להלן התייחסות משרדנו לטיוטות הכללים המוצעים בדבר עדכון תעריפים ליולי 2022:

מודל ההכרה בעלות הקידוחים

מטרת השינוי המוצע ע"פ יוזמיה – הבטחת כדאיות כלכלית למפיק
עידוד חידוש קידוחים
עידוד הפקה יעילה
אחידות אסדרתית*
הערה- אסדרה הינו אמצעי ולא מטרה ובאם לצורך מימוש מטרות נדרשות אסדרות שונות זה יותר מראוי.

בבחינת המודל המוצע מצאנו מספר בעיות שלהערכתנו לא יובילו למימוש המטרות המוצהרות , בין היתר:

1. עלות מוכרת לקידוחים בני יותר מ 50 שנה

בחינת המודל מול מגוון מפיקים חקלאים מעלה את הממצאים הבאים:

א . במקרים רבים מגבלת ההקצאה אינה מאפשרת מיצוי כושר הפקה וע"כ במודל החדש עלות דמי המים עולה בצורה משמעותית מול המתווה הקיים, פועל יוצא מכך פגיעה מהותית בכדאיות הכלכלית למפיק – הפקת כמות קטנה יחסית של מים מול "כאב ראש" , עלויות תפעול ואחזקה גבוהות ביחס להפרש הקטן (ע"פ המודל החדש כאמור) מול רכישה ישירה ממקורות, דבר שיפנה מפיקים אלה למצוא פתרונות הספקה אחרים .

ב. השוואת מתווה קיים מול מתווה חדש בקידוח שפועל ביעילות סבירה – בחינת קידוח המופעל 3,000 שעות שנתיות, מראה כי העלות הממוצעת לדמי מים תעלה בכ 0.12 ש"ח למ"ק! וודאי לא עונה למטרות.

ג. חידוש קידוח קיים סטטוטוריקה -חלק גדול מהקידוחים הקיימים ממשיכים לפעול כתוצאה מהקלות רגולטוריות שונות רק מעצם פעילותם, קידוח חדש, משמע סרגל מידה רגולטורי שונה מהותית מהסרגל בו נמדד בזמנו הקידוח קיים , מבדיקה עם מתכננים, מצאנו כי הסיכוי לקבלת היתר לחידוש קידוח קיים בתחומי המחנה (הקו הכחול) שואף ל 0!
המשמעות הינה, הוצאת הקידוח מחוץ למחנה ןגם שם האישור מותנה בקיום תב"ע למתקנים הנדסיים דבר שלא קיים בחלק גדול מהאזורים דבר שיחייב משכי זמן ארוכים לאישורים סטוטורים להכנת תב"עות ועלויות משמעותיות נוספות הן לתכנון ורישוי והן בקווי הולכה לחיבור הקידוחים לתשתית המים במחנה.

אנו מעריכים כי למרות התמריץ החלקי שאליו נתייחס בהמשך, בדרך של פחת מואץ לכמות מופקת, חלק גדול מהקידוחים במחנה לא יחודשו אלה יהיה מעבר לרכישה ישירה ממקורות.

ד. חידוש קידוח כדאיות כלכלית – תמחור עלות הקידוח בפליסטוקן במודל מעט נמוכה מהעלויות בפועל אך נמוכה משמעותית מעלות קידוח בטורון , המחירון לא לוקח בחשבון את העלויות הנוספות של הסטטוטוריקה כפי שרשמנו בסעיף ג' לעיל, בנוסף מרבית הקידוחים החקלאים הינם בספיקות של 150 מק"ש גורם שמאריך את תקופת ההחזר ופוגע בכדאיות הכלכלית. הניסיון לצערנו מוכיח כי לא קיימת ודאות רגולטורית למודלים השונים, רשות המים לעתים קרובות משנה את מודל ההכרה בעלויות ולא קיימת וודאות להחזר ההשקעה.

ה. קרן שיקום- במודל ההכרה בעלויות של מפיקי מים בתוספת השניה לכללי התעריפים הוכרו 20% כתוספת לעלות המוכרת, 0.05 ש"ח למ"ק המוצעים במודל החדש לשימוע, וודאי אינם מספקים, זאת ועוד, הקביעה כי הכספים ישמרו בחברת מקורות והוצאתם לצרכי השקעה כרוכה בבירוקרטיה לא קטנה ,( כך גם המצב כיום בכספים של רשויות מקומיות שלא התאגדו ומפיקים במגזר העירוני), וודאי אינה תורמת למטרות המוצהרות, בנוסף יש להרחיב אפשרויות השימוש בכספי הקרן לא רק להקמת קידוח חדש אלה גם להחלפת מכלולים בקידוחים קיימים ציוד שאיבה שיפוץ מבנה וכו..

מניסיוננו, ניתן לשמור את כספי קרן השיקום בחשבון המפיק תוך הוספת אמצעי בקרה

פשוט-דיווח בדוח הכספי השנתי לרשות המים על הצבירה ועל השימוש בכספי הקרן.

ההצעה כי כספי קרן השיקום שנצברו במקרים בהם הקידוח יסגר ולא יוחדש, יחולטו לטובת משק המים/חברת מקורות, רק מגבירה את החשש/חשד של המפיקים כי מדובר בהמשך מגמה שהחלה בתיקון 27 ונמשכת בעוצמה רבה גם כיום – העברת עודף היעילות של המפיקים הפרטיים לכסוי חוסר היעילות של חברת מקורות או בשפה פחות מכובסת חוסר היכולת של הרגולטור לאכוף התייעלות על חברת מקורות מפנה אותו.

מוצע להעלות משמעותית את רכיב קרן השיקום. למטרות היותר קלות- המפיקים הפרטיים.

2. פחת מואץ 1 או 0
המתווה נותן הטבה חלקית כאמור, לקידוח חדש אך מתעלם לחלוטין משיפוץ קידוח קיים שכאמור רגולטורית פשוט וזול יותר לביצוע - .
מוצע לתת הטבה גם לשיפוץ קידוחים כנגזרת של היקף ומהות השיפוץ.

3. עלות למשק המים של המתווה החדש-
ע"פ הנתונים שהוצגו ביום העיון, המעבר למתווה החדש חוסך למשק המים בשנה הראשונה להפעלתו קרוב ל 24 מיליוני ש"ח קרוב ל 12% מההכרה במתווה הקיים, עולה החשש כי המטרה העיקרית של המתווה החדש הינה הפחתת העלות ולא המטרות שהוצהרו.

לצערנו איננו מכירים מהלך התייעלות ועידוד השקעות חדשות שביום הראשון להפעלתו חוסך כסף רב , נשמח להיות שותפים בעסק כזה שלא חייב להשקיע בשלב הראשון כדי להתייעל ולהגדיל את הרווח בהמשך.

בהתייחסותנו דלעיל הבאנו רק חלק מעמדות משרדנו לטיוטת הכללים המוצעים. לפיכך ביקשנו לאפשר לנו להציג טענותינו בהרחבה הן בפני אנשי המקצוע ברשות והן בפני מועצת רשות המים.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר מנהל תחום המים במשרדנו בתל אביב.