אישור התקנות והמלצת ועדת העבודה והרווחה

ועדת העבודה והרווחה אישרה ביום 22.7.2003 תיקון לתקנות הבט"ל, המתקנות את אפלייתם של אלמנים ונכים בקיבוצים לעומת שאר אזרחי המדינה.

התקנות הוגשו לועדה כחלק בלתי נפרד מתגובת המדינה לבג"צ שהגיש משרד עו"ד אטיאס- פרוכטר ע"י עו"ד רון רוגין בשם אלמנים חברי קיבוצים.

משרדנו טיפל וריכז תביעות של 145 קיבוצים ומושבים שיתופיים אשר הגישו תביעות עד 30.6.2003 המועד האחרון בו ניתן היה לתבוע ארבע שנים קודמות.

בדיון שנערך בוועדה, בהשתתפות ח"כ אורית נוקד וח"כ אבו וילן, הסתבר שהמוסד לבט"ל מוכן לאשר את התביעות אך ורק לשנה קודמת אחת ולא ארבע שנים קודמות שניתנו לכל אזרחי המדינה האחרים אשר הגישו תביעותיהם עד 30.6.2003.

הועדה בראשות ח"כ שאול יהלום אישרה התקנות, אך יחד עם זאת המליצה פה אחד לשר העבודה והרווחה לאשר תביעה לארבע שנים קודמות לחברי הקיבוצים אשר הגישו התביעה עד 30 ביוני 2003.

עמדת המוסד לביטוח לאומי

להלן עמדת המוסד לביטוח לאומי בנושא זה כפי שבאה לביטוי בפנייתה לוועדה של עו"ד רות הורן היועצת המשפטית של המוסד לביטוח לאומי:

"לפי הוראות סעיף 238 בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן-החוק), אלמן הזכאי לקצבת שאירים הוא אלמן שיש עמו ילד או שהכנסתו אינה עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק, שהם כ- 4,000 ₪. סכום זה הוא גם הסכום השולל זכות לתוספת בעד תלויים, למי שזכאי לקצבת זקנה.

לפי הוראות סעיף 200 בחוק, נכה שהכנסת בן זוגו אינה עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק, זכאי לתוספת לקצבת הנכות המשתלמת לו.

לגבי קיבוצים (וחבריהם( נקבעו בתקנות הוראות מיוחדות הנוגעות לאופן קביעת ההכנסה, הן לעניין גביית דמי ביטוח והן לעניין תשלום גמלאות, וזאת לאור מעמדם הייחודי של חברי הקיבוץ.

לאור ההוראות שבתקנות, אלמן שהוא חבר קיבוץ ואין עמו ילד לעולם אינו זכאי לקצבת שארים על אף הוראות סעיף 238 בחוק, ונכה שהוא חבר קיבוץ לעולם אינו זכאי לתוספת בעד בן זוגו, וזאת אף אם הכנסתו בפועל (ולגבי נכה – הכנסת בן הזוג), אינה עולה על הסכום שנקבע בחוק, ואף אם אין לו הכנסה כלל. כל זאת בשעה שחברי קיבוץ אף אינם זכאים לגימלה שלפי חוק הבטחת הכנסה.

המצב המשפטי האמור משקף גישה שהיתה מקובלת בתנועות הקיבוציות ואשר מצאה, בהסכמה, את ביטויה בשלב מאוחר יותר, בתקנות האמורות, וזאת על קרע המצב העובדתי ששרר לפי עשור שנים ויותר אך אינו מתאים למצב בו שרויים כיום מרבית הקיבוצים וחברי הקיבוצים.

חשוב לציין בהקשר זה, כי לאחרונה פנה חבר קיבוץ לבית המשפט הגבוה לצדק, בבקשה לפסול את התקנה 5א האמורה, בהיותה נגועה בחוסר סבירות ובשרירות ובשל כך שהותקנה בלא סמכות (הכוונה לבג"צ שהוגש ע"י משרד עו"ד אטיאס פרוכטר – ב.מ).

בהתחשב בשינויים המבניים והמשפטיים של הקיבוצים בישראל ולאור האמור לעיל, מוצע לבטל את התקנות 1א ו- 5א האמורות לעיל, ולהחיל את ההוראה האמורה בתקנה 5 לעיל, גם לגבי חבר קיבוץ, לעניין התוספת לקצבת הנכות, המשתלמת בעד בן זוג.

כך מוצע כי השינויים לעיל יותקנו כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, שתחילתן ביום 1.6.02.

משמעות האמור הוא כי מעתה ואילך אלמן שהוא חבר קיבוץ, יהיה זכאי לקצבת שאירים אם היקף עבודתו לא על על 24 שעות בשבוע (מחצית משרה), זאת כאמור בתקנות כיום לעניין הזכות לקצבת זקנה בגיל המותנה.

עוד מוצע לקבוע כי נכה שהוא חבר קיבוץ יהיה זכאי לתוספת בעד בן זוגו, אם היקף עבודתו של בן הזוג לא עלה על 24 שעות בשבוע, כאמור."

לפרטים נוספים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.