ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת אישרה בישיבתה ביום 5.11.2012 את הצעת תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) הוראת שעה, התשע"ג - 2012 המאריכה למפרע את ההסדר בדבר הגדלת דמי הקבורה שיקבלו מושבים, קיבוצים, ישובים קהילתיים וגופי קבורה במועצות

מקומיות ואזוריות החל מ- 2.7.2011 ועד 1.7.2013.

רקע כללי

סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, קובע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי קבורה לגוף שעסק בקבורת המת. דמי הקבורה נועדו לכיסוי הוצאות יום הקבורה בלבד כגון הובלת הנפטר (ביום הלוויה), חפירת הקבר וכיסויו, טהרה, תכריכים וכיוצא באלה.

תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל"ו- 1976 (להלן – התקנות או תקנות דמי קבורה), קובעת כי דמי הקבורה שישולמו לגוף הקבורה יהיו בשיעורים שצוינו בלוח א' לתוספת, בהתאם לסיווג גוף הקבורה וגיל הנפטר.

לוח א לתוספת לתקנות קבע חמש קטגוריות של גופי קבורה בהתאם לגודל הישוב בו מבוצעת הקבורה. התעריף הגבוה ביותר לכל נפטר משולם בערים ירושלים, תל אביב וחיפה (6,241 ₪)[1], והתעריף הנמוך ביותר משולם בישובים במועצות אזוריות (3,493 ש"ח) 1.

קביעת חמש הקטגוריות בלוח א לתקנות, באה בעקבות עמדה היסטורית על פיה הוחלט שיש לקבוע תעריף משתנה, בהתאם לגודל הגוף המבצע את הקבורה (לפי מספר הקבורות), היינו: התמורה לכל נפטר ונפטר גדלה ככל שגוף הקבורה פועל בישוב גדול יותר (שלוש הערים הגדולות (קטגוריה 1); עיר מעל 50 א' תושבים (קטגוריה 2); עיר בה פחות מ-50 א' תושבים (קטגוריה 3); מועצה מקומית (קטגוריה 4); ישוב במועצה אזורית (קטגוריה 5)).

זהו כמובן, אבסורד גמור, שהרי, אם משקללים פרמטר זה של גודל הישוב בו הובא למנוחות הנפטר, הדעת נותנת, לפי עקרונות כלכליים אלמנטריים (עקרון היתרון לגודל (ה-(Economies of Scale)), כי מן הראוי לקבוע כי דווקא גוף קבורה הפועל בישוב קטן, יתוקצב באופן גבוה יותר עבור כל נפטר.

בג"צ עו"ד רון רוגין כנגד אפליית ההתיישבות הכפרית

כנגד אפליה זו בתעריפי דמי הקבורה, הוגשה בשלהי שנת 2004, עתירה לבג"צ באמצעות עו"ד רון רוגין. בדיון הראשון בעתירה (ביום ה-13 באפריל 2005) הוציא בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ - הרכב בראשות כבוד הנשיאה ד' ביניש - צו על תנאי בעתירה המורה לשר העבודה והרווחה ולמוסד לביטוח לאומי להסביר מדוע לא ייקבע תקציב קבורה אחיד ושוויוני; ראו, בפירוט, חוזר 18/2006 "אפליית קיבוצים ומושבים בתשלום דמי קבורה – עדכון" וחוזר 64/2007 "בג"צ האפליה בדמי קבורה – עדכון".

המוסד לביטוח לאומי כרך תשובתו לעתירה בבדיקה כלכלית מקיפה של תעריפי דמי הקבורה ובחודש ספטמבר 2005, פרסם מכרז לבדיקה כלכלית של עלות שירותי הקבורה בישראל (להלן - הבדיקה הכלכלית).

הגדלה בתעריף ההתישבות הכפרית

לאור תוצאות הבדיקה הכלכלית, אשר קבעה - כי אין הבדל בין עלויות קבורת נפטר בעיר או בכפר או בין עלויות קבורת נפטר בצפון, במרכז או בדרום, ובלחץ בית המשפט העליון, תוקן בחודש יוני 2009, לוח א' לתקנות והוגדל תעריף דמי הקבורה המשולם לישובים בהתיישבות הכפרית למפרע מאפריל 2005 (מועד מתן הצו על תנאי בעתירה) ועד יולי 2010, אלו הן תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) תשס"ט- 2009.

