ערב החג הוגשה עתירה למתן צו על תנאי ע"י בלטר גוט אלוני ושות - עו"ד בשם התאחדות חקלאי ישראל ואחרים, כנגד העלאת התעריפים שנקבעו בכללים למים המסופקים מאת מקורות לספק מקומי לצריכה ביתית החל מיום 1.1.13.

כפי שפרסמנו בחוזרנו עלו תעריפי קנית המים של ספקים מקומיים ובכללם הישובים המתוכננים - המושבים והקיבוצים בשיעור ממוצע של כ- 22% בעוד שתעריפי מכירת המים לצרכן הביתי עלו באחוזים בודדים בלבד, הצמצום הקיצוני והגדול בהפרש בין תעריפי המכירה לתעריפי הקניה, גורם נזק כבד לתפעול ותחזוקת מפעל המים בישוב.

ראו פירוט בחוזרינו מס' 133/2012 מ 28.12.2012 "תעריפי מים לשנת 2013".

בבסיס העתירה עומדת ההפליה הבלתי מוסברת והתמוהה בין תעריפי קניית מים של תאגידי המים והביוב לבין תעריפי קניית המים של ספקים מקומיים.

"ביום 1.1.13 נכנס לתוקפו תיקון לכללי התעריפים, לפיו חולקו "ספקים שאינן חברה", כלומר מי שאינו תאגיד מים וביוב, אך מקבל מים מחברת מקורות ומחלק או מספק מים לחבריו או תושביו, ל"ספק חד רשותי", הגדרה החלה על העותרים 1-4, המספקים מים בתחום של יישוב אחד, "ספר רב רשותי" כלומר צרכן מקורות המספק מים בתחום של יותר מיישוב אחד ו-"ספק ברשות מקומית" שהוא ספק שלא הקים תאגיד מים וביוב, למרות שהוראות חוק זה חלות עליו, לרבות ספק מים בתחום של רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, כלומר בתחום רשות מקומית שמחויבת להקמת תאגיד מים וביוב. העותרים 1-4 הינם "ספק חד רשותי" והעותרת 5 מחויבת בהיטלי הפקה לפי תעריף ספק חד רשותי, כפי שנסביר להלן.

לספק חד רשותי, קבע התיקון הנ"ל תעריף הגבוה משמעותית מממוצע תעריפי התאגידים וגבוה מהתעריף הגבוה ביותר שנקבע לתאגיד מים וביוב כלשהו, ללא כל הסבר של ממש שיתמוך בעליה חדה זו, ללא תשתית עובדתית מספיקה, תוך הפלייה קיצונית של העותרים והטלה של עלויות בלתי סבירות עליהם ועל חבריהם.

כפי שנפרט להלן, עריכת חישוב של עלויות החלוקה לעותרים ולשכמותם, יישובים קטנים שמרביתם מצויים בפריפריה, מראה כי עלויות החלוקה ביישובים אלה גבוהות מעלויות החלוקה של תאגידי המים והביוב, המצויים בערים בהן בדרך הטבע יש יותר תושבים, והם מספקים כמויות מים גדולות בהרבה מאלו שאצל העותרים, כך שהם יכולים ליהנות מיתרונות כלכליים לגודל.

לעתירה זו מצורפת חוות דעת כלכלית, המראה שעריכת חישוב של עלויות החלוקה, בהתאם לכללים החלים על תאגידי המים והביוב, והחלת אותם עקרונות לקביעת תעריף על העותרים, הייתה מביאה לקביעת תעריפים נמוכים בהרבה מאלו שנקבעו להם, וככל הנראה נמוכים אף מאלו שנקבעו לתאגידי המים והביוב, או לפחות מחלקם הגדול של התאגידים.

........................

תוצאת קביעת התעריפים כפי שנעשתה על ידי המשיבה היא שחברי קיבוץ סאסא שעל גבול הצפון, מסבסדים בתשלומי המים שלהם, את מנגנוני תאגידי המים והביוב בשיעור שנתי של כ- 80-100 מיליוני שקלים בשנה ובכלל זאת את תאגידי המים והביוב של ערים מבוססות כדוגמת תל אביב.

(הכוונה לכלל הישובים המתוכננים יחד–הטעות במקור)

העלאה מופרזת זו של תעריף המים לצריכה ביתית של העותרים, תוך המשך התעלמות מעלויות החלוקה ביישובים הקטנים, עליהן לא חלה חובת התאגדות לפי חוק תאגידי מים וביוב, מהווה הפליה קיצונית של העותרים וחבריהם, אשר נושאים בעלויות גבוהות בהרבה מאלו שנושאים תושבי הערים, עבור המים שהם צורכים לשימושים הביתיים.

נוכח כל האמור לעיל, בשים לב להפליה הקיצונית שבקביעת תעריפים כה גבוהים לעותרים, החורגים מהתעריפים שנקבעו לתאגידי המים והביוב, והפגמים הרבים שנפלו בהליך קבלת ההחלטה על התעריפים, לרבות אך לא רק העדרה של תשתית עובדתית מאימה, אי פרסום פרוטוקול והחלטת מועצת רשות המים והפגיעה בזכות הטיעון, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על ביטול התעריפים שנקבעו, החזרת התעריפים שהיו בתוקף לפני התיקון נשוא עתירה זו על כנם, וזאת עד להשלמת חישוב מתאים של עלויות החלוקה אצל הספקים החד-רשותיים.

אשר על כן, יתבקש בית המשפט הנכבד להורות כמבוקש ברישא לעתירה זו.

כמו כן, יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבה בהוצאותיהם המשפטיות של העותרים, לרבות שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כדין."

אנו תקווה כי הבג"צ יחייב את רשות המים לבחון ולברר את עלויות הספקת המים במגזר הכפרי, בדיקה שלפי מיטב הבנתנו תביא להפחתה משמעותית של תעריפי הרכישה של מים ביתיים ממקורות וכפועל יוצא מכך של תעריפי היטלי ההפקה לבית שנגזרים מתעריפי מקורות.

בדבר פרטים נוספים ניתן לפנות למר יעקב צ'סנר במשרדנו בת"א.