קבלת תביעת יודפת במלואה

1. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בראשות כבוד השופט מיכאל שפיצר, קבע בפס"ד ראשוני ותקדימי את תחולת חוק הביטוח הלאומי על קיבוצים ומושבים שיתופיים המוציאים את חבריהם ל"עצמאות כלכלית" ומעבירים אליהם את האחריות לפרנסתם כחלק מתהליך שלם של שינוי ארגוני והפרטה (יודפת מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי בל 768/02).

2. השופט קיבל במלואה את תביעת מושב שיתופי יודפת, אשר פעל על פי הנחיית משרדנו ובייצוג משפטי של עו"ד חיים פרוכטר ועו"ד ענבל בן ארי ממשרד אטיאס פרוכטר ושות' עו"ד, לפיה החל ממועד השינוי באורחות חייו המושב השיתופי אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי עבור חבריו.

   תמצית פסק הדין

   להלן תמצית פסיקתו של כבוד השופט מיכאל שפיצר:

   יודפת איננה נכללת בתחולה של סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי.

3. סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי הוצב במרכזו של הדיון לענין מעמד חברי המושב השיתופי המשתנה בחוק הביטוח הלאומי.

   הוראות סעיף 3 קובעות כי " לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו. ואולם, בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כעובד, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה".

4. עו"ד חיים פרוכטר טען כי סעיף 3 אינו חל על חברי יודפת מאחר וחברי יודפת יצאו לעצמאות כלכלית החל מ- 1.1.96 וממועד זה ואילך אין עוד חברים העובדים במושב השיתופי במסגרת "סידור העבודה".

5. מנגד נטען על ידי המוסד לביטוח לאומי כי כל עוד רשומה יודפת ברשם האגודות השיתופיות כמושב שיתופי, לא די בעובדה שאין יודפת "מתנהגת" יותר כמושב שיתופי כדי לפטור אותה מתחולת סעיף 3 לחוק.

6. בהתייחסו ל"סידור העבודה" אליו מתייחס סעיף 3 לחוק, קובע השופט כי הוא "אינו ענין טכני גרידא, של הכוונת החברים באגודה איש למשמרתו ואישה לתפקידה, אלא הוא מבטא תפיסת עולם שיתופית, שעה שכל אחד ואחד מחברי האגודה מעמיד לרשותה את כח עבודתו (וזאת מעצם הצטרפותו אליה וקבלת התקנון על עצמו).

   וכי "הפסיקה לא ראתה בסידור העבודה מודעה התלויה בחדר האוכל, אלא תפשה אותו כמבטא את השיתוף היצרני והתעסוקתי של כלל חבריה, אשר חלוקתו באה לידי ביטוי ב"סידור העבודה".

7. לסיכום הדיון בקשר שבין "סידור עבודה" לתחולתו של סעיף 3 על יודפת, קובע השופט:

   תכליתה של הוראת סע' 3 היא איפוא להבטיח כיסוי ביטוחי לחבר האגודה העובד במסגרתה, תוך התחשבות במאפיינים המיוחדים של הקיבוץ והמושב השיתופי, הנובעים מהדדיות והשוויון הנוהגים בין חבריהם.

   ומהתם להכא. אין למעשה חולק שהאגודה השיתופית חדלה מלהתקיים כיחידת תעסוקה אחת המופעלת על פי סידור העבודה, וכי חבריה ניתקו את פרנסתם ממנה, מי כשכיר, ומי כעצמאי".

   השופט מקבל את תביעת יודפת במלואה וקובע כי יודפת איננה נכנסת לגדר סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי.

   אין לחייב יודפת בדמי ביטוח לאומי מכח הנחיות פנימיות

8. המוסד לביטוח לאומי טען בכתב ההגנה בין השאר כי תשלום דמי הביטוח מתבקש מתוקף של הנחיות פנימיות וכי "לא ניתן במחי יד, לבטל הסדר הנוהג עשרות שנים, על פי החלטה כלשהי הנובעת משינוי בתקנון של אגודה שיתופית".

