להלן הנחיות ועדכונים בנושאי ביטוח לאומי בשנת 2014:

תשלום הפרשי גמלאות לשנים 2003-2008

בחודש יוני 2014, הזין המוסד לביטוח לאומי לחשבונות הקיבוצים והמושבים השיתופיים את הפרשי דמי הביטוח לשנים 2003-2008. בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו, על המוסד לביטוח לאומי להזין לחשבונות הקיבוצים והמושבים השיתופיים גם הפרשי גמלאות מחליפות השכר.

מאחר ובאוקטובר 2014, עדיין לא קוזזו הפרשי גמלאות מחליפות שכר מהפרשי דמי הביטוח, פנה משרדנו אל הגב' אילנה שרייבמן, ראש מינהל גמלאות במוסד לביטוח לאומי.

לדברי גב' אילנה שרייבמן, עד סוף שנת 2014, ישלחו אל הקיבוצים והמושבים השיתופיים רשימות של חברים הזכאים להפרשי גמלאות והקיבוצים והמושבים השיתופיים ידרשו להגיש תביעות להפרשי גמלאות.

עדכון מקדמות והפרשי דמי ביטוח לאומי וגמלאות לשנים 2009-2012

ביוני 2014, הוציא המוסד לביטוח לאומי הודעה למייצגים בדבר כוונתו לערוך הפרשי דמי ביטוח לשנים 2009-2012 (ההודעה עדיין לא נשלחה אל הקיבוצים והמושבים השיתופיים).

בהתאם לדרישת המוסד לביטוח לאומי, בקיבוץ או מושב שיתופי שבו יותר מ-20 חברים סיעודיים בממוצע חודשי (מדווחים בסוג 22), יש לצרף בנוסף לנתוני הוצאות המחיה, פחת ציוד צרכני מספר חברים ומספר ילדים, גם את הטבלה הבאה:

ניכוי דמי ביטוח לאומי מחבר קיבוץ הרשום כעצמאי

חברי קיבוץ שפתחו תיק עצמאי והכנסתם נרשמת בספרי הקיבוץ, מדווחים למס הכנסה על הכנסה בגובה 0 ש"ח. במצב זה לביטוח לאומי אין מידע מה גובה ההכנסה החייבת בדמי ביטוח של החבר העצמאי.

בהתאם לעמדת המוסד לביטוח לאומי, חבר קיבוץ עצמאי מחויב לשלם דמי ביטוח על הכנסתו כעצמאי ולכן עליו להעביר למוסד לביטוח לאומי את הדוחות המלאים שהוגשו למס הכנסה.

תביעה משפטית בעניין החלת חוק שכר מינימום על היחסים שבין הקיבוץ לחבריו

באפריל 1999 נכנס לתוקף תיקון 30 לחוק הביטוח הלאומי. ע"פ התיקון, הבסיס המינימאלי לתשלום דמי ביטוח לעובד עלה מ-25% מהשכר הממוצע במשק, לשכר מינימום.

למרות שחוק שכר מינימום אינו חל ביחסים שבין הקיבוץ לחבריו, החיל המוסד לביטוח לאומי את התיקון גם על קיבוצים ומושבים שיתופיים.

כנגד קביעה זו של המוסד לביטוח לאומי, הוגשה בחודש יולי 2006 תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בפסק דין מיום 2 במרץ 2011, דחתה כב' השופטת אורנית אגסי את התביעה.

כנגד דחית התביעה, הוגש ב-31 במאי 2011 ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. נכון ל-28 בנובמבר 2014, עדיין לא ניתן פסק דין בנושא (ראה חוזרנו 35/2011).

תביעה משפטית בעניין החזר דמי ביטוח עבור עובדי חוץ שלא עבדו במשק (סוג 05)

עובדי חוץ שעבדו בקיבוץ בתורנויות וגיוסים, בוטחו בגין עבודתם בקיבוץ בסוג ביטוח 05 ושולמו עבורם דמי ביטוח לפי הכנסה בגובה 10% מבסיס המשק. מאחר ובקיבוצים ומושבים שיתופיים רבים לא התקיימו עוד תורניות וגיוסים, פנה עו"ד רון רוגין אל המוסד לביטוח לאומי, בבקשה להפסיק את החיוב ולהשיב לקיבוצים דמי ביטוח למפרע.

