להלן הנחיות ועדכונים בנושאי ביטוח לאומי בשנת 2013:

1. עדכון מקדמות והפרשי דמי ביטוח לאומי וגמלאות לשנים 2003-2008

בחודש נובמבר 2013, תיקן המוסד לביטוח לאומי את תחשיב הפרשי דמי הביטוח לשנים 2003-2008 ושלח את הסכומים המתוקנים אל המייצגים. למרות האמור, בתאריך 1 בדצמבר 2013, הוזנו לחשבונות הקיבוצים הפרשי דמי הביטוח שגויים (שחושבו בהתאם לתחשיב שנשלח אל הקיבוץ בתאריך 16 בספטמבר 2013), ולא הסכומים המתוקנים שנשלחו אל המייצגים. בשלב זה המוסד לביטוח לאומי אינו מתקן את רישומי החובות השגויים, אך התחייב שלא להטיל בגינם קנסות והצמדה.

קיבוצים שאין להם השגות בנוגע להפרשי דמי הביטוח המתוקנים, נדרשים לפנות אל המוסד לביטוח לאומי ולהודיע כי התחשיב מקובל עליהם. לאחר ההודעה, המוסד לביטוח לאומי יזין לחשבון הקיבוץ את החישוב המתוקן, כולל הצמדה ויבטל את החיוב השגוי. לקיבוץ תינתן אפשרות לפרוס את החוב עד 24 תשלומים (שלא יפחתו מ-1,000 ש"ח לתשלום) ובמקרים מיוחדים אף מעבר לכך.

במקרים בהם קיימת עדיין מחלוקת לגבי חוב דמי הביטוח, סוכם כי במקום הסדר תשלומים ישולמו 5% מערך החוב (שיצורפו לדוח השוטף לחודש נובמבר 2013), והמייצגים יגישו לביטוח לאומי את ההשגות לגבי החוב.

להרחבה בנושא ראו חוזרנו 119/2013 "הפרשי שומות דמי ביטוח לאומי 2008 – 2003 – עדכון".

2. תביעה משפטית בעניין החלת חוק שכר מינימום על היחסים שבין הקיבוץ לחבריו

באפריל 1999 נכנס לתוקף תיקון 30 לחוק הביטוח הלאומי. ע"פ התיקון, הבסיס המינימאלי לתשלום דמי ביטוח לעובד עלה מ-25% מהשכר הממוצע במשק, לשכר מינימום. למרות שחוק שכר מינימום אינו חל ביחסים שבין הקיבוץ לחבריו, החיל המוסד לביטוח לאומי את התיקון גם על קיבוצים ומושבים שיתופיים.

כנגד קביעה זו של המוסד לביטוח לאומי, הוגשה ביולי 2006 תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בפסק דין שניתן ב-2 במרץ 2011, דחתה כב' השופטת אורנית אגסי את התביעה. כנגד דחיית התביעה, הוגש ב-31 במאי 2011 ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. נכון ל-5 בדצמבר 2013, עדיין לא ניתן פסק דין בנושא.

לאור האמור, אנו ממליצים לקיבוצים בהם הבסיס היה נמוך משכר מינימום (בין השנים 1999-2008), שלא לסגור מול הביטוח הלאומי את הליך עדכון המקדמות ללא עמידה על זכויותיהם להחזרי דמי ביטוח, במקרה שהתביעה תתקבל.

להרחבה ראו חוזרנו 35/2011 "רצפת השכר החייב בדמי ביטוח לאומי לחבר קיבוץ".

3. תביעה משפטית בעניין החזר דמי ביטוח עבור עובדי חוץ שלא עבדו במשק (סוג 05)

עובדי חוץ שעבדו בקיבוץ בתורנויות וגיוסים, בוטחו בגין עבודתם בקיבוץ בסוג ביטוח 05 ושולמו עבורם דמי ביטוח לפי הכנסה בגובה 10% מבסיס המשק. מאחר ובקיבוצים ומושבים שיתופיים רבים לא התקיימו עוד תורניות וגיוסים, פנה עו"ד רון רוגין אל המוסד לביטוח לאומי, בבקשה להפסיק את החיוב ולהשיב לקיבוצים דמי ביטוח למפרע.

