"תקבולים המתקבלים אצל עוסק, שלא נכללו מפורשות בתקנה 3 לתקנות (בה נכללו סוגי תקבולים שאינם חלק ממחיר העסקה – ב.מ.), ולעוסק עסקאות החייבות במס בשיעור אפס וכן בשיעור מלא, יש לפנות למחלקה במקצועית על מנת לברר את החבות במס".

לאחרונה פורסמה החלטת מיסוי 0253/18 בהסכם העוסקת ב'חבות במס בשל תקבולים שנתנו במישרין לעוסק מתקציב המדינה'.

באותו מקרה עוסק קיבל תמיכה בשטחים מושקים במים שפירים עבור גידול ירקות ופירות מאת משרד החקלאות ופיתוח הכפר מחוז נגב בהתאם להחלטת ממשלה מספר 2017 מיום 21.9.2014 בהתאם לנוהל תמיכה בשטחים חקלאים מעובדים ומושקים במים שפירים ביישובי עוטף עזה.

בהחלטת המיסוי נקבע כי:

"ככל וחלה חבות במס בשל התקבולים הניתנים לעוסק הרי ששיעור המס החל על התקבולים כאמור תהא בהתאם לשיעור המס החל על עסקאותיו השוטפות של העוסק שבשלה ניתנו לו התקבולים.
כך למשל, כאשר ניתנים לעוסק המוכר פירות וירקות (ואשר כל עסקאותיו הינן בשיעור אפס בהתאם לסעיף 30(א)(13) לחוק מע׳׳מ) תקבולים ממשרד החקלאות (אשר אינה נכללת באחד מסעיפי המשנה אשר בתקנה 3 לתקנות מע״מ), הרי שגם תקבולים אלה יהיו חייבים במס בשיעור אפס.
באותו אופן התקבולים יהיו חייבים במס מלא או יהיו פטורים ממס לגבי עוסק שכל עסקאותיו חייבות במס בשיעור מלא או פטורות ממס, בהתאמה.
למען הסר ספק, כאשר לעוסק עסקאות מעורבות, קרי, גם עסקאות חייבות במס בשיעור מלא וגם עסקאות חייבות מס בשיעור אפס ו/או עסקאות פטורות, והתקבולים ניתנים לעוסק לכלל פעילותו, יש לדווח על התקבולים כיחס העסקאות השוטפות של העוסק (בנטרול עסקאות של מכירת ציוד).
נטל ההוכחה באשר ליחס העסקאות לצורך הדיווח חלה על העוסק מקבל התקבולים.
יודגש, כי במקרים בהם התקבולים ניתנו בקשר ישיר לסוגים מסוימים של עסקאות, וניתן לשייך את התקבולים לאותו סוגים של עסקאות, יהיה דין התקבולים כדין העסקאות אליהן מיוחסים התקבולים".

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לרו"ח אמיר כהן במשרדנו בת"א.