לאור סירוב המוסד לביטוח לאומי להשיב את הכספים ולהפסיק את החיוב בדמי ביטוח, הוגשה בתאריך 3 לינואר 2008, תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת כנגד המוסד לביטוח לאומי.

בפסק דין מיום 27 ליולי 2014 , קיבלה כבוד השופטת אורית יעקבס, מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, את עמדת הקיבוצים כי דמי ביטוח עבור עובדי חוץ שלא עבדו במשק נגבו שלא כדין, אך דחתה את התביעה להשבת דמי ביטוח ששולמו עבור החברים הנ"ל לתקופה שקדמה ל-1 בינואר 2009 (ראה חוזר 80/2014).

בתאריך 30 בספטמבר 2014, הוגש באמצעות משרד עו"ד עומר כהן ממשרד שלמה כהן ושות' ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

יחסי עובד מעביד בקיבוץ המתחדש - עתירה לבג"צ

חבר קיבוץ תל יוסף, שובץ משנת 1986 במסגרת סידור העבודה בקיבוץ כעובד במִדְגֶה ומאז שנת 1988 שימש כמנהל המדגה.

עד לסוף שנת 2001 היה הקיבוץ, קיבוץ שיתופי.

החל משנת 2002 הוחלט על שינוי במתכונת הקיבוץ. במסגרת ההתארגנות לקראת תהליך השינוי נעשה מכרז לתפקיד מנהל המדגה, והתובע נבחר, כאשר מינויו אושר בהחלטת ועד ההנהלה הממונה של הקיבוץ ואושרר פעמיים נוספות.

ביום 30 לינואר 2011, נמסר לחבר מכתב פיטורים. גם באסיפת חברי הקיבוץ שהתקיימה ביום 6 למרץ 2011, הוחלט לסיים את העסקתו.

כנגד ההחלטה זו הגיש החבר תביעה נגד הקיבוץ והמדגה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. הדיון נסב אודות השאלה האם התקיימו בין התובע לבין הנתבעות או מי מהן יחסי עובד-מעביד, על מנת להכריע בשאלת סמכותו של ביה"ד לדון בתביעת התובע.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

ביה"ד האזורי לעבודה קבע, לראשונה, כי נשמט הבסיס להחלת ההלכה הפסוקה לפיה אין מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין חבר הקיבוץ לקיבוץ בשירותו הוא עובד, עת מדובר בקיבוץ בו נערך "שינוי באורחות החיים" (קיבוץ מתחדש);

ביה"ד פסק כי בין התובע (חבר הקיבוץ), ובין הנתבעים – הקיבוץ וענף המדגה בו עבד, התקיימו יחסי עובד ומעביד, החל מהמועד בו הוחלו עקרונות "שינוי אורחות החיים", והחל ממנו התקיימו גם הסממנים העיקריים הנוספים לעניין יחסים מסוג זה, דהיינו בחירת התובע במכרז ותשלום שכר דיפרנציאלי. כנגד פסיקה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (ראו חוזר 128/2013).

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

בפסק דין מיום 3 בדצמבר 2013, קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הערעור ופסק כי גם בקיבוץ המתחדש אין מתקיימים יחסי עבודה בין החבר לקיבוצו ולכן לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעה במסגרת יחסי עובד-מעביד (ראו חוזר 128/2013).

עתירה לבג"צ

בתאריך 18 למרץ 2014, הגיש חבר קיבוץ תל יוסף עתירה לבג"צ כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה. דיון בעתירה נקבע לתאריך 7 במאי 2015, בפני הרכב של שלושה שופטים.