לאור סירוב המוסד לביטוח לאומי להשיב את הכספים ולהפסיק את החיוב בדמי ביטוח, הוגשה בתאריך 3 לינואר 2008, תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת כנגד המוסד לביטוח לאומי. התביעה נמצאת בשלב הגשת הסיכומים ולאחר מכן יינתן פסק דין.

חשוב לציין כי הפגיעה בקיבוצים ובחבריהם הייתה כפולה. לא רק שהקיבוצים נדרשו לשלם דמי ביטוח עבור עובדי חוץ שכלל לא עבדו במשק (ושילמו דמי ביטוח ככל שכיר אחר בגין עבודתם מחוץ לקיבוץ) אלא כאשר חברים אלו היו זכאים לדמי אבטלה, ניכה המוסד לביטוח לאומי מדמי האבטלה הכנסה רעיונית בגובה 10% מבסיס המשק.

כנגד הניכוי הנ"ל הגישו מספר חברי קיבוץ תביעות לבית הדין האזוריים לעבודה. בתי הדין האזוריים לעבודה קיבלו את התביעות והמוסד לביטוח לאומי ערער על הפסיקה לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה ביקש לקבל את עמדת התנועה הקיבוצית בנוגע לייחוס הכנסה רעיונית בגובה 10% מבסיס המשק והניכוי מדמי האבטלה. התנועה הקיבוצית תמכה בעמדת המוסד לביטוח לאומי ובית הדין הארצי לעבודה, בפסק דין מיום 30 ביוני 2013, קיבל את הערעור וקבע כי יש ליחס לעובדי חוץ שכלל אינם עובדים במשק הכנסה רעיונית בגובה 10% מבסיס המשק.

למרות שלדעתנו שגה בית הדין הארצי לעבודה, לפסיקה הנ"ל השלכות כבדות משקל על התביעה להשבת דמי ביטוח עבור עובדי חוץ (שכלל לא עבדו במשק), ועל הפרשי דמי הביטוח שנדרשו הקיבוצים לשלם במסגרת עדכון המקדמות לשנים 2003-2008. קיבוצים שהפסיקו לשלם דמי ביטוח עבור עובדי חוץ, ונדרשו במסגרת הליך עדכון המקדמות לשנים 2003-2008, לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור החברים הנ"ל, לא יהיו זכאים להחזר דמי הביטוח במידה והתביעה תדחה על ידי בית הדין.

להרחבה ראה חוזרנו 53,59,81/2013

4. דמי ביטוח לאומי על רווחי אגודה שיתופית חקלאית

ההוראות בחוק הביטוח הלאומי קובעות כי מבוטח יהיה חייב בדמי ביטוח על הכנסתו מסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי קובע אלו הכנסות פטורות מדמי ביטוח וסעיף 351 לחוק הביטוח הלאומי קובע פטור למבוטחים שונים כגון מקבלי קצבת זקנה, נכי עבודה בעלי דרגת נכות 100%, מקבלי קצבת נכות כללית מלאה וכו'.

חלק מההכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי הן הכנסות מדיבידנד, ריבית ודמי ניכיון שחל עליהן שיעור מס מוגבל (הכנסה שחל עליה שעור מס מיוחד וקבוע והכנסה זו אינה מחויבת לפי שעור מס שולי) למעט בחברה משפחתית, חברת בית וחברה שקופה; הכנסה מדמי שכירות למגורים בישראל שחל עליהן שיעור מס מוגבל; הכנסה מהשכרת מקרקעין בחו"ל שחל עליהן שיעור מס מוגבל; הכנסה פסיבית הפטורה ממס לפי כל דין, שכ"ד פטור ממס מהשכרה למגורים, ולמעט פנסיה מוקדמת.

אגודה שיתופית חקלאית הבוחרת בהתאם להוראות סע' 62 לפקודת מס הכנסה כי דינה יהיה כדין שותפות, מחילה על הכנסתה את חבות המס של חבריה, אם בדרך של תשלום המס במרוכז על ידי האגודה עבור כל חבריה ואם בדרך של העברת חבות המס והדיווח לחברים עצמם.

חישוב המס על ההכנסה של האגודה מבוצע בהתאם למקור ההכנסה בידי האגודה (רווח הון, דיבידנד, מפעל מאושר) לפי שיעורי המס השוליים של החברים.

בגין הכנסות האגודה השיתופית החקלאית שמקורן בהכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי כגון דיבידנד, דמי שכירות והכנסות שאינן חייבות בדמי ביטוח כגון רווח הון, אין לחייב בדמי ביטוח לאומי.

