רקע:

בשנת 1996 קבעה, המועצה הארצית לתכנון, את המדיניות הכלל ארצית לקידום פל"ח בהתייחס לדוח קדמון. המועצה הארצית הנחתה את הועדות המחוזיות לערוך תוכניות מתאר מחוזיות לקידום הפלח, ובהתאם לאותה מדיניות אושרו שלוש תוכניות מתאר מחוזיות בחיפה, בירושלים ובמרכז. ומסמך מדיניות אושר במחוז הצפון.

בשנת 2007 הוגש על ידי הוועדה המחוזית מחוז דרום מסמך מדיניות לקידום פל"ח. אולם הולנת"ע לאחר שדנה בו החליטה שהפורמט שלו צריך להיות יותר מסמך מדיניות ופחות מסמך הוראתי.

הולנת"ע ביקשה מהוועדה המחוזית להגיש מסמך מדיניות מתוקן לדיון, ורק לאחר 7 שנים, ביוני 2014 הוגש מסמך מדיניות מתוקן.

בדברי הרקע למסמך המדיניות הוסבר חשיבותו של מסמך זה:
"מתן מענה לשמירת אופיים הכפרי/ חקלאי של היישובים, בין היתר על ידי הנחיית תכניות המתאר המקומיות לבחון ולקבוע תנאים לשימושי פל״ח בחלקות א׳ במושבים במחוז הדרום שלא יפגעו באיכות החיים והסביבה ביישובים אלה, ומאידך מתן מענה לחיזוק כלכלי של יישובים אלה על ידי הוספת שימושי תעסוקה. מסגרת זו תאפשר עידוד תעסוקות המשתלבות במרקם הכפרי ובדגש על שימושים תומכים בפעילות החקלאית היצרנית ושימושים של קיט ושרותי תיירות."

במסמך זה ניתן דגש לשיקולים מרחביים במסגרת תכניות המתאר המקומיות ובכלל זאת קביעת השימושים והיקפם באופן שלא יפגע ביישובים העירוניים הסמוכים וכן ייתן העדפה ליישובים המרוחקים ממרכז המדינה.

בהכנת מסמך היו שותפים חברי וועדה מחוזית , גורמי תכנון שונים וראשי מועצות מחוז דרום שהיו חלק פעיל בעריכת מסמך.

ישיבת הולנת"ע מיום 10.2.2015

בישיבת הולנת"ע מיום 10.2.2015 הוצג מסמך המדיניות והערות ראשי המועצות האזוריות ונציגי לשכת התכנון המחוזית.

ראשי המועצות הציגו דוגמאות לקיפוח ואפליה תכנוני ביחס לתוכניות פל"ח של מחוז מרכז.
לדוגמא, במסמך שהוצע הוגבל גודלו של הפל"ח שלא יעלה על 100 מ"ר, למרות שהמחוז מרכז מותר עד 500 מ"ר. בנוסף הוצע להגביל את כמות הצימרים ל-4 יח' לנחלה, מגבלה שעלולה לפוגע בהיתכנות הכלכלית לפתח עסקי האירוח. הוצע לאסור על אחסון לא חקלאי למרות שהדבר מותר במושבים במחוז מרכז ,ועוד.

הועדה קבלה חלק ניכר מטענותיהם של ראשי המועצות במחוז דרום, בדבר קיפוח תכנוני והחליטה לאשר את מסמך המדיניות בכפוף לתיקונים, שחלקם ביקשו ראשי המועצות של מחוז דרום:

- שימושים של עיבוד ומכירת תוצרת חקלאית יתייחסו לתוצרת חקלאית המתקבלת מהפעילות החקלאית שבאזור, ולא רק באותה נחלה כפי שנקבע בהצעה המקורית.

- היקף השטח המותר לפל"ח יתוקן מ- 2.5 דונם לעד 3 דונם שבראש הנחלה, הכולל את חלקת המגורים והשטח החקלאי שברצף לה

- השטח הכולל המותר לפל״ח בנחלה 500 מ״ר עיקרי+שרות ולא יכלול את שטח המרחב המוגן המינימלי הנדרש כדין.

- היקף יחידות הקיט לא יעלה על 400 לישוב וזאת בהתאם לקבוע בתמ״א 12/ 1. הוועדה המחוזית תחליט על היקף יחידות הקיט בהתייחס לאופיו של כל יישוב ולתנאים המקומיים בו, זאת שמירה על אופיו הכפרי/ חקלאי של היישוב. הוועדה סבורה כי יש לעודד שימוש זה בפרט באזורי הפריפריה.

- תתווסף למסמך המדיניות הקביעה כי במסגרת עריכת תכנית מתאר מקומית ניתן יהיה במקרים חריגים לשקול אפשרות לשימוש אחסנה ואריזה ובתנאי ששקלה וקבעה את התנאים הנדרשים כך שימנעו מפגעים סביבתיים ותצומצם ככל הניתן תחרות מול אזורי תעסוקה ויישובים עירוניים סמוכים.

- יוסף סעיף בהנחיות כלליות לפיו בתכנית מתאר מקומית לפל״ח תוגש בליווי סקר שימושי פל״ח קיימים בתחום התכנית המפרט את היקפם ומיקומם ואת מידת התאמתם למסמך המדיניות. זאת כפי שגם נקבע בכל תכניות המתאר המחוזיות לפל״ח.

- תקבע במסמך המדיניות גמישות כך שבמקרים חריגים של מבנה הנחלה, ניתן יהיה להצמיד את שימושי הפל״ח לתשתיות הקיימות גם שלא בצמידות לשטח המגורים.

- יתוקנו הסעיפים המתייחסים ל״בעל המשק״ כך שיאפשרו גם ״בן משפחה״ כהגדרתו בחוק.

- יקבע במסגרת מסמך המדיניות כי ניתן יהיה לאפשר שימושים נלווים לגידול בעלי חיים ופעילות תיירותית וחינוכית הנלוות לשטח הבנוי הנדרש בכל חלקה א׳ כחלק מהשטח הכולל המותר לפל״ח- 500מ״ר.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר אילן כהן במשרדנו בתל אביב.