להלן, בתמצית עיקרי ההצעה:

• המשך הפליית המגזר החקלאי לעומת המגזר העירוני בכל הנוגע לתשלום דמי היתר במקום ששולם היטל השבחה על זכויות מעבר לתב"ע שהייתה במועד ההקצאה המתבטא בתשלום בשעור 46% לפחות, במקום 31% במגזר העירוני.
• סרבול מנגנון ההתחשבנות בין רמ"י לחוכר ששילם דמי היתר מהוונים.
במקום לאפשר תשלום מופחת מראש עם הצגת תשלום היטל ההשבחה, נדרש החוכר לשלם דמי היתר מהוונים מלאים בשעור 91%, במקביל לתשלום היטל השבחה לועדה המקומית, ורק לאחר מכן תחזיר רמ"י את דמי ההיתר עד סכום היטל ההשבחה, ששולם בגין אותן זכויות ובלבד שדמי החכירה המהוונים לא יפחתו מ 46% (או משיעורים מופחתים באזורי עדיפות לאומית).
• תיקון רטרואקטיבי של החלטה 751 מלפני 22, על פיה נחתמו חוזי חכירה לדורות לחברי קיבוצים ששויכו להם דירות, ביחס לשעור דמי החכירה מופחת לחברים בעלי ותק מעל 15 שנה – סעיף 10(ב) להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751.
משמעות ההצעה היא תיקון לרעת חברי הקיבוצים ששייכו דירותיהם לפי החלטה 751, והחמור מכך מבלי לידע את חברי מועצת מקרקעי ישראל על התיקון הרטרואקטיבי להחלטה 751 מיום 27.2.1996.

להלן דברי ההסבר לשינויים כפי שהוצגו לחברי מועצת מקרקעי ישראל:

"1. במסגרת הכנת התשתית למעבר החלטות המועצה לקודקס, נערך פרק אחוד המתייחס למדיניות המועצה לבניה למגורים במושב ובקיבוץ למי שטרם הצטרף להסדרים בדבר עיגון זכויות החקלאים בחלקת המגורים. פרק זה מתייחס להחלטת מועצה מספר 1252 בדבר בניה למגורים בחלקות א' בנחלות במושבי עובדים בכפרים שיתופיים ובמושבות ולהחלטת מועצה מספר 1085 בדבר בניה למגורים בקיבוצים.

2. בהצעה זו מוצע לתקן את המדיניות שהיתה קבועה בסעיף 4.2 להחלטת מועצה מספר 1252 (מדיניות שהוחלה מכח החלטת הנהלת הרשות גם בקיבוצים).
לאור מדיניות לא אחידה בוועדות המקומיות בדבר גביית היטל השבחה, התשלום בעד תוספת בנייה עמד על 91%, כאשר בסעיף 4.2 להחלטת מועצה מספר 1252 נקבע כי מקום בו שולם בפועל היטל השבחה בעד תוספת זכויות בתוכנית שאושרה לאחר המועד בו הוקצו למתיישב הראשון הזכויות בנחלה, שעור התשלום בעד אותן זכויות יהיה בשיעור של 46% ובלבד שקודם לכן נרכשו מלוא הזכויות על פי התוכנית שחלה על המקרקעין בעת הקצאת הנחלה.

יישום הסעיף הדורש מחד רכישת כל הזכויות בתוכנית המקורית בעת הקצאת הנחלה, זכויות רבות בהן לא מבוקש לעשות שימוש, כאשר חלקן פטורות מתשלום בתנאים מסוימים והעובדה כי אין מיתאם בין החיובים הנדרשים בהיטל השבחה בוועדות השונות לתשלום בעד הזכויות, הביאו לקשיים ולעיוותים ביישום. הבעיה עולה כיום מאחר וחל שינוי במדיניות הועדות המקומיות ובהיקף החיובים בהיטל השבחה בעקבות קבלת פס"ד ברע"א 725/05 הוועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון נ' עוזי ושפרה בלוך (פס"ד בלוך) הדן בכך.

לאור האמור מוצע לתקן את הסעיף האמור, כך שההתייחסות תהיה לזכויות הבנייה המבוקשות בהיתר בלבד ולא תידרש רכישת זכויות שאינן מבוקשות בהיתר, כאשר ביחס לזכויות בעדן הוטל היטל השבחה, יושב הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית למשלם, ובלבד שהסכום לתשלום לא יפחת מ- 46%.

במקרים בהם ניתן זיכוי להיטל השבחה, יושב סכום החלף שהועבר לוועדה המקומית (צ.ל לרשות המקומית – ב.מ) ביחס לאותן זכויות.

יצוין כי מנגנון זה אשר נקבע כבר בהחלטות מועצה נוספות (1513 בדבר אורכות, 1550 בדבר תוספת / שינוי זכויות ליזם) יביא לכך כי ככלל לא יוגשו עררים על שומות היטל השבחה, אלא אם מדובר בגובה היטל הגבוה מסך הזיכוי האפשרי ברשות. מדיניות בה הפער בתשלומים מגיע לידי השלטון המקומי נכונה מהמצב כיום בו הנהנה מהפערים הלא אחידים הוא החוכר.

