הנדון: הכבדות נוספות על משק המים

בתוכנית משרד האוצר להבראת כלכלת ישראל, שהונחה בימים אלו על שולחן הממשלה, נושאים רבים ומגוונים הקשורים למשק המים. בחרנו להתמקד בחלק מהם בחוזרנו זה.

1. מחירי המים והיטלי הפקה

ההצעה מדברת על ייקור המים ב- 15 אגורות למ"ק לכל מטרות הצריכה למעט חקלאות החל מ- 1 בינואר 2004, זאת מעבר לעדכון האוטומטי של פי העליה במדד הממוצע של אנרגיה ושכ"ע (טייס אוטומטי).

במקביל, מבקש האוצר להעלות את היטלי ההפקה מכל האקוויפרים לכל מטרות הצריכה למעט חקלאות ב- 15 אגורות, משמע היטל של למעלה מ- 80 אגורות למ"ק.

2. גביית היטלים

משרד האוצר מציע "לפעול לשיפור יכולת הגביה של תשלומים המשתלמים מכוח חוק המים, ולשם כך לפעול כלהלן:

א. להנחות את נציב המים בהתאם לסמכותו לפי סעיף ‎30 לחוק המים, התשי"ט-‎1959, (להלן חוק המים), לבטל, להתלות או לשנות רשיון הפקה, כהגדרתו בחוק המים, למפיק או לספק, אשר חייבים חוב בגין היטלי הפקה, כהגדרתם בסעיף ‎116 לחוק המים ותשלום מיוחד לפי סעיף ‎124 לחוק המים. ביטול, התליה או שינוי של הרשיון, לפי העניין, יכנס לתוקפו תוך ‎90 יום ממועד הוצאת דרישת תשלום, ויישאר בתוקף עד פירעון מלא של החובות כאמור.

ב. לקבוע כי רשיון הפקה מאת נציב המים, כאמור בסעיף ‎23 לחוק המים, יוגש בכפוף להמצאת המסמכים כמפורט בסעיף ‎2 לחוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס, העסקת עובדים זרים כדין ושכר מינימום) (תשל"ו-‎1976), (להלן חוק עסקאות גופים ציבוריים)."

כאן המקום להעיר כי קיים חוסר איזון בין ה"זריזות" של הממשלה בהטלת ריבית על ההיטלים לבין השתהותה בהענקת מענקים.

תקנות הענקות 2002 אושרו במחצית 2003 ומאפשרות לנציב המים לעכב את המענק ללא תשלום ריבית עד 120 יום ממועד ההגשה, זאת בעוד הריבית על ההטל מוטלת מידית עם ההודעה על חיוב בהיטל ההפקה, משמע, פער של 9-10 חודשים לרעת מפיק המים.

3. תקני איכות קולחין

משרד האוצר מציע:

1) ‎"בהמשך להחלטת וועדת שרים לענייני כלכלה מס' כל/‎46 מיום ‎18 ליולי ‎2000, להנחות את הצוות הבין-משרדי להמשיך את עבודתו ולמקד אותה בהשגת שלושה יעדים:

א. הכנת מפת "רגישות הידרולוגית" של מדינת ישראל מבחינת רגישות לטיב הקולחין בהיבט של שמירה על איכות מאגרי מי התהום.

ב. בחינת פריסה אזורית של גידולים חקלאיים על פי מגבלות ההשקיה החלות עליהם משיקולים של שמירה על בריאות הציבור (כפי שנקבעו בדו"ח וועדת הלפרין).

ג. גיבוש המלצות לגבי המגבלות הנדרשות משיקולים הידרולוגיים והמגבלות הנדרשות בהתאם לפריסת סוגי הגידולים בחלוקה מפורטת לפי תתי אזורים גיאוגרפיים.

‎

2) לאחר גיבוש ההמלצות כאמור בסעיף ‎1 לעיל, להטיל על הצוות הבין משרדי לבצע ניתוח גיאוגרפי של אזורי הארץ השונים, בחלוקה לפי יצרן השפכים והמשתמש בהם, ולהמליץ על הפתרון המקומי הנדרש בכל מכון טיהור, מתוך מטרה לשמור על מאגרי המים ובריאות הציבור תוך הימנעות מביצוע השקעות עודפות.

הצוות לא יעסוק בקביעת תקן לרמת מלחים, מאחר ורמת המלחים אינה אמורה להיות מטופלת במכון טיהור השפכים. המלצות הצוות יהיו מבוססות על ניתוח כדאיות כלכלית - עלות מול תועלת, ומתוך מטרה להקטין את העלויות, ככל שניתן.

3) להטיל על נציגי משרדי הפנים, האוצר, התשתיות הלאומיות והחקלאות בצוות הבין משרדי, במקביל לגיבוש ההמלצות כאמור בסעיף ‎1 לעיל, לגבש הצעה בנוגע לחלוקת העלות בין יצרן השפכים לבין המשתמש בקולחין.

4) המלצות הצוות יועברו לאישור הקבינט החברתי-כלכלי."

בעקבות הגשת מסקנות ועדת עינבר לממשלה בראשית השנה התברר כי שדרוג תקני איכות הקולחין ברמה הארצית יעלה למשק מעל ל- 1 מיליארד ₪ בהשקעה ועוד למעלה מ- 150 מליון ₪ הוצאה שוטפת שנתית .

האוצר מבקש לבחון חלופת ביניים, שדרוג מי הקולחין רק במקומות בהם שימוש במים אלו גורם לנזקים סביבתיים (הגנה על אקוויפר והגנה על בריאות הציבור).

בדבר פרטים נוספים ניתן לפנות למר צ'סנר יעקב במשרדנו בת"א.