א. הבטחת הכנסה
בסעיף 3 לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, נקבע כי חבר קיבוץ (שיתופי או מתחדש) אינו זכאי להבטחת/השלמת הכנסה.

ב. דמי אבטלה לחברי קיבוץ
חבר קיבוץ (שיתופי או מתחדש) העובד במשק אינו משלם דמי ביטוח לאומי לענף אבטלה ואינו זכאי לדמי אבטלה.

ג. ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד
ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד מקנה את התשלומים הבאים:
1. שכר העבודה המגיע לעובד, ולא שולם על ידי המעסיק.
2. פיצויי הפיטורין המגיעים לעובד, שאין להם כיסוי בקופת הגמל.
3. תשלומים לקופות הגמל של העובד, שהמעסיק היה אמור להעביר ולא העביר.

חברי קיבוץ שיתופי או מתחדש מופלים לרעה ביחס לעובד שכיר כדלקמן:

הסכום המרבי לתשלום שכר העבודה ופיצויי הפיטורין הוא:
1. לשכיר, 13 פעמים הסכום הבסיסי (112,424 ש"ח).
2. לחבר קיבוץ מתחדש, 10 פעמים הסכום הבסיסי (86,480 ש"ח).
3. לחבר קיבוץ שיתופי, 8 פעמים הסכום הבסיסי (69,184 ש"ח), לאחר מינימום 7 שנות חברות.

ד. בתי עלמין
מקורות המימון להפעלת בית עלמין ופיתוחו הם דמי הקבורה מהמוסד לביטוח לאומי, מכירת חלוקת קבר בחלקה "חריגה", מכירת חלקות קבר בחיים ותמיכות מהמשרד לשירותי דת.

קיבוצים ומושבים מופלים בסעיפים הבאים:
1. דמי קבורה - דמי הקבורה המשולמים לקיבוץ ולמושב נמוכים באופן ניכר מדמי הקבורה המשולמים לחברות הקדישא בערים (4,348 ש"ח לקבורה בקיבוץ לעומת 6,448 ש"ח לקבורה בתל אביב, ירושלים או חיפה). כנגד אפליה זו הוגשה באמצעות עו"ד רון רוגין ובסיוע של משרדנו עתירה לבג"צ, שבעקבותיה הוגדל סכום דמי הקבורה למושבים ולקיבוצים (הוראת שעה) אך טרם נקבע בחקיקה פתרון קבע.
2. חלקה "חריגה" – בקיבוצים ומושבים לא ניתן לקבוע חלקה "חריגה" שבגינה ניתן לגבות תשלום עבור קבורה.
3. מכירת חלקת קבר בחיים - קבוצים ומושבים אינם יכולים למכור חלקות קבר בחיים למי שאינם תושבי במקום או בעלי קרבה ראשונה לתושב.

עיוותים בקיבוץ מתחדש עד 30.6.2017 ובקיבוץ שיתופי

ה. הפחתת דמי אבטלה בשל יחוס הכנסה רעיונית
כאמור לעיל, חבר קיבוץ העובד מחוץ למשק בהיקף משרה הנמוך מ-80% משרה, מבוטח בקיבוץ אף אם אינו עובד בפועל בקיבוץ. בשל ביטוח זה, מיחס המוסד לביטוח לאומי הכנסה רעיונית לחבר ומפחית אותה מדמי האבטלה המשולמים לחבר.

ו. גביית דמי ביטוח מחברות קיבוץ המבוטחות במשק בזמן קבלת דמי לידה
עד ינואר 2009, נוכו דמי הביטוח מדמי הלידה בלבד. החל מינואר 2009, דורש המוסד לביטוח לאומי מחברות הקיבוץ תשלום כפול: דמי ביטוח המנוכים מדמי הלידה; תשלום בגין היותן חברות קיבוץ (בהתאם לסוג הביטוח בו בוטחו לפני הלידה) וזאת למרות שהן כלל לא עובדות בזמן קבלת דמי הלידה.

ז. גביית דמי ביטוח מחברי/ות קיבוץ בזמן קבלת דמי פגיעה
בינואר 2008 תוקן סעיף 351(א) לחוק הביטוח הלאומי. בתיקון נקבע כי כל הכנסה כולל דמי פגיעה, חייבת בניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהעובד והמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי רק עבור הסכום העודף על דמי הפגיעה. למרות האמור, גובה המוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח כפולים. גם דמי ביטוח שמנוכים במקור מדמי הפגיעה וגם דמי ביטוח לפי סוג הביטוח של החבר, בעוד שעל הכנסת החבר מהקיבוץ יש לגבות דמי ביטוח רק על בסיס הקיבוץ (לפיו מבוטח החבר) העולה על דמי הפגיעה.

ח. מבחני הכנסה לקצבת זקנה בקיבוץ
מבחן ההכנסה לקצבת זקנה לחבר העובד בקיבוץ מבוצע על בסיס שעות עבודה. במידה והחבר עובד פחות מ-24 שעות שבועיות רואים את הכנסתו כהכנסה שאינה עולה על התקרה (5,394 ש"ח נכון לשנת 2016).
במידה ושעות העבודה עולות על 24 שעות שבועיות, רואים את הכנסת החבר כהכנסה העולה על התקרה הקבועה בחוק ולכן הוא אינו זכאי לקצבת זקנה מלאה ואף לא לקצבת זקנה חלקית.

