העותרים טענו לביטול התנאי בהוראות המעבר לכללים הקובע כי בתקופה מיום 1.7.2017 ועד 30.6.2019 בכל מקרה בו דמי המים עפ"י הכללים יהיו נמוכים מממוצע היטלי הפקה לחקלאות בשנת 2016 - יועלו דמי המים ויקבעו לפי ממוצע היטלי 2016.

ראוי לציין כי זו עתירה נוספת לתקיפת כללי המים ובאה לאחר שבית המשפט קבע בעתירה קודמת כי הוראה זו – תשלום מינימום לפי ממוצע היטלי הפקה 2016 - מעוררת קושי ושעל רשות המים לבחון אותה אך רשות המים לא עשתה כן.

בעקבות החלטת כבוד הנשיאה א. חיות מיום 7.6.2026 לקבלת תגובת העותרים לתשובת המשיבה ניתן פסק דין ב15.6.2020 כדלקמן:

"בשלב זה הודיעה המשיבה כי היא עורכת בדיקה יזומה לגבי תקופת המעבר (יולי 2017-יולי 2019) אשר צפויה להסתיים בקרוב וכי מפיקי המים הפרטיים שיגיע להם זיכוי על פי חישובי המשיבה, בעקבות יישומו של פסק-הדין בעניין אפיקי מים, יקבלו זיכוי כזה.
באת כח העותרים הודיעה מצידה כי היא אינה עומדת על העתירה, תוך שמירת הזכויות להגיש תביעות כספיות ככל שתהיינה השגות על סכומי הזיכוי כאמור.
אשר על כן העתירה נמחקת"

בשולי פסק הדין נעיר כי תם ולא נשלם, המדינה הצהירה כי העלות המוכרת בתוספת דמי המים בתקופה האמורה לא יעלו על התעריף שנקבע בתקופת המעבר לצרכני מקורות (1.98 ש"ח למ"ק) טענת המפיקים הינה כי תעריף הייחוס אמור להיות התעריף שנקבע לכלל המפיקים (1.81 ש"ח למ"ק).

בית המשפט קבע כאמור לעיל כי מפיק שיוותרו לו טענות לאחר החישוב שרשות המים תבצע יוכל לפנות לבית משפט בתביעה כספית לברור טענותיו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר במשרדנו בת"א.