פסק הדין דן בהחלטת המוסד לביטוח לאומי לחייב את התובעים בתשלום דמי ביטוח לאומי מההכנסות השנתיות של חברה משפחתית, כפי שדווחו בשומת המס, זאת אף אם סוג ההכנסה היה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי אילו היה מדובר בהכנסה בידי יחיד.

ההחלטה ניתנה מכח סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה -1995.

מדובר בהכנסות מסוג רווח הון לרבות מכירת נדל"ן, הכנסות מדיבידנד, הכנסות מריבית והכנסות מהשכרת דירה למגורים (שלא חייבות בביטוח לאומי כשהן מופקות יחיד).

בפסק הדין האמור, הכריעה נשיאת בית הדין לעבודה הדס יהלום, בהסכמת נציגי הציבור מטעם העובדים והמעסיקים, לטובת הביטוח לאומי וקבעה כי - המוסד לביטוח לאומי פעל כדין כאשר חייב את בעלי המניות בחברות משפחתיות בדמי ביטוח, בגובה ההכנסה החייבת אותה הפיקו מהחברה המשפחתית בשנה מסוימת, כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס, זאת בלי להתחשב בסוגי ההכנסות ובפטור החל על יחיד.

עוד קבע בית הדין:

1. דרישת תשלום חוב דמי הביטוח הלאומי עבור השנים 2009-2013, שנשלחה לתובעים ע"י המוסד לביטוח לאומי בשנת 2017, תקפה.

לעניין זה נקבע כי לא מדובר בשהוי המבטל גביית החוב.

2. משנת המס 2018 יחויבו וישולמו דמי ביטוחי ע"י יחיד מהכנסותיו שמקורם בהכנסות מחברה משפחתית.

3. לא ישלחו דרישות תשלום דמי ביטוח לשנים 2014-2017. זאת בעקבות חו"ד המשפטית של המוסד לביטוח לאומי משנת 2015 שקבעה שניתן לייחס את הפטור מתשלום דמי ביטוח הניתן ליחיד גם להכנסתו מחברה משפחתית.

ראו לעניין זה חוזרנו מספר 44/2019 – "שינוי בחיוב דמי ביטוח לאומי בגין הכנסות מחברה משפחתית", וחוזרנו מספר 5/2020 – "דמי ביטוח לאומי מהכנסות חברה משפחתית – עדכון".

לפרטים ולהסברים נוספים ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.