רקע:

ביום 15.12.16 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בראשות כבוד השופטים, יורם דנצינגר, ניל הנדל וענת ברון, "פרחי ביקל ואח' נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ואח', (5958/15) (להלן: "פסק דין פרחי ביקל") בו נקבע כי מוסד תכנון אינו רשאי לדרוש כתב שיפוי לעניין תביעות לפי סעיף 197 לחוק, וזאת מאחר שלא קיימת הוראת חוק מסמיכה לעניין זה.

להרחבה ראו חוזרנו מס' 110/2016 "לא ניתן לדרוש מיזם תכנית שיפוי בגין נזקיה".

בעקבות פסק דין הוחלט על קידום תיקון חקיקה שיסדיר את האפשרות של מוסד תכנון להתנות את קיומו של תכנית בהפקדת כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה לטובת הועדה המקומית

יצוין, כי עד למתן פסק הדין נהגו מוסדות התכנון לדרוש כתב שיפוי כנגד תביעות בגין סעיף 197 זאת כבטוחה לכך שאישור התכנית לא יפגע ביכולתה של הועדה למלא את תפקידה. היעדר אפשרות לדרוש כתב שיפוי, מעלה חשש כי הדבר יוביל להקפאה.

להלן סעיף 1 המוצע לתיקון סעיף 197 לחוק התכנון כפי שהובא בהצעת החוק מטעם הממשלה

1.בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה 1965 (להלן-החוק העיקרי) אחרי סעיף 197 יבוא:

"197 א. (א) מוסד תכנון הדן בתוכנית רשאי להתנות את הפקדת התוכנית, את אישורה או את מתן ההיתר לפיה, בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי סעיף 197.
(ב) הסמכות לדרוש הפקדת כתב שיפוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה נתונה גם לוועדה מקומית הדנה בבקשה למתן היתר מכוח תכנית שבה נדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, כתנאי למתן ההיתר".

להלן עיקרי דברי ההסבר מהצעת החוק לסעיף 1:

"יובהר שהחלטת מוסד תכנון האם להתנות קידום הליכי תכנון בהפקדת כתב שיפוי והיקפו, תיעשה במסגרת בחינת כלל השיקולים והאיזונים, שייבחנו לגבי המקרה המסוים שבפני מוסד התכנון המוסמך.

כמו כן, הסמכות להתנות הוצאת היתרים מכוח התכנית, בהפקדת כתב שפוי לעת הוצאת היתר בנוגע לזכויות שהוקנו בתוכנית (כלומר זכויות שהקנייתן לא הותנתה בתוכנית, בהפעלת שיקול דעת תכנוני נוסף של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי, לעת הבקשה להיתר) תהיה נתונה למוסד התכנון רק בשעה שהוא דן בתוכנית. לא נכללה התניה זו בקביעת מוסד התכנון בשעה שהוא דן בתוכנית כאמור, לא תהיה סמכות לדרוש כתב שיפוי לעת ההיתר לגבי הזכויות המוקנות כאמור.
בנוסף מצע לקבוע, בנוגע לזכויות מותנות, שבהן נדרש אישורו של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי כתנאי להקניית הזכויות המותנות, וההליך התכנוני מסתיים למעשה רק לאחר הפעלת שיקול הדעת התכנוני של מוסד התכנון בשלב ההיתר, כי ועדה מקומית רשאית להתנות את מתן ההיתר לגבי הזכויות המותנות, בהפקדת כתב שיפוי, זאת גם אם לא נקבעה בהוראות התכנית הוראה בדבר האפשרות כאמור ..."

"יצוין כי הוראת המאפשרת לוועדה המקומית להתנות מתן היתר מכוח תמ"א 38, בהפקדת כתב שיפוי לגבי תביעות לפי סעיף 197 עקב ההיתר מכוח התמ"א, אף נקבעה לאחרונה במסגרת תיקון 3/א לתמ"א.

"2. הוראות סעיף 197א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו גם על דרישה להפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות לפי סעיף 197 לחוק העיקרי, שניתנה לפני יום ט"ו בכסלו התשע"ז (15 בדצמבר 2016)(להלן-המועד הקבוע), ויראו את הדרישה כאמור, כאילו נדרשה לפי הוראות סעיף 197א האמור: כמו כן יראו כתב שיפוי מפני תביעות לפי סעיף 197 לחוק העיקרי שהופקד לפני היום הקובע כאילו הופקד מכוח דרישה כאמור".

להלן עיקרי דברי ההסבר מהצעת החוק לסעיף 2:

"מוצע להסדיר ולהחיל את הוראות סעיף 197א המוצע כנוסחו בסעיף 1 להצעת החוק גם על כתב שיפוי שהוגשו או נדרשו לפני יום ט"ו בכסלו התשע"ז (15 בדצמבר 2016)(להלן:-המועד הקבוע) ולקבוע כי יראו את הדרישה כאמור, כאילו נדרשה לפי הוראות סעיף 197א האמור. כמו כן מוצע כי יראו כתב שיפוי מפני תביעות לפי סעיף 197 לחוק העיקרי שהופקד לפני היום הקובע כאילו הופקד מכוח דרישה כאמור".

לסיכום, הצעת החוק מכשירה למעשה את כתב השיפוי בכל הליך תכנוני רגיל אך גם מרחיבה אותו בכל הנוגע לפרויקטים בתמ"א 38, דבר שעמד בסימן שאלה גדולה בפסק דין פרחי ביקל.

כמו כן, על פי הצעת החוק ניתן יהיה להוציא כתבי שיפוי באופן רטרואקטיבי טרם פסק דין פרחי ביקל וניתן יהיה להוציא היתרים שהוקפאו עקב פסק הדין.

אם זאת מובהר בהצעה מובהר כי אין כוונה כי ההכשרה לכתבי שיפוי תהיה גורפת בכל מצב, אלא תהיה בהתאם לפרקטיקה שנהגה במוסדות התכנון עד למועד פסק הדין.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בת"א