בית הדין הארצי לעבודה, בפסק דין שניתן ביום 3 בדצמבר 2013, קבע כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין חבר קיבוץ מתחדש לקיבוצו או בין חבר הקיבוץ לענף של הקיבוץ שעבר תיאגוד.

רקע כללי

עד לסוף שנת 2001 היה הקיבוץ, קיבוץ שיתופי. החל משנת 2002 הוחלט על שינוי באורחות החיים בקיבוץ. השינוי כלל תיאגוד של הענפים השונים בקיבוץ לישויות משפטיות נפרדות, הנפקת תלושי שכר פנימיים, קביעת שכר שונה בהתאם למשרה ומתן תקציב דיפרנציאלי, בהתאם להכנסה האישית של החבר.

החל משנת 1986 שובץ חבר הקיבוץ, בסידור העבודה של הקיבוץ לעבודה במדגה, ובשנת 1988 מונה החבר למנהל המדגה.

במסגרת ההתארגנות לקראת תהליך השינוי נעשה מכרז לתפקיד מנהל המדגה, והחבר שעבד כמנהל המדגה נבחר להמשיך ולנהל את המדגה, כאשר מינויו אושר בהחלטת ועד ההנהלה הממונה של הקיבוץ ואושרר פעמיים נוספות.

ביום 30 לינואר 2011, נמסר לתובע מכתב פיטורים. גם באסיפת חברי הקיבוץ שהתקיימה ביום 6 למרץ 2011, הוחלט לסיים את העסקתו.

לאור ההחלטה הנ"ל הגיש החבר תביעה נגד הקיבוץ ונגד המדגה בקשר להפסקת עבודתו. הדיון נסב אודות השאלה האם התקיימו בין התובע (חבר הקיבוץ) לבין הנתבעות (הקיבוץ ותאגיד המדגה) או מי מהן יחסי עובד-מעביד, על מנת להכריע בשאלת סמכותו של ביה"ד לדון בתביעת התובע.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

ביה"ד האזורי לעבודה קבע, לראשונה, כי נשמט הבסיס להחלת ההלכה הפסוקה לפיה אין מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין חבר הקיבוץ לקיבוץ בשירותו הוא עובד, עת מדובר בקיבוץ בו נערך "שינוי באורחות החיים" (קיבוץ מתחדש);

ביה"ד פסק כי בין התובע (חבר הקיבוץ), ובין הנתבעים – הקיבוץ וענף המדגה בו עבד, התקיימו יחסי עובד ומעביד, החל מהמועד בו הוחלו עקרונות "שינוי אורחות החיים", והחל ממנו התקיימו גם הסממנים העיקריים הנוספים לעניין יחסים מסוג זה, דהיינו בחירת התובע במכרז ותשלום שכר דיפרנציאלי.

להלן נימוקי בית הדין האזורי לעבודה להחלטה הנ"ל:

1. הבסיס ההסכמי בכל הנוגע לעבודה שמבצע חבר הקיבוץ עבור ענף או מפעל של הקיבוץ השתנה.

2. חבר הקיבוץ איננו מופנה עוד לביצוע עבודה במסגרת סידור העבודה הקיבוצי לפי שיקול דעת הקיבוץ.

3. האחריות למציאת מקום עבודה ולפרנסת בני ביתו מוטלת על החבר.

4. הקיבוץ איננו מתערב עוד בשאלה היכן יעבוד החבר.

5. הכנסתו הכלכלית של כל חבר נגזרת מרמת ההכנסה שיש לו מהעבודה שבה בחר, מקצבאות המוסד לביטוח לאומי וממקורות אישיים נוספים (השכר הדיפרנציאלי).

6. לכל עבודה או תפקיד בענפי הקיבוץ נקבע שכר בהתאם לאופייה מהותה והיקפה, וישולמו בגינה זכויות נלוות כחוק.

7. כושר ההתפרנסות של החבר כבר איננו קניינו של הקיבוץ.

כנגד הפסיקה הנ"ל הוגש ערעור על ידי הקיבוץ ותאגיד המדגה לבית הדין הארצי לעבודה.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור ופסק כי גם בקיבוץ המתחדש אין מתקיימים יחסי עבודה בין החבר לקיבוצו ולכן לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעה במסגרת יחסי עובד-מעביד. להלן נימוקי בית הדין:

1. בנסיבות המקרה, בדומה לנפסק בפס"ד אמיר בונה, יש לראות ביחס כלפי המשיב (חבר הקיבוץ) את שני המערערים (הקיבוץ ותאגיד המדגה) כישות אחת והיא למעשה הקיבוץ כאגודה שיתופית.

2. לגבי חבר אגודה שיתופית, הכלל מקדמת דנא הוא, שחבר באגודה עובד באגודה משום שהוא חבר בה, והוא חבר משום שהוא עובד. במצב עניינים כזה, אין לראות את החבר כעובד במובן יחסי עובד-מעביד, שכן עבודתו נלווית לחברותו ואינה נפרדת ממנה.

3. גם על פי תקנון הקיבוץ, וגם על פי התקנות הרלוונטיות לעניין הקיבוץ כקיבוץ מתחדש, קיימת חובת עבודה אינהרנטית של חבר הקיבוץ כלפי הקיבוץ בו הוא חבר. בנסיבות האלה, למרות התאגוד נפרד של ענף המדגה, המשיב כחבר קיבוץ היה חייב בעבודה או במסגרת האגודה השיתופית בה הוא חבר, דהיינו הקיבוץ, או בעבודה מחוץ לקיבוץ.

ככל שמדובר בעבודה מחוץ לקיבוץ, אזי כלפי המעביד צד שלישי, אכן מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין חבר הקיבוץ לבין אותו מעביד.

אולם, ככל שמדובר בעבודה במסגרת העבודה השיתופית, לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין חבר הקיבוץ לקיבוץ. עבודתו כאן היא מכוח חברותו בקיבוץ כאגודה שיתופית. כך נפסק בעניין בונה וכך גם בעב"ל 441/08, המוסד – אסתר ויניאר.

4. הפסקת עבודת המשיב במסגרת ענף המדגה, אינה יכולה להיחשב כפיטורים במקום עבודתו אצל מעביד נפרד, שהוא ענף המדגה. מעבר לזאת, לא ניתן לראות בקיבוץ במקרה שכזה כמעסיק של חבריו, דהיינו הוצאתו מגדרה של פקודת האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית ביחס לחבריה – והרי זוהי משמעות קבלת הטענה לפיה קיימים יחסי עובד-מעביד במקרה שלפנינו.

5. לא למותר לציין, כי השינוי שחל בקיבוץ והפיכתו לקיבוץ מתחדש, לא שינו גם מבחינת תקנון הקיבוץ, את היחס בינו לבין חבריו. על פי תקנון הקיבוץ אין כל כוונה של שינוי ביחסים שבין הקיבוץ והענפים לבין החברים, כתוצאה מהשינוי המבני שחל בקיבוץ כאמור, ולכן ההתקשרות שבין המשיב לבין הקיבוץ נעשתה מתוקף היותו חבר קיבוץ, ולא עובד של הקיבוץ.

לפרטים ולהבהרות, ניתן לפנות לרו"ח אבנר עופר או לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה.