ועדת הכספים אישרה  ב-10/7/2013 את הצו לעידוד השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזורי פיתוח א׳ ו-ב׳), התשע״ג -2013, המגדיר אזורי עדיפות לאומית הזכאים להטבות שונות; הטבות במס ומענקים. במסגרת הצו הוגדרו אזורי פיתוח א', ב' לגביהם נקבעה עדיפות בהתאם לייצור תוצרת חקלאית, פריסת ההתיישבות והשגתן של תועלות אקולוגיות.

בין האזורים שייכללו בהגדרת אזורי פיתוח בחקלאות: חלקים בגליל העליון, באזור העמקים בגליל תחתון, אזורים מסוימים בשפלה, בצמוד לקו התפר, ואזורים מדרום לכביש אשקלון – קריית גת.

כללי

1.  "החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות התשמ״א-1981 [להלן: ״החוק״], שמכוחו ובהתאם
להוראותיו פועלת מנהלת ההשקעות, מאפשר, בין היתר, מתן מענקים והטבות מס
לחקלאים, בהתאם לתנאים המנויים בו.

2.   סעיף 24 לחוק קובע הן את שיעור המענק הניתן על פי החוק, בחלוקה בין ״אזור פיתוח א׳״
שבגינו ניתן מענק בשיעור 20%, לבין ״אזור פיתוח ב׳״ שבגינו ניתן מענק בשיעור של 10%,
והן את ההוראה על פיה השרים (שר החקלאות ושר האוצר), באישור ועדת כספים של
הכנסת, יקבעו את תחומי האזורים המנויים בסעיף.

3.  הצו פורסם ברשומות כהוראת שעה כשתוקפו קבוע ליום 31/12/2009 משום שמשרדי האוצר
והחקלאות בקשו לאפשר לעצמם בחינה נוספת של הסוגיה תוך תקופה קצובה. מאז הוארך
הצו מספר פעמים ולאחרונה, ובין השאר לאור הבחירות שהתקיימו (כפי שיפורט להלן), עמד
בתוקף עד ליום 5.5.2013.

הרציונל בבסיס קביעת האזורים בצו

4. קביעת אזורי עדיפות לאומית בצו נעשתה על רקע התכליות המרכזיות של המדיניות הממשלתית בתחום החקלאות ופיתוח הכפר בישראל. תכליות אלו נוסחו במסמכי המדיניות של המשרד וחולקו לשלוש קבוצות עיקריות, כדלקמן:

א. יצור תוצרת חקלאית לשם אבטחה של אספקת מזון סדירה וקבועה לאוכלוסיית
המדינה ולייצוא בכמות, מבחר ואיכות נאותים ובמחיר סביר;

        ב. פריסת ההתיישבות, יישוב הפריפריה, שמירה על קרקעות המדינה ועל גבולותיה;

ג. תועלות אקולוגיות - שמירה על שטחים פתוחים, מקורות מים ומשאבי טבע (חלחול
גשמים, ריאות ירוקות-איכות אויר, קליטת פסולת עירונית, קליטת קולחין, בוצה
וגזם).

5. התכליות הנזכרות לעיל עולות בקנה אחד גם עם מטרות החוק, כפי שקבועות בסעיף 1
              לחוק: ״מטרת חוק זה היא עידוד השקעות הון בחקלאות לשם -

(1) שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי פיתוח יצוא חקלאי ופיתוח מחליפי
יבוא מובהקים כפי שיקבעו בכללים שר האוצר ושר החקלאות באישור ועדת
הכספים של הכנסת;

(2) ניצול יעיל של תנאי טבע, יכולת כלכלית, ידע טכני וניסיון מקצועי הגלומים במגזר
החקלאי, ככל המועיל למשק המדינה;

           (3) עידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, בטחוני וחברתי״.

