוש הזכויות לא בוצע על ידם ולכן אין לחייבם בהיטל נוכח העובדה ש׳מימוש זכויות׳ רלוונטי לקביעת מועד תשלום ההיטל ולא לעצם החיוב בו.

137.
עוד מצאתי, כי לא ניתן להחיל את סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק משום שהתנאי השלישי הקבוע בסעיף אינו מתקיים נוכח זכאותם של המערערים לעשות שימוש במקרקעין בייעוץ החדש למגורים מבלי שהשימוש יותנה בחתימה על חוזה חכירה. לפיכך אין להטיל על רמ״י חיוב בחלף היטל השבחה וככל ששולם החיוב יש להשיבו על מנת שלא ליצור התעשרות כפולה בקופת הוועדה המקומית לתו״ב.

138.

למעלה מן הדרוש ומבלי לקבוע מסמרות בענייו שלא הובא בפניי, נראה, כי מבנהו הייחודי של הקיבוץ נשען על מארג היחסים שקיים בו, לפיו הקיבוץ הוא אוסף החברים ואוסף החברים הם הקיבוץ כאשר לאחד אין משמעות ללא השני.

מתוקף כך ההחלטה להטיל את החיוב בהיטל השבחה על הקיבוץ כמוה כהחלטה להטיל את החיוב על חבריו. בעניין זה לדוגמא סעיף 10.2 להסכם עמיעד שנזכר לעיל מתייחס לאפשרות גבייה של היטל השבחה מחברי הקיבוץ.

139.

לפיכך אני קובעת, כי אין מקום להתערב בהחלטת וועדת הערר שדחתה את ערר הקיבוצים על החלטת הוועדה לחייב את המערערים בתשלום היטל השבחה ולא להחיל את הוראות סעיף לתוספת השלישית לחוק על המקרה שלפני.

140.

בנסיבות אלו, אני מורה על דחיית הערעורים המאוחדים. אני מחייבת את המערערים בתיקים המאוחדים ביחד ולחוד בהוצאות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לענייני מנהליים גליל עליון ורשות מקרקעי ישראל בסך של 25,000 ש"ח עבור כל אחת.

הסכום ישולם בתוך 30 ימים מועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

141.

לא מצאתי לעשות צו להוצאות לטובת המועצה האזורית גליל עליון לאור עמדתה, כי היא מצטרפת לטענות המערערים."

ראו חוזרינו 47/2020 "חלף היטל השבחה בשיוך דירות בקיבוץ"

ולהלן התייחסותנו התקפה גם לפס"ד זה שסביר וראוי שיוגש עליו ערעור לבית המשפט העליון:

א) החלטת הועדה - בניגוד לפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון

בפסיקת רחבת היקף ומעמיקה, שנידונה ע"י שופטת בית המשפט המחוזי ת"א רות רונן בעניין תחולת "חלף היטל השבחה" על תקבולי רמ"י מעסקאותיה נקבעו סוגי עסקאות מהם מחויבת רמ"י להעביר את כספי החלף לרשויות המקומיות. (ת.א. 1932/00)

ראו חוזרינו 16/2007 "פס"ד בתביעת הרשויות המקומיות לחלף היטל השבחה"

בעקבות פס"ד דלעיל נערך ב- 21.10.2012 "הסכם פשרה מפורט בעניין חלף היטל השבחה"

ראו חוזרינו 103/2012 "הסכם פשרה בתביעת כספי חלף היטל השבחה"

הסכם פשרה זה קיבל תוקף של פס"ד של בית המשפט העליון ב7.2.2013 (ע.א. 2841/07, 5669/08, רע"א 5670/08)

משמעות פס"ד של בית המשפט העליון היא מתן תוקף של פסק דין למדיניות רמ"י עד אותו מועד לפיה הועבר חלף היטל השבחה מלא על תקבולי עסקאות שיוך דירות עפ"י החלטת מועצה 751, 692 אשר כולם מסווגים כדמי חכירה מהוונים (ס.ג. – 30) בניגוד לדמי היתר מהוונים (ס"ג – 48) עליהם לא מועבר חלף היטל השבחה.

גם במבצע היוון זכויות בחלקות המגורים במגזר העירוני (החלטת מועצה 729) בגין דמי היוון על בניה נמוכה צמודת קרקע מעבירה רמ"י חלף היטל השבחה – (ס.ג. 22)

וכן גם בתקבולי העברת בעלויות בקרקעות המגורים (החלטת מועצה 1549) מועבר חלף היטל השבחה על מלוא התקבולים (ס"ג - 79)

ב) מתוקף פס"ד של בית המשפט העליון נערך הסכם להעברת חלף היטל השבחה על תשלומי שיוך הדירות בקיבוץ ובחלקת המגורים במושב

הסעיף היחיד שלא הוסדר בפסיקת בית המשפט העליון מ 7.2.2013 היה סוגיית חלף היטל השבחה עבור התשלומים מכח החלטת מועצה 979 ההחלטה על שיוך הדירות בקיבוצים לרבות חלופת האגודה ועל היוון זכויות חלקת המגורים במושבים.

גם בסוגיה זו הוחלט להעביר חלף היטל השבחה על תשלומים עבור שיוך דירות להיקף בינוי של 160 מ"ר למגרש וכך נוהג רמ"י הן בקיבוצים והן במושבים ביחס לשווי חלקת המגורים להיקף בינוי של 375 מ"ר.

ראו חוזרינו 52/2018 "חלף היטל השבחה מתקבולי היוון זכויות בחלקת המגורים"

ג) סעיף 21 לתוספת השלישית תורת ההסדר האלטרנטיבי השלם

פס"ד רונן קובע התייחסות מלאה לתחולת סעיף 21 לתוספת השלישית לפיה מדובר:

ב"הסדר המנתק את הזיקה בין השבחת הקרקע לבין חובת התשלום, קובע כי התשלום ישולם מתקבולים שקבל המינהל ממכלול העסקאות שהוא מבצע- היינו הן עסקאות במקרקעין שהוחכרו בחכירה לדורות והן עסקאות במקרקעין שלא הוחכרו בחכירה לדורות"

התייחסות זו תואמת את פס"ד של בית המשפט העליון לפיה יש להעביר חלף היטל השבחה מתקבולי שיוך הדירות בקיבוצים כי שנוהג רמ"י מקדמת דנא.