עמדתה של רמ"י הינה כי מועד כניסתן לתוקף של החלטות 979, 1155 ו-1355 איננו עם מועד פרסומן כדין של החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

העוגן שעליו מתבססת רמ"י הוא סעיף 6.1 להחלטה 1355 (העוקב את סעיף 7.1 להחלטה 1155) שאומר "שלאור מורכבות ההסדרים הקבועים בהחלטה, יישום החלטה מותנה בקבלת תקציב אשר יאפשר מימושה בהתאם להמלצות היועץ הארגוני שהועסק למטרה זו".

עמדת הפרקליטות לאורך כל הערעור הייתה כי "המועד האמור בסעיף 6.1 טרם הגיע ולפיכך החלטה טרם נכנסה לתוקף".

מנגד, המערערים טענו כי יש להחיל את החלטה 1155 (היום החלטה 1355) המסדירה את זכויות המגורים ביישובים כפריים וחקלאים, ועל רמ"י לפעול על פי סעיף 4.9 להחלטה בו מחיוב חוכר לשלם דמי רכישה בשיעור הקבוע בסעיף 4.8 להחלטה (להבדיל מדמי הסכמה, כנדרש על פי החלטה 534).

בית המשפט החליט לדחות את הערעור ולקבל את עמדתה הפורמלית של רשות מקרקעי ישראל זאת למרות שחלפו כשמונה שנים מיום אישור החלטה 979.

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בת"א.