מבחן ההכנסה הנ"ל גורם לעיוותים הבאים:
1. אי התחשבות במספר התלויים בחבר/ת קיבוץ (תקרת ההכנסה של מי שאינו חבר קיבוץ ויש בו תלויים (ילדים או בן זוג) עולה בהתאם למספר התלויים). מבחן ההכנסה של חבר קיבוץ שיש בו תלויים נשאר 24 שעות שבועיות.
2. שלילת הזכאות לקצבת זקנה חלקית. מי שאינו חבר העובד בקיבוץ, והכנסתו עולה על התקרה, עדיין יכול לקבל קצבת זקנה חלקית (ניכוי של 60 אגורות מקצבת הזקנה על כל שקל הכנסה מעבר לתקרה). חבר קיבוץ העובד בקיבוץ יותר מ-24 שעות שבועיות אינו זכאי לקצבה חלקית.

ט. מענק מוגדל לנכה מעבודה
מבוטח, למעט בן קיבוץ, שנפגע בעבודה קודם שמלאו לו 21 שנים, והוא זכאי למענק נכות חד פעמי מעבודה, ישולם לו מענק בשיעור מוגדל, כאילו הייתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע. הסימוכין לאפליה זו נמצאים בסעיף 107(ב) לחוק (מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר, אך פחות מ-20%) ובתקנה 41 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956.

י. קצבה מוגדלת לנכה מעבודה
מבוטח, למעט בן קיבוץ, שנפגע בעבודה קודם שמלאו לו 18 שנה, והוא זכאי לקצבת נכות חודשית מעבודה, תוגדל קצבתו במלאת לו 18 שנים, ותשוב ותוגדל במלאת לו 21 שנים.

במלאת לו 18 שנה תשולם לו קצבה מוגדלת כאילו הייתה הכנסתו החודשית 80% מן השכר הממוצע; במלאת לו 21 שנים תשולם לו קצבה מוגדלת כאילו הייתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע.

הסימוכין לאפליה זו נמצאים בסעיף 115 לחוק הביטוח הלאומי ובתקנה 41 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956.

יא. צירוף נכויות מעבודה
סעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי על אף הוראות סעיף 120, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות בהן ניתן לצרף נכות חדשה מעבודה לנכות קודמת מעבודה אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר ההשתכרות של נכה העבודה. תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1965 (נסיבות לצירוף דרגת נכות) - קובעת כי זכאות לצירוף נכויות תיבדק אם כתוצאה מכל הנכויות הכנסתו מעבודה של הנכה הצטמצמה ב -50% או יותר, ואם כתוצאה מכל הנכויות יהיה זכאי לקצבה במקום מענק, או להגדלת שיעור הנכות ל-100%.

המשמעות של צירוף נכויות מתבטאת בכמה מישורים:
1. אפשרות לעבור את סף הנכות המקנה מענק חד פעמי בלבד ולקבל קצבה חודשית.
2. יתכן והנכה יהיה זכאי לדרגת נכות מיוחדת בהתאם לתקנה 16 הקובעת כי במידה ולנכה אין כל סיכוי לחזור לעבודה ודרגת הנכות היא 65% לפחות, זכאית הועדה הרפואית לקבוע לו דרגת נכות של 100%.
3. אפשרות לקבל גמלאות מיוחדות ע"פ סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי:

א. קצבה מיוחדת לכיסוי הוצאות החזקת רכב לשימוש אישי, נסיעות, טיפול אישי ועזרה בבית.
ב. מענק מיוחד לכיסוי סידורים חד-פעמיים עקב הנכות, התאמת דיור, רכישת רכב לשימוש אישי (בתנאים מיוחדים) ורכישת אבזרי עזר.

עמדת הביטוח הלאומי היא כי מאחר ולא נקבעו מבחנים לעניין צמצום בהכנסתו של חבר קיבוץ, חבר קיבוץ אינו זכאי לצרוף נכויות.

יב. נכות כללית
תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי (חוק לרון) עודד נכים לצאת ולעבוד . ע"פ התיקון נכה יוכל לצאת לעבוד ולהשתכר ועדיין לקבל קצבת נכות/קצבת עידוד כך שסך הכנסתו לאחר היציאה לעבודה תהיה גבוהה מקצבת הנכות שקיבל לפני היציאה לעבודה.

בתיקון לא נקבע מנגנון לטיפול בחברי קיבוץ. נכון להיום חבר קיבוץ המעוניין לעבוד מעבר ל-4 שעות ביום, אינו זכאי כלל לקצבת נכות וגם לא לקצבת עידוד יציאה לעבודה.

יג. תשלום דמי ביטוח על הכנסות פטורות מדמי ביטוח
בסעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי נקבע כי הכנסה מגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי (כגון גמלת אזרח ותיק), תגמול נכות ממדינות חוץ מסוימות (רנטות), קצבאות להורים שכולים וכו', פטורות מדמי ביטוח לאומי.

בפסק דין שניתן על ידי בג"צ (בגץ 29/86‏ ‎קיבוץ גבים, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ‎ ‎נ' השר משה קצב, שר העבודה והרווחה), נקבע כי הפטור הקבוע בסעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי חל גם על חברי קיבוץ ומושב שיתופי וזאת למרות שהכנסתם החייבת בדמי ביטוח מחושבת על בסיס הוצאות המחיה. בעקבות הפסיקה הנ"ל, קוזזו מהוצאות המחיה הכנסות פטורות מדמי ביטוח לפי סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי.

בעקבות תיקון 186 לחוק הביטוח הלאומי, החל מ-1 בינואר 2017, חברי קיבוץ שיתופי אינם זכאים לפטור מדמי ביטוח על הכנסות פטורות לפי סעיף 350 לחוק, ועליהם לשלם דמי ביטוח על כלל הוצאות המחיה אף אם אלו מומנו מהכנסות פטורות.

אפליה זו של חברי קיבוץ, מגדילה באופן ניכר את תשלומי דמי הביטוח החלים על חברי הקיבוץ השיתופי.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.