נוהל סגירת תיק ביטוח לאומי חברים

להלן נוהל סגירת תיק ביטוח לאומי חברים בקיבוץ או מושב שיתופי שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי:

בקיבוץ או מושב שיתופי בהם בוטל לחלוטין מנגנון סידור העבודה, יש ליישם את שנקבע בפסק הדין בל 768/02 יודפת מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, כפי שיפורט להלן. יישום פסק הדין ייעשה בכל מקרה שבו עברה האגודה שינוי ארגוני כך שכל חבריה יצאו לעצמאות כלכלית, אין הוצאות אספקת מחיה, והתקיימו יתר התנאים שנקבעו בפסק הדין האמור, והם:

א. בוטל לחלוטין מנגנון סידור העבודה שהיה נהוג ושונה אורח החיים כך שלא קיימת עוד אספקת מחיה. יצויין כי כשלא קיימת יותר אספקת מחיה, בנסיבות אלה לא מתקיימות הוראות תקנה 5ב לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי"ד – 1954 הקובעת חישוב דמי ביטוח הנגבים מחבר קיבוץ על פי הכנסתו המתקבלת מהקיבוץ.

לעניין זה נקבע כי סידור עבודה אינו מסתכם במודעה התלויה בחדר האוכל, אלא נבחן על פי פעילות המבוצעת על ידי חבר קיבוץ/מושב שיתופי במסגרת הארגונית של האגודה ולשם ביצוע מטרותיה, ולא לשם תועלתו האישית בלבד או לשם תועלתו של מעביד אחר. על הקיבוץ להמציא אישור ממס הכנסה על הוצאות מחיה אפס.

ב. תקנון האגודה שונה בהתאם (אף אם שינויו טרם נרשם אצל רשם האגודות השיתופיות) . יש להמציא למוסד את התקנון החדש.

ג. היציאה לעצמאות כלכלית של חברי הקיבוץ/מושב שיתופי מצאה ביטוייה במאזן השנתי/ דו"ח רווח והפסד, שנערך מהמועד שבו לא הועסקו עוד החברים במסגרת סידור העבודה.

ד. נזכיר אינדיקציה נוספת שנזכרה בפרשת יודפת, וניתן להיעזר בה, הינה כי היציאה לעצמאות כלכלית של חברי קיבוץ/מושב שיתופי מצאה ביטוייה בהעברת זכויות קנייניות בנכסים על שם החבר.

ה. כלי עזר נוסף הוא בחינת הסיווג ברשות המסים – האם שונה הסיווג שם כך שחיוב המס נעשה על פי סיווגם של חברי הקיבוץ האישי כיחידים, או לפי סעיף 57 לפקודה.

היה ויוכח להנחת דעת מינהל הגביה והביטוח כי אכן מדובר בקיבוץ/מושב שיתופי שעבר שינוי ארגוני כזה שחבריו יצאו לעצמאות כלכלית, יודיע המוסד למזכירות הקיבוץ במכתב מפורט לפיו כל חבר יחוייב בדמי ביטוח מיום זה ואילך לפי מעמדו האישי ובהתאם לכך גם תקבע זכאותו לגמלאות, כך שאם לא יסווג במוסד כעובד או עובד עצמאי (לרבות רישום לפי החוק), לא יהא זכאי לגמלאות מחליפות שכר כגמלה לנפגעי עבודה.

כמו כן, יש להבהיר במכתב הפניה כי אישה נשואה שאינה עובדת הופכת מעתה להיות "עקרת בית" על כל המשתמע מכך. הודעת המוסד תועבר לידיעת כלל חברים ותצורף להחלטת אסיפת החברים בדבר היציאה לעצמאות כלכלית.

קיבוץ שלטענתו מתקיימים בו התנאים האמורים לעיל, ייבדק בידי מינהל הגביה והביטוח, בהתאמה לאמור לעיל. תנאי מקדמי לבדיקה כאמור הוא קבלת אישור מטעם מזכירות הקיבוץ ומטעם משרד רו"ח המייצג את הקיבוץ, ולפיו התקיימו בקיבוץ התנאים דלעיל.