מאחר והמנגנון המוצע מביא לכך כי לא ישולמו על אותן זכויות גם תשלום מלא בעד הקרקע וגם היטל השבחה, כפי שביקשו לקבוע אף ההוראות בהחלטת מועצה מספר 1252, לא נדרשת קביעת הוראות מעבר לשינוי זה. (שיעורי התשלום המצוינים כפופים להנחות עדיפות לאומית).

3. בנוסף מוצע לתקן את נוסח הסעיף שקבע מגבלת סכום לשימוש בטבלאות וחיוב לשימוש בשומה ולהטמיע את התיקון לסעיף זה שנקבע בהחלטת מועצה 1323, כך שערך הקרקע יקבע על פי הכללים הנהוגים ברשות לרבות אפשרות השימוש בטבלאות ובמחירונים לערכי קרקע."

הערות התנועות ההתיישבותיות שהוגשו לחברי מועצת מקרקעי ישראל

להלן הערות התנועות התיישבותיות, הקיבוץ הדתי, תנועת העובד הציוני, התנועה הקיבוצית, משקי חרות בית"ר, איגוד המושבים, עמותת אדמתי, והאיחוד החקלאי, כפי שהוגשו ע"י עו"ד דודו קוכמן מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי לחברי מועצת מקרקעי ישראל לפני הישיבה:

"...אין לקבל החלקים בהצעה זו העוסקים במגבלות ותשלומים בקיבוצים שלא ביצעו שיוך דירות, כי דרישות אלו מנוגדות לתנאי החכירה של הקיבוצים ולחוזה החכירה לקיבוץ, אשר אינו קובע תנאים לגודל יחידות הדיור, מספרן ו/או תשלום עבורן. כמו כן, אין לקבל שינויים "עקיפים" ונסתרים בהחלטות העוסקות בשיוך דירות.
בכפוף לאמור לעיל, להלן הערותינו הראשוניות, למען הזהירות, לחלק מהסעיפים בהצעת ההחלטה:

סעיף 3(ב) להצעת ההחלטה הקובעת כי לא תותר בניה בחלקה ב' גם אם התכנית מאפשרת בניה בהם אינה יכולה לסתור את חוק התכנון והבנייה שכן גם רשות מקרקעי ישראל כפופה לחוקי המדינה.

סעיף 6.1 להצעה- יש להחיל עליו את המנגנון זאת כפי שנקבע בסעיף 6.2 קרי, במקום שבו משולם היטל השבחה, הרשות תגבה דמי היתר של 31% לכל היותר כפי שנהוג בכל מקום אחר ולא כפי שמוצע בהחלטה , 46%.

סעיף 6.2 להצעה אינו מאפשר תשלום מראש של דמי היתר מופחתים למי ששילם היטל השבחה לועדה המקומית לתכנון ובניה. יש לציין כי במקרה כזה לא תגבה הרשות דמי היתר בשיעור 91% אלא בשיעור מופחת של 31% כפי שהדבר נהוג בכל מקום אחר.

סעיף 8.1 להצעה- יש להחיל עליו את המנגנון, זאת כפי שנקבע בסעיף 8.2, קרי במקום שבו משולם היטל השבחה, הרשות תגבה דמי היוון כנהוג לכל אזרחי המדינה, קרי 31% ולא כפי שמוצע.

סעיף 8.2 להצעה- הסעיף אינו מאפשר תשלום מראש של דמי היתר בשיעור של 46% לקיבוץ ששילם היטל השבחה לוועדה המקומית לתכנון ובניה. יש לציין כי במקרה זה לא תגבה הרשות דמי היתר בשיעור 91% אלא בשיעור המופחת של 31% כפי שהדבר נהוג בכל מקום אחר.

לעניין זכויות בניה נוספות למגרש ששויך לחבר קיבוץ לפי החלטה 751 יש לתקן את ההצעה כדלקמן:

i. ביחס לזכויות בניה שהיו בתב"ע במועד ההקצאה של המגרש- יחול שיעור דמי חכירה המהוונים המופחתים כאמור בסעיף 10(ב) להחלטה. משמעות ההצעה היא תיקון לרעת חברי הקיבוצים ששייכו דירותיהם לפי החלטה 751, והחמור מכך מבלי לידע את חברי מועצת מקרקעי ישראל על התיקון הרטרואקטיבי להחלטה 751 מיום 27.2.1996.
ii. ביחס לזכויות נוספות למגרשים ששוייכו לחברי קיבוץ לפי החלטה 751 מעבר לתב"ע שהייתה במועד ההקצאה. מאחר ומימוש זכויות אלה מחייב תשלום של היטל השבחה- יש לקבוע כי התשלום יעמוד על 31% דמי היתר כפי שהדבר נהוג בכל מקום אחר ולא 46% כפי שמוצע בהצעת ההחלטה."

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות למר אריאל וייל במשרדנו בעפולה.