ההסמכה למכירת מקרקעין לשם קיום מצוות שמיטה ניתנה בהחלטה מס' 1114 של מועצת מקרקעי ישראל "מכירת קרקעות לשם קיום מצוות שמיטה" אשר קובעת:

" בהתאם לסעיף 3 לחוק מקרקעי ישראל, תש"ך - 1960 מחליטה מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום כב' באלול תשס"ז (5 בספטמבר 2007) להסמיך את מנהל מינהל מקרקעי ישראל למכור מקרקעי ישראל לשם קיום מצוות שמיטה ו/או לתת הרשאה לרבנות הראשית לעשות כן. נוסח הסכם המכירה יענה על צרכי מצוות השמיטה."

התוקף המשפטי למכירה ניתן בסעיף 1 לתקנות עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה), תשל"ט–1979 שהותקנו מכוח חוק עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה), תשל"ט-1979. הסעיף קובע:

"עסקה במקרקעין לצורך קיום מצוות השמיטה, שנעשתה באישור מועצת הרבנות הראשית (להלן — המועצה), או באישור מי שהמועצה הסמיכה לכך תהיה תקפה על אף האמור בחוק המקרקעין, תשכ"ט–1969, או בכל דין אחר ואף אם היא לזמן ותהיה נגמרת אף בלא רישום"

מצוות השמיטה

בספר ויקרא בפרק כ"ה נאמר:

"א) וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר:

(ב) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה':

(ג) שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה:

(ד) ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר:

(ה) את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ:

(ו) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך:

(ז) ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל"

שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים, שבה מצווה התורה לשבות מחלק גדול מהמלאכות בשדות בבעלות יהודית בארץ ישראל ולהפקיר את הפירות לכל המעוניין לקוטפם.

מצוות השמיטה הייתה אחת מהקשות ביותר לקיום במהלך הדורות בגלל השלכותיה הכלכליות. עם התחדשות ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ ישראל במאה ה-19 ביקשו רבים לשמור את השמיטה ומנגד פותחו מספר היתרים שנועדו לאפשר באופן חלקי את המשך העבודה החקלאית בשנת השמיטה וכדי למנוע את הצורך להסתמך על אספקת תצרוכת חקלאית מחו"ל ולא לשבור את מטה לחמם של החקלאים.

ההיתר העיקרי הוא היתר המכירה על פיו נמכרות הקרקעות לגוי ונפטרות ממצוות שמיטה.

היתר נוסף הוא שימוש באוצר בית דין לקטיף מאורגן של הפירות הצומחים בשדות. קיימים גם פתרונות אחרים בדרך של גידול בחממות במיכלים ויצירת ניתוק מהקרקע באמצעות כיסויי ניילון.

השימוש בהיתרים השונים של שנת השמיטה הוא אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בתוך החברה הדתית. התומכים בהיתר המכירה רואים כערך ראשון במעלה את המשך קיום החקלאות היהודית בשנת השמיטה ולאחריה, ולצורך כך תומכים בשימוש בהיתרים השונים.

שנת תשע"ה שתחל בראש השנה 25.9.2014 ותסתיים ב 13.9.2015 היא שנת שמיטה.

מכירת המקרקעין

קיבוצים מושבים וחקלאיים המעוניינים לפעול על פי היתר המכירה ולקבל הכשר לתוצרת החקלאית אותה הם מספקים נדרשים לחתום על מסמך בו הם מסמיכים את מינהל מקרקעי ישראל / הרבנות הראשית לישראל למכור את זכויותיהם במקרקעין לשנה אחת מלאה ורכישתם בחזרה בתום השנה.

פטור ממיסוי מקרקעין

כדי לאפשר את ביצוע המכירה וקיום מצוות השמיטה נקבע בחקיקה שמכירת המקרקעין ורכישתם לאחר שנת השמיטה תהיה פטורה ממס. תקנה 2 לתקנות עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה), תשל"ט–1979 קובעת:

"עסקה כאמור בתקנה 1 תהיה פטורה מכל האגרות, המסים, הארנונות ויתר תשלומי החובה שתשלומם הוא תנאי לרישום עסקה במקרקעין."

.