ב - 08/01/13 הורה בית המשפט שלום בנתניה בשבתו כועדת ערר, על פסילת תעריפי היטל הביוב, שנקבעו בחוק עזר ללב השרון (היטל ביוב), התשס"ג-2003 (להלן: "החוק החדש") של המועצה האזורית לב השרון (להלן: "המועצה"), בגין שני מרכיבים של מערכת הביוב הציבורית והם: ביב מאסף ומתקן טיהור שפכים (להלן: מט"ש). ע"ר (נת') 199-05 יורם מלמן נ' המועצה האזורית לב השרון ואח' בבימ"ש השלום בנתניה.

החוק החדש החליף את חוק עזר ללב השרון (ביוב), התשנ"ז-1996 (להלן: "החוק הקודם"), שכלל רק את מרכיב הביב הציבורי. שני המרכיבים האחרים נכללו רק בחוק החדש ומטבע הדברים, סכום היטל הביוב שנקבע על פיו, היה גבוה במידה ניכרת מזה שנקבע בחוק הקודם.

על פי סעיף 18(א) לחוק החדש, תושבים ששילמו היטל על פי החוק הקודם (להלן: "נישומי החוק הקודם"), הופטרו לחלוטין מתשלום היטל ביוב על פי החוק החדש.

העורר הוא תושב מושב שבתחום המועצה אשר רכש את הנכס בשנת 2004 וחויב בהיטל ביוב על פי החוק החדש, לאחר שביקש היתר בנייה בנכס שרכש.

החשובה והעיקרית בטענות העורר, כנגד תקינות וחוקיות ההיטל אותו נדרש לשלם, היא טענת האפליה הפסולה שגלומה בהם כלפי התושבים ששילמו היטל על פי החוק החדש (להלן: "נישומי החוק החדש"), שתעריפיו נגועים בפגיעה בשיוויון ובצדק החלוקתי וממילא פוגעים ומקפחים חלק מתושבי המועצה ובהם העורר.

המרכיבים שנוספו, משרתים את כלל תושבי המועצה. המשמעות היא שנישומי החוק הקודם, עושים שימוש במרכיבים שנוספו הממומנים בלעדית על ידי נישומי החוק החדש.

כלל הבסיס של שיוויון וצדק חלוקתי מחייב לשתף את נישומי החוק הקודם בעלות המרכיבים שנוספולמערכת הביוב.

טענתה העיקרית של המועצה בתשובתה לערר, עסקה בחזקת התקינות המינהלית לפיה, חזקה היא שהחלטת המועצה ניתנה כדין והטוען אחרת, עליו הראייה. המועצה מסתמכת גם על סע' 34 א' לפקודת הראיות [נוסח חדש] הקובע "דבר שפורסם ב"רשומות" חזקה שנעשה כראוי...".

לטענת המועצה לא עמד העורר בנטל הראייה ועל כן יש לדחות את טענתו לקיומה של הפלייה פסולה בהוראת סעיף 18(א) לחוק החדש, הפוטרת את נישומי החוק הקודם מתשלום היטל ביוב על שני המרכיבים שנוספו.

בבג"צ 4146/95 עזבון דנקנר נ. מנהל רשות העתיקות, פ"ד נ"ב(4), 774,עמ' 793 קבע כב' השופט זמיר, שכאשר פוגעת ההחלטה המינהלית בזכות יסוד עליה יש להגן מפני פגיעה שלא כדין, "עשויים להעביר אל הרשות המינהלית מלכתחילה את נטל הראייה בדבר חוקיות ההחלטה הפוגעת בזכות".

מאחר והתשתית העובדתית המשמשת לבדיקת חזקת התקינות המינהלית, אינה שנוייה כלל במחלוקת והעובדות, הפוגעות בזכות יסוד והיא זכות השיווייון, מעוגנות בדברי החקיקה של המועצה עצמה, אין העורר נזקק להוכיחן.

חזקת התקינות המינהלית אינה יכולה לשמש את המועצה כאשר טופחות העובדות על פניה ומצביעות, על פניהן, על הפלייה פסולה, המועצה לא הציגה טעמים ענייניים וסבירים להצדקת הפגיעה בזכות היסוד וההפלייה. או אז נשמטת הקרקע מתחת לחזקת התקינות המינהלית.

מטעמים אלה קיבלה ועדת הערר את טענת העורר בחלקן וביטלה את חיובו של העורר בגין המרכיבים של ביב מאסף ומט"ש והורתה למועצה להשיב לעורר את ששילם בגינם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהמועד ששולמו.

טענותיו האחרות של העורר שעניינן, תקינות החישוב כפל תשלום בגין ביב ציבורי ואחרות שאינן עוסקות בחוקיות ההיטל והתקינות המינהלית, נדחו ע"י ועדת הערר.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בעפולה.