כשנפטר בעל זכויות בנחלה ואינו מותיר צוואה אך מותיר אחריו מספר יורשים, אין אפשרות לרשום את הנחלה ע"ש כל היורשים אלא על היורשים להגיע ביניהם להסדר לפיו אחד מהם יקבל את הזכויות בנחלה בתמורה או שלא בתמורה.
ישנן מספר דרכים ואפשרויות לעריכת ההסדר בין היורשים כאשר לצורת ואופי ההסדר השלכה על היבטי המס , ותוצאת המס תלויה רבות בדרך בה יבחרו היורשים לחלק את העיזבון .
וויתור ללא תמורה
סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים בין אם היא ללא תמורה ו/או אם היא בתמורה (מתוך נכסי העיזבון) אינה חייבת במיסי מקרקעין.
חלוקה כזו כוללת גם הסתלקות יורש מחלקו בעיזבון לטובת בן זוגו או ילדו של המוריש.
על פי סעיף זה ניתן גם לבצע הסכם חלוקת עזבון שיכלול עזבונותיהם של שני מורישים אם מדובר בשני בני זוג או ילד והורהו.
החוק קובע תנאים מסוימים לעמידה בתנאי הסעיף ובין היתר הפטור ינתן רק אם מדובר בחלוקה הראשונה של נכסי העזבון.
חלוקת נכסי העיזבון – בין היורשים
במקרים בהם העיזבון כולל כספים ונכסים אחרים למעט הנחלה החקלאית, הנטייה הטבעית של היורשים היא ראשית לחלק את הכספים והמיטלטלין הקיימים בעיזבון וכן את הנכסים המיועדים למכירה כגון דירה נוספת וכד' ולהשאיר את עניין חלוקת הנחלה שהוא מורכב למועד מאוחר יותר.
הליכה בדרך זו עלולה להגדיל בצורה ניכרת את חבויות המס שידרשו בעת ביצוע ההסדר להעברת הזכויות בנחלה.
לאור הוראה זו מומלץ במקרים בהם כלולים בעיזבון נכסים נוספים להמתין בחלוקת הנכסים האחרים לביצוע חלוקה אחת של כלל הנכסים באופן שיילקח בחשבון מיהו היורש שיקבל את הזכויות בנחלה כאשר חלק מהפיצוי ליורשים האחרים יינתן מנכסי העיזבון. מרכיב פיצוי זה לא יהיה חייב במס.
לעומת זאת מימוש הנכסים ומכירתם וחלוקת התמורה כולה ולאחר מכן תשלום ליורשים האחרים בגין ויתורם על חלקם בנחלה, יצור חבות במס.
דמי רכישה ודמי הסכמה
סעיף 8.3.50 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל מחייב בעת העברת זכויות בנחלה תשלום "דמי רכישה" בגין חלקת המגורים ו"דמי הסכמה" בגין השטחים החקלאים.
אולם העברת זכויות בין אחים ביחס לזכויות עקב ירושה לא תחויב בתשלומים אלו.
"העברת זכויות" - העברתה של זכות החכירה או הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה, למעט העברה לקרוב, כהגדרתו להלן, או לגרוש או גרושה על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין;
"קרוב" - בן זוג, הורה, אח, צאצא וצאצא בן הזוג, מאומץ ומאומץ בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה. לעניין סימן זה: "בן זוג" - לרבות ידוע בציבור כבן זוג. "אח" - ביחס לזכויות עקב ירושה בלבד."
בהתאם לכך ויתור של מספר יורשים על חלקם בנחלה לטובת יורש אחד אינה חייבת ב"דמי רכישה" ו/או ב"דמי הסכמה" גם אם שולמה תמורה ליורשים.
יש לזכור כי אין מדובר בפטור אלא בדחיית מועד החבות בתשלומים אלו.
לפיכך היורש המקבל את הנחלה, יחויב ב"דמי רכישה" וב"דמי הסכמה" בעת שימכור את זכויותיו בנחלה.
הפיצוי ליורשים על בסיס שווי נטו של הנחלה
למזעור חבויות המס יש לבצע את האיזון בין היורשים על בסיס שווי הנחלה נטו דהיינו השווי שיוותר לאחר תשלום כל המיסים אם הנחלה הייתה נמכרת לצד ג'.
בפסק דין שניתן בביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת בפני כבוד השופט א. זגורי (ת"ז משפחת נצרת) 69253-05-18 א.פ נ' י.פ נדונה השאלה האם התשלום לשאר היורשים צריך להיעשות על בסיס שווי ברוטו של הנחלה או על בסיס שווי נטו.
בית המשפט פסק שהפיצוי צריך להיעשות על בסיס שווי נטו של הנחלה וזאת על מנת למנוע עיוות כלכלי.
בית המשפט קובע:
"על פסיקת ביהמ"ש לענייני משפחה לחתור לעשיית הצדק (סעיף 8(א) לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה) ולמנוע עיוות דין.
אין לביהמ"ש ספק, שפסיקה צודקת בעניין העברת זכויות בנחלות בעקבות פטירת הורים, לאחד מילדיהם בכפוף לפיצוי הילדים האחרים, ..... היא כזו שלא משיתה עליו חבות פיצוי לפי שווי משק הכולל בתוכו גם את המיסוי הכרוך בפעולת ההורשה.
קרי, נכון וצודק להעמיד את היורשים המפוצים עם הסכומים שהיו מקבלים במקרה של מכירת הנחלה לצד ג', לאחר תשלום דמי הסכמה והמיסוי הכרוך בכך לרשויות המס (גם אם זה לא תמיד מדוייק וודאי מבחינת שיעור הסכום).
התוצאה האחרת עלולה ליצור תשלום כפול מצד הבן המקבל את המשק. פעם אחת הוא ישלם פיצוי לפי שווי נחלה מלא לאחיו כאילו הייתה זו מכירה שהיא אירוע מס ופעם נוספת הוא יידרש באמת לשלם את המסים ודמי ההסכמה לרמ"י ולרשויות מיסוי מקרקעין לכשימכור הנחלה.
זאת ועוד, תוצאה שכזו עלולה להרחיק ילדיהם של חוכרי נחלות מלפצות את אחיהם שכן הם יתקשו מאוד לעמוד בפיצוי לפי שווי נחלות "ברוטו".
בכך גם נחמיץ את מטרת המחוקק לאפשר שימור הנחלה במסגרת התא המשפחתי תוך מתן פיצוי בתוך המשפחה"
סיכום
יש להתייעץ עם מומחה למיסוי נחלות חקלאיות על דרך חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים ולהקפיד שחישוב הפיצוי יעשה על פי שווי הנחלה נטו.