התיישנות ומחיקת חובות לביטוח לאומי

סעיף 363 לחוק הביטוח הלאומי שעניינו מחיקת חוב דמי ביטוח קובע כי מבוטח שנפטר מבלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד לביטוח לאומי רשאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.

תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי שהתקל בכנסת ביום 28 ביולי 2014, קובע כי על המוסד לביטוח לאומי לשלוח בדואר דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח, בתוך 7 שנים לכל היותר מהמועד לתשלום דמי הביטוח.

במידה ולא נשלחה דרישה לתשלום חוב בתוך 7 שנים, ואם נשלחה לא ננקטו הליכי גבייה, או לא בוצע קיזוז בתוך 7 שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה.

כאשר חלה חובת דיווח למוסד לביטוח לאומי (עצמאי על הכנסתו, מעסיק על שכר עובדיו וכו') או חובת רישום בביטוח לאומי, תחל תקופת 7 השנים מהמועד בו בוצע הדיווח או המועד בו קיבל המוסד לביטוח לאומי מידע בדבר החובה בתשלום דמי הביטוח. מי שחלות עליו הוראת בדבר שומה סופית וקביעת השומה הסופית חלה לאחר מועד הדיווח למוסד/הגעת המידע למוסד, תחל תקופת 7 השנים ממועד קביעת השומה.

תחילה ותחולה

תחילתו של תיקון החוק היא מ-1 בינואר 2015. התיקון והוא חל על תשלום דמי ביטוח שהמועד לתשלומם הוא 1 בינואר 2015, ואילך וגם על דמי ביטוח שביום 1 בינואר 2015, טרם חלפו 7 שנים מהמועד לתשלומם.

לגבי דמי ביטוח שביום 1 בינואר 2015, כבר חלפו 7 שנים אך טרם חלפו 16 שנים מהמועד לתשלומם, נקבע כי על המוסד לביטוח לאומי לשלוח בדואר דרישה לתשלום חוב עד 30 ביוני 2016. במידה ולא נשלחה דרישה לתשלום החוב, לא ננקטו הליכי גביה או לא בוצע קיזוז עד 30 ביוני 2016, החוב ימחק ואי התשלום לא יפגע בזכויות לקצבה או גמלה.

דמי ביטוח וכל חוב הנצמח מהם, שהמועד לתשלומם קדם ל- 1 בינואר 1999, ועד יום 6 באוגוסט 2014, לא ננקטו הליכי גביה או קיזוז ימחקו. אי תשלום דמי הביטוח לא יפגע בזכויות לקצבה או גמלה.

תאום והחזר דמי ביטוח לאומי

על-פי חוק הביטוח הלאומי מעסיק משני/משלם פנסיה מוקדמת משני, של עובד או מקבל פנסיה מוקדמת המועסק אצל כמה מעסיקים או משלמי פנסיה, ינכה מהשכר/פנסיה מוקדמת, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור המלא.

במקרים בהם הכנסת העובד אצל המעסיק העיקרי/משלם הפנסיה העיקרי, נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק (5,453 ש"ח נכון לשנת 2014) העובד זכאי להחזר דמי ביטוח ששולמו ביתר.

לקבלת ההחזר על העובד להגיש בקשה להחזר דמי ביטוח באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

כדי למנוע ניכוי יתר של דמי ביטוח, על העובדים ומקבלי פנסיה מוקדמת, אצל כמה מעסיקים או משלמי פנסיה, למסור למעסיק המשני או למשלם הפנסיה אישור על שיעור הניכוי. את האישור ניתן להפיק באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

רישום כעצמאי במוסד לביטוח לאומי

בהתאם לסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, עובד עצמאי הוא מי שמתקיים בו אחד מאלה (שלא כעובד שכיר):

1. הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;

2. הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל- 50% מהשכר הממוצע (4,545 ש"ח בשנת 2014);

3. הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א' (15% מהשכר הממוצע שהם 1,363 ש"ח נכון לשנת 2014).

