ואכן, בצו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), תשל"ז–1977 הוסיף וקבע שר האוצר (בסעיף 1 לצו) רשימה נוספת של 'תשלומים בעד שירותים או נכסים' (כאשר "נכס" מוגדר - כל רכוש בין מקרקעין ובין מטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות) אשר יהוו הכנסה לעניין סעיף 164 לפקודה (סעיף 2 לצו).

יחד עם זאת, סעיף 2א לצו מחריג הכנסות מסוימות וקובע מה לא יחשב כ'תשלומים בעד שירותים או נכסים' כמו למשל תשלומים שמשלם מוסד ציבורי, שמחזור עסקיו לא עלה על סכום מסוים בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שבה משתלם התשלום ולא העסיק יותר מ- 10 מועסקים.

לאחרונה הוסיף שר האוצר במסגרת צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה)(תיקון מס' 2), התשע"ז – 2017 חריג נוסף אשר לא יחשב כ'תשלומים בעד שירותים או נכסים' והוא:

"(4) תשלום שמשלם רוכש זכות במקרקעין תמורת הזכות האמורה, אם יעביר הרוכש למנהל, כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, תשלום על חשבון המס שהמוכר חייב בו, לפי הוראות סעיף 15 לחוק האמור עד המועד הקבוע לתשלום המקדמה לפי סעיף 15(ג) או (ג1) לחוק האמור, או עד למועד מתן ההחלטה בבקשה להקטנת סכום המקדמה לפי סעיף 15(ה) או (ו) לחוק האמור, לפי העניין, לפי המאוחר; לעניין פסקה זו, "תשלום" – לרבות אם לא ישולם תשלום בפועל בשל הקטנת שיעור המקדמה בהתאם להוראות סעיף 15(ה) או (ו) לחוק האמור, לפי העניין."

ללא החרגה זו, יכול להתקבל מצב בו מוכר הזכאי לתמורה עבור מכירת זכות במקרקעין מחויב פעמיים במס שבח באופן מידי: האחת – כאשר המשלם (הרוכש) מחויב לנכות מס במקור על פי כללי ניכוי מס במקור, השנייה – כאשר המשלם (הרוכש) מחויב לשלם מקדמה על חשבון מס שבח על פי חוק מיסוי מקרקעין. נכון, שבסופו של יום לאחר הוצאת שומה ע"י מנהל מיסוי מקרקעין, תוחזר יתרת תשלום מס השבח, ששולם בעודף, למוכר, אולם החוק מאפשר למנהל תקופה בת עד שמונה חודשים להוצאת שומה ובינתיים נגרם נזק כספי מיותר למוכר.

לאור האמור, יש להעדיף את תשלום המקדמה ע"י הרוכש מאשר ניכוי מס במקור, שכן תשלום המקדמה אף מזכה באישור מס שבח לרישום בפנקסי המקרקעין, אף טרם הוצאה השומה ע"י מנהל מיסוי מקרקעין.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לעו"ד שרון בכר במשרדנו בת"א.