כפי שפירטנו בעבר, הנוסח השונה/ המתקן לחוזה החכירה לדורות, סוטה לרעה מנוסח חוזה החכירה שאושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל בהחלטה 416 מיום 11.5.1989, אשר חייב את רמ"י לנהוג כלשונו וככתובו לפחות עד 31.12.2013.

כמו כן, עפ"י ההחלטה נוספו תנאי סף חדשים לחתימה על חוזה חכירה הכוללים בין השאר גריעת שטחי נחלות שטרם אוישו, גריעת שטחי הציבור והסדרת כל השימושים החורגים בשטחי הנחלות.

להרחבה ראו חוזרנו 123/2013 "הצעה לקביעת עקרונות לחוזה חכירה חדש ונחות לעומת הקיים".

אחד מתנאי הסף שנקבעו בהחלטה 1311 הוא כי חוזה החכירה שייחתם עם אגודת המושב לא יכלול את שטחי הנחלות הלא מאוישות (כולל חלקות ב' של אותן נחלות).

בנהלים המתגבשים להחלטה 1317 "איוש נחלות פנויות במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים" לא הוסדרה הסתירה בין הוראת חוזה החכירה לדורות (1311) הקובעת שיש לגרוע הנחלות מאגודת המושב לבין הוראות 1317 המכירות בזכויות אגודת המושב בנחלות שטרם אוישו.

ובאותו עניין יש להקפיד בעת יישום ההחלטה 1355 בעניין "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים ביישובים חקלאיים שהם, מושב עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית" כי רמ"י תתחייב לשמירת זכויות אגודת המושב בנחלות שטרם אוישו.

להרחבה ראו חוזרנו מס' 97/2014 "נוהל ליישום החלטה 1317- איוש נחלות פניות בנגב ובגליל" וחוזרנו מס' 98/2014 "נוהל ליישום החלטה 1317- שיווק מגרשים ללא מכרז חלף נחלות".

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.