עקרונות קביעת אזורי הפיתוח

          6. על רקע העקרונות המתוארים לעיל, ערך משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן "המשרד") בחינה של אזורי הארץ השונים לצורך קביעת אזורי העדיפות הלאומית בתחום החקלאות ופיתוח הכפר, בשים לב למטרות והתועלות המושגות באזורים החקלאיים השונים.

המשרד בחר כנקודת מוצא לניסוח הצו, שלא להתעלם ממפת התמ״ת, אלא להמשיך ולפעול בהתאם לחלוקה שהותוותה בה, ורק לבצע שינויים קלים במתיחת קווי התחימה של האזורים כפי שיוסבר להלן.

          7. על בסיס הנחת עבודה זו ועל יסוד המטרות והעקרונות שנגזרו מן החוק ומיעדי המשרד,
נערכה לגבי כל אזור ואזור בחינה בשלושה פרמטרים:

א.   תועלת התיישבותית וביטחונית - מידת החשיבות של כל אזור בהיבט פיזור
האוכלוסייה;

ב.    יצור מזון - עד כמה חשוב כל אזור בהיבט ייצור ואספקת המזון בישראל;

ג.     תועלות אקולוגיות - עד כמה חשובה החקלאות בכל אזור בהיבט תרומתה הסביבתית-
אקולוגית.

לגבי כל אחד מן הפרמטרים נקבע ציון איכותי: האם תרומתו של האזור בהיבט של אותו פרמטר הנה ״רבה״ ״בינונית ״ או ״מועטה״. בשלב השני, תורגם אותו ציון איכותי לערך כמותי לפי המפתח הבא :

א.פרמטר שדורג (ביחס לאותו אזור) כבעל חשיבות ״רבה״ זיכה בציון של 10 נקודות.

ב. פרמטר שדורג (ביחס לאותו אזור) כבעל חשיבות ״בינונית״ זיכה בציון של 5 נקודות.

ג.  פרמטר שדורג (ביחס לאותו אזור) כבעל חשיבות ״מועטה״ זיכה בציון של 3 נקודות.

      8.בשלב השלישי בוצע סיכום כולל של הניקוד ביחס לשלושת הפרמטרים: אזור אשר קיבל 30
נקודות סווג כאזור עדיפות א׳. אזור שקיבל 20 נקודות ומעלה (אבל מתחת ל-30) סווג כאזור
עדיפות ב׳.

יובהר, כמפורט לעיל, כי הבחינה בדבר תרומת כל אזור להיבט ההתיישבותי ולהיבט של יצור מזון נעשתה באופו איכותי, ולא אמפירי-כמותי, וזאת על בסיס הידע המקצועי שנצבר עם השנים במשרד החקלאות. הערה זאת היא העומדת בבסיס הליד התיקוף שיתואר

להלו.

          9. להשלמת התמונה נזכיר, כי אחת המטרות בבחינה התועלות האקולוגיות של כל אזור הייתה
לאפשר למשרד לתת מענק כספי לתוכניות שנושאן אקולוגי. כך נוצר בצו תיחום אזורי נוסף
אשר מזכה בתמיכה בשיעור זהה הניתנת לאזור פיתוח ב' - ובתנאי שהתכניות שיוגשו באזור
זה יהיו בגדר ״תכנית חקלאית אקולוגית״. בתיחום זה נכלל כל אזור שמידת תרומתה של
החקלאות לתועלות האקולוגיות שבו היא ״בינונית״ לפחות.

לצורך השגת מטרות אלו באופן האפקטיבי ביותר נקבע, כי תכנית חקלאית אקולוגית תיחשב רק תכנית בתחום החקלאות האקסטנסיבית בשטחים פתוחים בלבד, כגון, מטעים, כרמים, הדרים, מדגה, ירקות ופרחים בשטחים פתוחים וגידולי שדה.

        10 .   להלן טבלה ובה שקלול הפרמטרים לקביעת אזורי הפיתוח:

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר אילן כהן במשרדנו בתל אביב.