9. לעומתו סוברת יודפת באמצעות עו"ד חיים פרוכטר כי דרך פעולתו של הנתבע, באמצעות הוראות ונהלים פנימיים, "מהווה חריגה מסמכות, וכי "מושכל ראשון בשיטתנו הינו, כי הנחיות פנימיות חייבות להיות בדל"ת אמותיו של החוק המסמיך...".

10. השופט דוחה את טענת המוסד לביטוח לאומי גם בענין זה ומקבל את תביעת יודפת במלואה.

    השופט קובע בין השאר "לאור התוצאה אליה הגענו - מתייתר הדיון בשאלת תוקפה של הוראה פנימית מס' 327 של המל"ל שעניינה גבייה מקיבוצים ומושבים שיתופיים (להלן "ההנחיות הפנימיות").

    עם זאת נוסיף כי די בעיון בהנחיות הפנימיות כדי להיווכח שהן עוסקות בקיבוצים ומושבים שיתופיים - הפועלים על פי הוראת סע' 3 - ויש בהם "סידור עבודה", אולם משקבענו שאין זה המצב העובדתי ביודפת - אין הנוהל האמור רלבנטי לכאן".

    ביקורת על פעולתו של המוסד לביטוח לאומי

11. השופט מבקר בחריפות את המוסד לביטוח לאומי שבחר להפעיל את סמכויותיו על פי פקודת המיסים (גבייה) והטיל עיקולים על המושב.

    להלן ביקורתו של השופט בסיפא של פס"ד:

    "כזכור, עובר להגשת התביעה - הטיל הנתבע עיקולים על חשבונות בנק ורכוש של האגודה - שנזעקה לבית הדין בבקשה לביטולם.

    ברצוננו גם להביע מורת רוח מדרך זו של ניצול סמכות מינהלית, שעה שבין הצדדים נטושה מחלוקת משפטית המטופלת ע"י גורמים רבים מצד שניהם, ובמיוחד שעה שהתובעת הציעה להפנות את הענין לבירור משפטי.

    אין בפנינו מקרה של התחמקות או סירוב סתמי של יודפת לשלם את דמי הביטוח - אלא מדובר בשינוי מקיף ומהותי שחל ביודפת ושאת השלכותיו לא ניתן לפתור באמצעות הטלת עיקולים".

    השלכות ומשמעויות

12. פס"ד זה מצטרף לשורה של פסקי דין אחרים הקובעים כי יש לשאוף להשוות ההתייחסות לחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים לשאר אזרחי המדינה מבלי להפלותם לרעה או לטובה.

    מכנה משותף של הגיון ושוויון אזרחי עובר בין התביעות שיזמנו לשמירת זכויות החברים בקיבוצים ובמושבים השיתופיים:

    1. בתביעה למתן קצבאות שאירים לאלמנים חברי קיבוצים (ראו חוזרנו 69/2003) בה זכינו בתביעה ביחס לתקופה מ- 1.6.2002.

       אנו ממשיכים בתביעתנו להשלמת תקופת ארבע השנים לתביעות שהגשנו בשם למעלה מ- 140 קיבוצים עד 30.6.2003.

    2. בתביעתנו למענק עבודה מועדפת לחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים- זכינו בעשרות פסקי דין וכתוצאה ישירה מזכיותינו תוקן החוק בתיקון 33 לחוק הביטוח הלאומי החל מ- 1.4.1995 (ראו חוזרנו 29/2002).

    3. תביעתנו למתן החזרי קצבאות ילדים בקיבוצים ובמושבים שיתופיים לפי מבחן ההכנסה האמיתית נדונה בימים אלו בבית הדין הארצי לעבודה (ראו חוזרנו 32/02).

13. פס"ד יודפת מחייב כל קיבוץ ומושב שיתופי שביצע שינויים באורחות חייו לבדוק ביסודיות את מעמד חבריו בחוק הביטוח הלאומי הן לעניין זכויותיהם והן לעניין חובותיהם.

    מחד יש לוודא כי נשמרות הזכויות הסוציאליות של החברים ובמיוחד אלו הותיקים והקשישים ומאידך יש לדרוש החזר עבור כל סכום ששולם ביתר בניגוד לחוק.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.