רשות המים פרסמה ברשומות את כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע"ד – 2014. (להלן: "הכללים").
להרחבה ראו חוזרנו 11/2013 "הצעת כללי המים בעניין קביעת תנאים ברישיון".
כללים אלו מרחיבים משמעותית את הדרישות הרגולטוריות מספקי מים קטנים כגדולים.
פרק שלם בכללים דן בחובות של ספקי הקולחין. בחוזר זה בחרנו להדגיש בעיקר את אותם כללים המתייחסים לבעל רישיון, שאינו אגודת מי קולחין:
- הגדרת בעל רישיון
"בעל רישיון" – לרבות מי שחלה עליו חובה לקבל רישיון ולמעט חברה או מפעיל: (חברה מחויבת בדיווחים ע"י חוק תאגידי מים וביוב).
"בעל רישיון קטן" - בעל רישיון שמעל 80% מהמים המסופקים על ידיו הם למטרת חקלאות ושסך כל כמות המים שהוקצתה לו ולצרכיו ברישיון אינה עולה על 500,000 מטרים מעוקבים בשנה.
משמע, מרבית הישובים המתוכננים נכללים בהגדרה של בעל רישיון.
2. תנאים כלליים ברישיון
|
ב. בעל רישיון או חברה ישלחו לצרכניהם הודעה ויפרסמו למשתמשים במים למטרת חקלאות
בתחום שבו הם מספקים מים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הרישיון, את המגבלות באספקת המים לרבות מגבלות בזמן צריכות שיא ובמועדים שונים.
|
על הקצאות המים שהוקצו להם ברישיון; בהודעה יפורטו המטרה שלשמה ניתנה ההקצאה, כמות המים שהוקצתה וסוגם, כל תנאי נוסף הנוגע לצרכן וכן זכותו של הצרכן לערור על תנאי הרישיון לפני בית הדין לפי סעיף 31(א) לחוק (בסעיף זה - ההודעה).
ב. על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון וכן חברה שברישיונם מפורטים יותר מ – 100 צרכנים, רשאים למסור את ההודעה בחשבון המים של הצרכן ובתנאי שההודעה תהיה במקום בולט בחשבון המים ושמועד משלוח ההודעה יהיה לא יאוחר משלושים ימים ממועד קבלת הרישיון.
|
ב. בעל רישיון ינהל רישום של הנתונים המפורטים להלן וישמור את הרישום לתקופה של שבע
שנים:
1. האמצעים שנקט למניעת בזבוז מים וזיהומם.
2. בדיקות פחת המים שערך ותוצאותיהן.
3. בדיקות שערך לפי כללים אלה לאיכות המים שהפיק, קיבל, אגר או סיפק
ותוצאותיהן.
|
ב. בעל רישיון יבצע במאגריו את כל פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות לפי מפרט הפעולות; לעניין זה יראו את בעל הרישיון כמי שביצע את פעולות הבקרה והתחזוקה הנדרשות אם ביצע אותן על פי הוראות מפרט הפעולות, כפי שהיו בעת ביצוען ובמועד הנקוב במפרט הפעולות בעת ביצוען.
ג. בעל רישיון ינהל רישום של הפרטים המפורטים להלן וישמור את הרישום
לתקופה של שבע שנים:
1. פעולות האחזקה, התיקון והתחלפה שביצע במתקני התשתית־,
2. פעולות הבקרה והתחזוקה שביצע במאגריו:
3. תקלות שאירעו במתקני התשתית, מהותן, משכן ואופן הטיפול בהן:
4. הפסקות באספקת המים שלא למטרת חקלאות שמשכן עלה על 10 שעות והפסקות באספקת מים למטרת חקלאות או גינון ציבורי שחרגו מההודעה לפי סעיף 3 על מגבלות באספקת המים: לגבי כל הפסקה יצוץ אם היא הפסקה יזומה, משך זמן ההפסקה והסיבה לה; לעניין זה, "הפסקה יזומה״ – הפסקה באספקת מים שבעל הרישיון הודיע עליה לצרכניו ולמשתמשים במים, שהוא מספק להם מים לפחות 24 שעות מראש.
|
ב. בעל רישיון ינקוט את בל הפעולות הדרושות לביצוע התכנית.
ג. בעל רישיון יבחן את התכנית אחת לשנה ויעדכנה במידת הצורך.
|
תחילת כללים אלה, כפי שבוצעו בפועל (להלן - תכניות הנדסיות).