הוראות אלו חלות על פי דעתנו בשינויים המחויבים גם בקביעת ההכנסה חייבת של חבר קיבוץ או מושב שיתופי.

5. קביעת מעמדם של מבוטחים המדווחים כשכירים בחברות בבירור (פס"ד במה ותקשורת בע"מ)

למבוטחים שאינם עובדים שלה, אלא שוכרים את שירותיה לצורך הנפקת תלושי שכר ודיווחים לרשויות המס (במקום לפתוח תיק עצמאי). המוסד לביטוח לאומי החליט שלא לראות בעובדים שדווחו על ידי החברות הנ"ל כעובדים שכירים אלא כעצמאיים. כנגד החלטה זו הוגשה על ידי מספר מבוטחים וחברות תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

בפסק דין מיום 13 למאי 2013, קיבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את עמדת המוסד לביטוח לאומי וקבע כי אין להכיר ביחסי עובד ומעביד בין החברות התובעות לבין העובדים הרשומים אצלם לצורך חוק הביטוח הלאומי וכי העובדים הינם עובדים עצמאיים לכל דבר ועניין ורישומם אצל החברות הנתבעות נעשה אך ורק כדי לפטור אותם מהטרחה הכרוכה בניהול עניינם כעובדים עצמאיים מול רשויות המס.

כנגד פסק הדין הוגש ערעור לבית הארצי לעבודה.

בעקבות פסק הדין, הוציא המוסד לביטוח לאומי בתאריך 31 באוקטובר 2013, הנחיות לטיפול קביעת מעמדם של מבוטחים המדווחים כשכירים בחברות בבירור.

להלן ההנחיות:

1. מי שהפסיק לעבוד באמצעות חברות בברור לפני חודש נובמבר 2013, יישאר במעמד שכיר.

2. מי שעובד באמצעות חברות בברור לאחר אוקטובר 2013, יידרש לפתוח תיק עצמאי החל מנובמבר 2013.

3. מבוטחים שדווחו כשכירים בחברות ומבדיקה שערך המוסד עלה שהם עובדים בפועל כעצמאים ושהכנסותיהם בפועל היו גבוהות יותר מההכנסות שדווחו כשכירים, יישאר מעמדם של המבוטחים כשכירים עד לחודש נובמבר 2013. על ההפרש בין השכר שדווח לשכר בפועל יפתח תיק עצמאי בדיעבד. ביטוח לאומי יבחן היבטים פליליים וחיובים כעצמאיים על מלוא ההכנסה (גם כשכיר) לפי הראיות בתיק.

4. במקרים בהם החברות דיווחו על מבוטחים כעובדים שכירים מבלי להעביר אל המוסד לביטוח לאומי את דמי הביטוח, ויש בידי המוסד לביטוח לאומי מידע כי בפועל החברות ניכו מהמבוטחים את דמי הביטוח אך לא העבירו אותו אל המוסד לביטוח לאומי, יישאר מעמדם של המבוטחים כשכירים עד חודש נובמבר 2013.

5. ביטוח לאומי יאתר את כל המקרים בהם שולמו דמי אבטלה למבוטחים שדווחו כשכירים בחברות בבירור. במקרים בהם יתברר כי אותם מבוטחים היו עצמאיים ולא שכירים אצל צד ג', הם יידרשו להחזיר את דמי האבטלה.

6. ניכוי דמי ביטוח לאומי מחבר קיבוץ הרשום כעצמאי

חברי קיבוץ שפתחו תיק עצמאי והכנסתם נרשמת בספרי הקיבוץ, מדווחים למס הכנסה על הכנסה בגובה 0 ש"ח. במצב זה לביטוח לאומי אין מידע מה גובה ההכנסה החייבת בדמי ביטוח של החבר העצמאי. בהתאם לעמדת המוסד לביטוח לאומי, חבר קיבוץ עצמאי מחויב לשלם דמי ביטוח על הכנסתו כעצמאי ולכן עליו להעביר למוסד לביטוח לאומי את הדוחות המלאים שהוגשו למס הכנסה.

7. תאום והחזר דמי ביטוח לאומי

על-פי חוק הביטוח הלאומי מעסיק משני/משלם פנסיה מוקדמת משני, של עובד או מקבל פנסיה מוקדמת המועסק אצל כמה מעסיקים או משלמי פנסיה, ינכה מהשכר/פנסיה מוקדמת, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור המלא.

