בתאריך 18 למרץ 2014, הגיש חבר קיבוץ תל יוסף, מר אבי בן אהרון, עתירה לבג"צ כנגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה לפיה אין מתקיימים יחסי עובד מעסיק בין חבר קיבוץ מתחדש לקיבוצו או בין חבר הקיבוץ לענף של הקיבוץ שעבר תאגוד.

ראו חוזרנו 124/2014 – "יחסי עובד מעסיק בקיבוץ המתחדש- עתירה לבג"ץ".

בג"צ לרוב אינו מתערב בפסיקה של בית הדין לעבודה אך מאחר והנושא מעורר שאלות רוחב העולות בקיבוצים רבים, יש קיבוצים בהם הכירו ביחסי עובד מעסיק ביקש בג"צ לקבל את עמדת רשם האגודות השתופיות בנושא לשם קביעת גישתו לעתירה.

להלן עיקרי נימוקי רשם האגודות:

1. הפיכתו של קיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש אינה משנה את המאפיינים הקואפרטיביים שהם יסוד ומסד בקיומה של אגודה שיתופית בכלל, ובקיבוץ בפרט.

2. המאפיינים הקואפרטיביים אשר מתחייב קיומם בגוף שמבקש להיות "קיבוץ מתחדש", משמרים את אותה מערכת יחסים ייחודית שבין חבר האגודה לבין האגודה, כמו גם נושאים עמם מערכת דינים ייחודית אשר חולשת ומסדירה יחסים אלו - דיני האגודות השיתופיות.

3. מערכת היחסים הייחודית שבין חבר הקיבוץ לבין הקיבוץ, מתחדש או שיתופי, כמו גם הדינים החלים, איננה "דוברת" את שפת משפט העבודה, במובנים והקשרים רבים.

4. כל אחד ואחד מחברי האגודה הוא לא רק שותף בנכסים, אלא גם שותף בקבלת ההחלטות ובניהול ענייני האגודה. במובן זה, ניתן לומר כי כאשר חבר עובד באגודה, או בתאגיד מטעם האגודה, הוא למעשה "המעסיק של עצמו" בצוותא עם יתר החברים, שכן הוא שותף הן בבעלות והן בניהול

הקיבוץ ותאגידיו, זאת באמצעות האסיפה ורשויות האגודה הנבחרות, אשר החבר כמובן יכול להיבחר אליהן.

5. אם היו רואים את מערכת היחסים שבין הקיבוץ לבין חבריו כמערכת יחסי עובד מעסיק ספק אם היה צריך לעגן בתקנות את הערבות ההדדית המהווה רשת ביטחון לחברי הקיבוץ המתחדש.

6. הטעם למכלול הזכויות להן זכאי חבר קיבוץ מתחדש הוא הערבות ההדדית שבין חברי הקיבוץ בעוד שהטעם לזכויות במשפט העבודה הוא פערי הכוח המובנים, המרות והתלות שבין מעסיק לעובדו, אשר טומנים בחובם חשש לניצול.

7. תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), התשס"ו -2005, קובעות את אופן הסדרת הסכסוכים בין החבר לקיבוץ.

8. כל עבודה אותה יעשה החבר בקיבוץ תמיד תיתפס תחת כנפי "מטרות" ההתאגדות שאינן מוגדרות ומוגבלות. לכן לא ניתן להפריד ולומר שבעיסוק מסוים החבר פועל באופן מנותק ממעמדו כחבר ולהחיל על מערכת זו את מבחני יחסי עובד ומעסיק.

9. זכויותיו וחובותיו של חבר הקיבוץ, בתחומים השונים ובכלל זאת גם בתחום – "העבודה" של חברי הקיבוץ בקיבוץ, נקבעים על ידי חברי הקיבוץ עצמם במסגרת אסיפת החברים, ומעוגנים בתקנונים הפנימיים של הקיבוץ, למשל ב"תקנון עבודה" או "חוברת אורחות חיים", זאת בעוד שזכויותיו וחובותיו של העובד שאינו חבר שאובים מחוקי משפט העבודה, וככאלה אינם ניתנים לוויתור, לשינוי או להתניה.

10. החלטה של האסיפה הכללית לתת לחברי הקיבוץ העובדים בקיבוץ זכויות לפי חוקי המגן החלים ביחסי עובד מעסיק, אינה מבססת קיומם של יחסי עובד מעסיק. האסיפה הכללית רשאית לשנות את החלטתה בעוד שחוקי המגן החלים על עובדים אינם ניתנים להתניה.

11. קיבוצים מתחדשים רבים נוהגים לקבוע בתקנון העבודה מנגנון המעניק יתרון לחבר קיבוץ על פני מי שאינו חבר קיבוץ בעת התמודדות על מקום עבודה. אם החבר היה מוכר כעובד כשאר העובדים, לא

מן הנמנע כי הסעיף המעניק יתרון לחבר קיבוץ היה נתקף בטענה כי הוא עומד בניגוד לעקרון השוויון.

12. במקומות בהם ראה לנכון המחוקק להחיל את דיני העבודה גם על חברי קיבוץ הוא ציין זאת במפורש.

13. קבלת החלטה המחילה יחסי עובד מעסיק על חברי קיבוץ - המועסקים בו או במפעליו, למפרע ממועד השינוי, משמעותה חיוב הקיבוץ במתן עדיפות בהקצאת משאביו המוגבלים לחברים בגיל העבודה על פני אוכלוסיות חלשות בקיבוץ או חברים בגיל פרישה, דבר שעלול להביא לפגיעה קשה באוכלוסיות אלה במיוחד בקיבוצים בהם המשאבים דלים.

14. החלה כפויה של יחסי עובד מעסיק והעלויות הנלוות לה, עלולה להציב את הקיבוץ בפני שוקת שבורה ולפגוע ביכולתו לממן את התשלומים השוטפים לפי תקנות הערבות ההדדית.

15. פיצויי פיטורין נועדו בן השאר, לאפשר לעובד להתקיים במהלך התקופה בה הוא מחפש עבודה אחרת, ולהעניק לעובד פיצוי כספי בגין השימוש בכוח עבודתו והשחיקה שלו. תכליות אלו מתממשות בכל הנוגע לחבר קיבוץ, בראש ובראשונה על ידי רשת הביטחון שמעניק הקיבוץ לחבריו ולכן אין מקום להכיר בעותר כזכאי לפיצוי פיטורין.

לפרטים ולהבהרות, ניתן לפנות לרו"ח אבנר עופר במשרדנו בעפולה.