ב. בעל רישיון ינקוט מאמצים סבירים לאיתור ולהשגת התכניות ההנדסיות של מתקני
התשתית שברשותו שהקמתם הסתיימה קודם לתחילת כללים אלה.
ג. בעל רישיון ידווח למנהל על מספר מיתקני התשתית שלא עלה בידיו לאתר את התכניות ההנדסיות שלהם ועל הפעולות שעשה לאיתורן; המנהל רשאי להורות לבעל רישיון על נקיטת אמצעים סבירים נוספים לאיתור התכניות ההנדסיות, כפי שימצא לנכון.
7.
|
וימסור את תוצאות הבדיקה למנהל, והכול כפי שיפורט בדרישה.
|
של מים ושל הנכסים המשמשים אותו לאותה פעילות. (הדגשה שלנו ב.מ.)
ב. הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב עולים על 90% מסך כל הכנסותיו.
|
1. א. בעל רישיון יגיש לרשות הממשלתית, עד 15 באפריל של כל שנה, דוח שיכלול את כל הפרטים האלה:
1. פרטים בדבר הכנסותיו והוצאותיו מפעילות הפקה ואספקה של מים ומתקני התשתית המשמשים אותי לאותה פעילות, במתכונת שבתוספת הראשונה: סיפק הספק סיגי מים שונים במתקני תשתית נפרדים לכל סוג מים יערוך את הדיווח בהפרדה בין מתקני התשתית לכל סוג מים: לדוח יצורף הסבר בדבר אופן השיוך של הוצאות משותפות לפעילות.
2. סכומים שהפקיד בפועל, אם הפקיד, בשנת הדוח לפיקדונות שייעודם שיקום ותחזוקה של מתקני תשתית(להלן - פיקדונות שיקום) וסך כל הסכומים שנכללו בפיקדונות השיקום בתחילת שנת הדוח ובסופה.
3. סכומים שהוציא בשנת הדוח על תחזוקת מתקני תשתית ושיעורם מסך כל עלות הקמת מתקני התשתית.
4. סכומים שהשקיע בשנת הדוח בהקמת מתקני תשתית.
5. התעריפים שגבה בעבור מים שסיפק: גבה בעל רישיון תעריפים שונים מצרכנים או מספקי קולחין אחרים, יפורטו התעריפים ויובא הסבר לשוני ביניהם:
6. הסכומים ושיעורי הגבייה בשנת הדוח, בחלוקה לגבייה של חיובים בשל מים שסופקו בשנת הדיח ולגבייה של חיובים בשל מים שסופקו לפני שנת הדיח; ייבאו בנפרד פרטים בדבר שיעור הסכומים שנגבו בשל מים שסופקו לפני שנת הדוח מטך כל החובות בבל אחת מהשנתיים שקדמי לשנת הדיח:
7. אירועים חריגים שאירעו בשנת הדוח: לעניין זה, ״אירוע חריג״ - אירוע או עניין החורגים מעסקי בעל הרישיון הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, לרבות פגיעה במתקני תשתית של בעל הרישיון, ושיש להם או עלולה להיות להם השפעה מהותית לרעה על פעילות בעל הרישיון לפי הרישיון.
ב. הנתונים שבסעיפים קטנים (א)(1) עד (6) יבוקרו בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; לדוח תצורף חוות דעת של רואה החשבון שביצע את הבקרה האמורה.
ג. על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), בעל רישיון שהכנסותיו משירותי מים וביוב עולים על 90% מסך כל הכנסותיו, רשאי להגיש, במקום פרטים כאמור, דוח כספי שנתי שלו, בתנאי שהדוח האמור ערוך לפי כללי החשבונאות המקובלים ולהוראות הדין החלות עליו ומבוקר בידי רואה חשבון."
תחילתם של הכללים- 30 יום לאחר הפרסום, קרי, 15 באפריל 2014. (בהוראת המעבר נרשם 30.4.2014).
כפי שהבענו דעתנו בעבר, מדובר בשלב נוסף בנסיון של רשות המים להעביר את הספקת המים במרחב הכפרי מהישובים למועצות האזוריות/תאגידים אזוריים, (המצטבר להעלאת תעריפי המים לבית במרחב הכפרי, לעומת תעריפי תאגידי המים), הכל כחלק מהמגמה של החלת משטר הרגולציה בנהוג בתאגידי המים על המפיקים הקטנים והבינוניים במגזר הכפרי.
לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר במשרדנו בתל אביב.