במקרים בהם הכנסת העובד אצל המעסיק העיקרי/משלם הפנסיה העיקרי, נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק (5,297 ש"ח נכון לשנת 2013) העובד זכאי להחזר דמי ביטוח ששולמו ביתר.

לקבלת ההחזר על העובד להגיש בקשה להחזר דמי ביטוח באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

כדי למנוע ניכוי יתר של דמי ביטוח, על העובדים ומקבלי פנסיה מוקדמת, אצל כמה מעסיקים או משלמי פנסיה, למסור למעסיק המשני או למשלם הפנסיה אישור על שיעור הניכוי. את האישור ניתן להפיק באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

8. ניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מעובד שכיר בגיל הפרישה, המקבל קצבת נכות מעבודה או קצבת תלויים

עובד בגיל פרישה שמשולמת לו קצבת נכות מעבודה או קצבת תלויים, ונמצא זכאי לקבל קצבת זקנה אך בחר להמשיך ולקבל קצבת נכות מעבודה במקום קצבת זקנה, יחולו עליו הכללים כאילו הוא מקבל קצבת זקנה, והוא יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהמשכורת, ויחויב בתשלום דמי ביטוח בריאות מהקצבה בלבד.

המעסיק יעביר את חלקו בדמי ביטוח לאומי, כאילו העובד מקבל קצבת זקנה. עובד בגיל הפרישה שלא נמצא זכאי לקצבת זקנה, על המעסיק להמשיך לנכות משכרו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהכנסתו כעובד שכיר, וקצבת הנכות מעבודה או קצבת התלויים המשולמת לו תהיה פטורה מתשלום דמי ביטוח בריאות.

לקבלת הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהכנסתו ממשכורת של העובד, על העובד להמציא למעסיק את אישור הזכאות לקבלת קצבת זקנה. כל עוד העובד לא הגיש למעסיק אישור על זכאותו לקצבת זקנה, יש להמשיך ולנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהכנסתו ממשכורת.

עובד המקבל קצבת נכות מעבודה יציבה בשיעור 100%, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי מהכנסתו ממשכורת וחייב בדמי ביטוח בריאות בלבד, גם לפני הגעתו לגיל הפרישה. לקבלת פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות, על העובד כאמור להמציא למעסיק אישור על זכאותו לקצבת זקנה.

להרחבה ראו חוזרינו 46/2012 "ניכוי ביטוח לאומי ובריאות מעובד שכיר בגיל פרישה".

9. דיווח ותשלום דמי ביטוח עבור עובדים זרים ממדינות האמנה

מעסיק של עובד זר ממדינת אמנה, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי עבורו כאילו היה תושב ישראל. הואיל והאמנות אינן חלות על דמי ביטוח בריאות, המעסיק אינו מחויב בניכוי ותשלום דמי ביטוח בריאות, אך עליו לדאוג לביטוח העובד בביטוח רפואי. להלן המדינות שעמן נכרתה אמנה עם מדינת ישראל: אוסטריה, אורוגוואי, בולגריה, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, צ'כיה, צרפת, שוודיה, שוויץ, בריטניה, פינלנד.

לצורך דיווח בטופס 102 וניכוי דמי ביטוח כחוק עבור עובד שהינו תושב זר של אחת מהמדינות שעמן נכרתה אמנה, יש להנפיק לו מספר מזהה, שישמש לצורכי הביטוח הלאומי בלבד. על מנת לקבל מספר מזהה עבור העובד על המעסיק למלא טופס בל/ 1050 - שאלון לרישום נפש.

10. רישום כעצמאי במוסד לביטוח לאומי

בהתאם לסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, עובד עצמאי הוא מי שמתקיים בו אחד מאלה (שלא כעובד שכיר):

1. הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;

2. הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל- 50% מהשכר הממוצע (4,414 ש"ח בשנת 2013);

3. הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א' (15% מהשכר הממוצע שהם 1,324 ש"ח נכון לשנת 2013).

תקנה 5א לתקנות תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג 1963, קובעת כי את הרישום כעצמאי יש לבצע לא יאוחר מ-90 יום מתחילת העיסוק כעצמאי.