תקנה 5א לתקנות תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג 1963, קובעת כי את הרישום כעצמאי יש לבצע לא יאוחר מ-90 יום מתחילת העיסוק כעצמאי.

סעיף 77 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תנאי לגמלת נפגעי עבודה היא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו בכדי להירשם (הודעה לרואה החשבון / יועץ מס אינה מספיקה).

לאור האמור, את הרישום כעצמאי יש לבצע סמוך ככל הניתן לתחילת העיסוק כעצמאי. עובד עצמאי שנפגע בעבודה וטרם נרשם במוסד לביטוח לאומי, לא יהיה זכאי לגמלאות לנפגעי עבודה.

עצמאי שאינו עונה להגדרה

מי שהכנסתו/היקף שעות עבודתו אינן מגיעות לרף שנקבע לצורך הגדרה כעצמאי, יחשב במוסד לביטוח לאומי כעצמאי שאינו עונה להגדרה. הכנסתו של עצמאי שאינו עונה להגדרה תחשב כהכנסה פסיבית ותחויב בשיעורי דמי הביטוח החלים על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (9.61% עד הכנסה בגובה 5,453 ו- 12% על היתרה עד גובה ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח 43,240 ש"ח).

בחישוב ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לא תובא בחשבון הכנסה שאינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע 2,272 ש"ח). עקרת בית שהוכרה כעצמאית שאינה עונה להגדרה, אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח מהכנסתה הפסיבית.

הכנסה מזערית לתשלום דמי ביטוח

עצמאי - 2,272 ש"ח לחודש (25% מהשכר הממוצע).

עובד - 4,300 ש"ח לחודש.

אינו עובד ואינו עובד עצמאי - 1,363 ש"ח לחודש (15% מהשכר הממוצע). סכום זה מחויב בדמי ביטוח לאומי בשיעור של % 4.61 (63 ש"ח). דמי ביטוח בריאות משולמים בסכום מזערי בסך 103 ש"ח לחודש. סה"כ התשלום הוא 166 ש"ח לחודש.

מובטל, מתנדב בשירות לאומי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה, שירות אזרחי - 454 ש"ח לחודש (5% מהשכר הממוצע). סכום זה מחויב בדמי ביטוח בשיעור % 4.61 (21 ש"ח). דמי ביטוח בריאות משולמים בסכום מזערי בסך 103 ש"ח לחודש. סה"כ התשלום הוא 124 ש"ח לחודש.

הכנסה מרבית לתשלום דמי ביטוח

ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לעובד השכיר, לעובד עצמאי, ולמי שאינו עובד ושאינו עובד עצמאי היא 43,240 ש"ח לחודש (5 פעמים הסכום הבסיסי בסך 8,648 ש"ח).

הפרשי דמי קבורה

סכום דמי הקבורה המשולם לחברות הקבורה בערים, גבוה משמעותית מתעריף דמי הקבורה לקיבוצים, למושבים ולמועצות מקומיות ואזוריות. בהמשך לפעילות משרדנו לקביעת תעריף דמי קבורה אחיד, הוארכה בתאריך 5 בנובמבר 2012, הוראת השעה המגדילה את תעריף דמי הקבורה לקיבוצים, למושבים ולמועצות המקומיות והאזוריות. הוראת השעה להגדלת תעריף דמי הקבורה חלה מ-2 ביולי 2011 ועד 1 ביולי 2013. אנו פועלים לחידוש הוראת השעה החל מיולי 2013.

ראה חוזרנו 113/2012.

תשלום קצבת זקנה 48 חודשים למפרע - תיקון 133 לחוק הביטוח הלאומי

בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, תביעה לקצבת זקנה, שלא הוגשה תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, שולמה לכל היותר 12 חודשים למפרע.

בתיקון 133 הוארכה תקופת התשלום למפרע מ-12 חודשים ל-48 חודשים כאשר מתוך 48 החודשים ישולמו רק 12 חודשים עבור תקופה הקודמת לגיל הזכאות.

להרחבה ראו חוזרינו 38/2012, 54/2012.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה.