ראו הנוסח המלא של ההצעה באתר האינטרנט של רשות מקרקעי ישראל.

להלן עיקר השינויים המוצעים הקשורים למגזר החקלאי:

א. סנקציות בהחלטות – המגזר החקלאי - 533,611,640,666,717,727,949,1226,1222,1285

מוצע להוסיף התייחסות להחלטות מועצת מקרקעי ישראל 949,1226,1222,1285.

מוצע להוספת סיפא לסעיף, "שהרשות תחתום על חוזה חכירה ללא תלות במצב הבנוי במקרקעין ובהתאם למפורט...".

"ההמרה לחוזה החכירה תותנה בתשלום ההפרש שבין ערך הקרקע בעסקה המקורית, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן ליום מתן הארכה, לבין ערך הקרקע במועד מתן הארכה בהתייחס לזכויות שהוקנו בהסכם הפיתוח המקורי במכפלת 91%".

כמו כן מוצע כי "על התשלום הנ"ל לא יחולו הנחות אזורי עדיפות לאומית או קו עימות".

לדעתנו הוראה זו הינה דרקונית, בלתי סבירה ואף נוגדת את מדיניות פיזור האוכלוסיה לאזורי עדיפות מאחר ופגיעתה במייזמי תעסוקה עלולה להיות קשה עד כדי ביטול מיזמים מתוכננים באזורי עדיפות.

ב. מתן ארוכות כאשר חל שינוי תכנוני:

מוצע להוסיף הסעיפים הבאים:

"3.3 על האף האמור בסעיפים 3.1 ו 3.2 לעיל, רשאי היזם שלא לרכוש מיד את הזכויות הנובעות מהתוכנית החדשה שאושרה. במקרה זה, היזם יידרש לחתום מיד על חוזה חכירה ולשלם לרשות בבואו לבקש אישור למימוש הזכויות הנוספות את מלוא התשלום הנדרש מכוח החלטת מועצה 1369 (תוספת בניה שינוי יעוד, ניצול ופיצול מגרש-תשלום דמי היתר מהוונים) או כל החלטה שתהא בתוקף בעת הגשת הבקשה.
3.4 היה ולא ייחתם חוזה חכירה יבוטל הסכם הפיתוח והרשות תפעל להשבת הקרקע."

ג. הפחתת מלא היטל ההשבחה מתשלום דמי החכירה המהוונים:

"3.5 חוכר אשר חויב בהיטל השבחה על ידי הועדה המקומית ושילם דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% משווי הזכויות הנוספות, יהיה זכאי להחזר היטל השבחה ששולם על ידו בגין אותן זכויות ועל בסיס שומה סופית. "

ד. סנקציה במתן אורכות בהסכמי פיתוח שההקצאה בגינן בוצעה בפטור ממכרז:

מוצע להוסיף סנקציה, לפיה "לא שילם הצד להסכם הפיתוח בגין הארכה, לרבות הארכה שניתנה לו, יבוטל ההסכם ויחולו הוראות סעיף 1".

"הופר הסכם פיתוח לביצוע עסקה, רשאית הנהלת הרשות לבטל את ההסכם ולדרוש החזרת הקרקע, או ביקש היזם לבטל את ההסכם ולהחזיר את הקרקע, והנהלת הרשות נתנה הסכמתה לכך, תבוטל העסקה. .."

ה. הארכת הוראות המעבר עד 31.12.2016:

"בעלי הסכם פיתוח, יקבלו אורכה אחרונה עד 31.12.16 בתנאים של החלטה 1229".

ו. להלן דברי ההסבר שצורפו להצעה:

"כחלק ממאבק בעליית מחירי הדירות בארץ הנובעת בין השאר ממחסור בקרקעות זמינות לשיווק, בא התיקון המוצע למנוע אגירת קרקעות בידי גורמים פרטיים.
התיקון המוצע נועד למגר את תופעת הארכת הסכמי פיתוח, מבלי שעל המקרקעין נבנו מבנים שלשמם הוקצו המקרקעין מלכתחילה. לפיכך בא התיקון להגביל את תקופת הארכת הסכמי הפיתוח מחד, תוך תמרוץ כספי של המפתח לסיים מוקדם ככל האפשר את בנית המבנים אותם התחייב להקים.

בתיקון יש גם מענה לפניות רשויות מקומית הנתקלות בבעיית גביית היטלי השבחה מיזמים המחזיקים בחוזי פיתוח מזה מספר שנים ויש בו כדי למנוע מחלוקות בסוגיה זו בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.
התיקון מאזן נכונה בין קשיים אובייקטיבים בקידום תכנון ויישום של מיזמים בהיקף נרחב מחד ובין אי ניצול המקרקעין לצרכים שלשמם הוקצו, בכך שהוא מעניק פרק זמן סביר של עד 6 שנים לסיום הבנייה ומנגד מוודא כי בגין הארכה ובגין השינויים התכנוניים, תשלום למדינת התמורה המגיעה לה."

לעניין ההחמרה במדיניות הארכת הסכמי פיתוח לתעסוקה ולמגורים מיום 31.3.2014 שנקבעה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1326. ראו חוזרנו מס' 52/2014 " החמרה במדיניות הארכת הסכמי פיתוח לתעסוקה ולמגורים".

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.