סעיף 77 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תנאי לגמלת נפגעי עבודה היא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו בכדי להירשם (הודעה לרואה החשבון / יועץ מס אינה מספיקה).

לאור האמור, את הרישום כעצמאי יש לבצע סמוך ככל הניתן לתחילת העיסוק כעצמאי. עובד עצמאי שנפגע בעבודה וטרם נרשם במוסד לביטוח לאומי, לא יהיה זכאי לגמלאות לנפגעי עבודה.

11. עצמאי שאינו עונה להגדרה

מי שהכנסתו/היקף שעות עבודתו אינן מגיעות לרף שנקבע לצורך הגדרה כעצמאי, יחשב במוסד לביטוח לאומי כעצמאי שאינו עונה להגדרה. הכנסתו של עצמאי שאינו עונה להגדרה תחשב כהכנסה פסיבית ותחויב בשיעורי דמי הביטוח החלים על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (9.61% עד הכנסה בגובה 5,297 ו- 12% על היתרה עד גובה ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח 42,435 ש"ח). בחישוב ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לא תובא בחשבון הכנסה שאינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע 2,207 ש"ח). עקרת בית שהוכרה כעצמאית שאינה עונה להגדרה, אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח מהכנסתה הפסיבית.

12. הכנסה מזערית לתשלום דמי ביטוח

עצמאי - 2,207 ש"ח לחודש (25% מהשכר הממוצע).

עובד - 4,300 ש"ח לחודש. כנגד קביעת הכנסה מזערית לחבר קיבוץ כשכר מינימום (למרות שחוק שכר מינימום אינו חל ביחסים שבין הקיבוץ לחבריו) הוגשה תביעה משפטית לבית הדין לעבודה. אנו ממתינים לפסיקת בית הדין הארצי בנושא.

אינו עובד ואינו עובד עצמאי - 1,324 ש"ח לחודש (15% מהשכר הממוצע). סכום זה מחויב בדמי ביטוח לאומי בשיעור של % 4.61 (61 ש"ח). דמי ביטוח בריאות משולמים בסכום מזערי בסך 101 ש"ח לחודש. סה"כ התשלום הוא 162 ש"ח לחודש.

מובטל, מתנדב בשירות לאומי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה, שירות אזרחי – 441 ש"ח לחודש (5% מהשכר הממוצע) סכום זה מחויב בדמי ביטוח בשיעור % 4.61 (20 ש"ח). דמי ביטוח בריאות משולמים בסכום מזערי בסך 101 ש"ח לחודש. סה"כ התשלום הוא 121 ש"ח לחודש.

13. הכנסה מרבית לתשלום דמי ביטוח

ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לעובד השכיר, לעובד עצמאי, ולמי שאינו עובד ושאינו עובד עצמאי היא 42,435 ש"ח לחודש (5 פעמים הסכום הבסיסי בסך 8,487 ש"ח).

14. הפרשי דמי קבורה

סכום דמי הקבורה המשולם לחברות הקבורה בערים, גבוה משמעותית מתעריף דמי הקבורה לקיבוצים, למושבים ולמועצות מקומיות ואזוריות. בהמשך לפעילות משרדנו לקביעת תעריף דמי קבורה אחיד, הוארכה בתאריך 5 בנובמבר 2012, הוראת השעה המגדילה את תעריף דמי הקבורה לקיבוצים, למושבים ולמועצות המקומיות והאזוריות. הוראת השעה להגדלת תעריף דמי הקבורה חלה מ-2 ביולי 2011 ועד 1 ביולי 2013. אנו פועלים לחידוש הוראת השעה החל מיולי 2013.

ראה חוזרנו 113/2012 "הארכה למפרע של תוספת דמי קבורה בהתיישבות הכפרית".

15. תשלום קצבת זקנה 48 חודשים למפרע - תיקון 133 לחוק הביטוח הלאומי

בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, תביעה לקצבת זקנה, שלא הוגשה תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, שולמה לכל היותר 12 חודשים למפרע.

בתיקון 133 הוארכה תקופת התשלום למפרע מ-12 חודשים ל-48 חודשים כאשר מתוך 48 החודשים ישולמו רק 12 חודשים עבור תקופה הקודמת לגיל הזכאות.

להרחבה ראו חוזרינו:38/2012 "עדכוני ביטוח לאומי"; 54/2012" תשלום קצבת זקנה למפרע – הבהרות".

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.