ההגדלה של דמי הקבורה נעשתה בהתאם לתעריף האחיד שנקבע בבדיקה הכלכלית. תעריף אחיד זה חייב את הפחתת התעריף לגופי הקבורה הפועלים בישובים העירוניים הגדולים.

לכן, התיקון האמור לתקנות, הותקן כהוראת שעה, וזאת עד שייקבע הסדר אחיד לכלל חברות הקבורה בישראל, היינו: הפחתת התעריף העודף ששולם במשך עשרות בשנים לגופי הקבורה במגזר העירוני.

עם התקרב המועד לפקיעת התיקון לתקנות דמי קבורה (ה-1 ביולי 2010), ולאור התנגדות גופי הקבורה במגזר העירוני (ובייחוד, פורום חברות הקדישא הגדולות בישראל), נערכה פנייה על ידי משרדנו לצורך הארכת תוקף תיקון זה. ואכן, תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) תשע"א-2011 האריכו את ההסדר הזמני שנקבע בתיקון התקנות משנת 2009 והאריכו את ההגדלה בתעריף הקבורה לתקופה שהחל מה-1 ביולי 2010 ועד ה-1 ביולי 2011. במקביל, התנגדו גופי הקבורה הגדולים במגזר העירוני לכל השוואה עם התקציב המשולם לנפטר במגזר הכפרי.

שוב, עם התקרב התקופה לפקיעת הארכת ההסדר שעוגן בתיקון לתקנות דמי קבורה (1 ליולי 2011), משרדנו הפנה את תשומת לב המוסד לביטוח לאומי וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לצורך בהארכת ההסדר, שמהותו היא הגדלת דמי הקבורה ביישובי ההתיישבות הכפרית למסקנות הבדיקה הכלכלית של עלויות הקבורה (בסיס של 3,500 ₪ במונחי שנת 2005); ראה חוזר מספר 16/2012 "החזר עלויות קבורה בהתיישבות הכפרית – עדכון".

קביעת הסדר אחיד ושוויוני

המוסד לביטוח לאומי מסר למשרדנו כי בהתאם להמלצת הבדיקה הכלכלית, אין מקום לדיפרנציאציה כלשהיא בתשלום דמי הקבורה בין גופי הקבורה בישראל, ולכן בכוונת המוסד לביטוח לאומי לאחד את דמי הקבורה לכדי תעריף אחד בלבד ללא צורך בהוראת שעה מוגבלת בזמן.

משמעות התעריף האחיד הינה, כמוסבר, הפחתת סכום דמי הקבורה המשולמים לחברות הקדישא הגדולות והגדלת דמי הקבורה המשולמים לגופי הקבורה במועצות האזוריות (מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים ובמועצות המקומיות). הגדלה זו תעגן, דרך קבע, בתקנות את ההגדלה הזמנית שבתוקף מאז אפריל 2005.

קביעת הסדר אחיד ושוויוני של דמי קבורה, כפי שהומלץ על ידי המוסד לביטוח לאומי, נתקל בהתנגדות עזה מפורום חברות הקדישא הגדולות בישראל; התנגדות זו הובילה להטלת וטו, הן על ידי השר לענייני דתות והן על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, על היוזמה להגשמת השוויון בתקציב דמי קבורה.

עקב פקיעת הוראת השעה ב-1 ביולי 2011 ואי יישום הסדר קבע (תעריף אחיד), פנה עו"ד רון רוגין אל המוסד לביטוח לאומי בדרישה לחדש - לכל הפחות - את ההסדר הזמני עד אשר תתקבל הכרעה בנוגע ליישום תעריף אחיד לכל גופי הקבורה.

הדיון האחרון בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת

עו"ד רון רוגין (כמייצג הישובים העותרים לבג"צ), הוזמן לישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שנערכה ביום ה-5 בנובמבר 2012. בישיבת הועדה הציג עו"ד רון רוגין את עמדת חברות הקבורה בהתיישבות הכפרית ואת דרישתן לקבוע תעריף אחיד ושוויוני לכלל חברות הקבורה. תפיסת היסוד הינה שדמי קבורה משולמים עבור כיסוי הוצאות הליך הקבורה, ואפילו אם ניתן לחלוק על הטיעון כי כל האנשים שווים - כך עו"ד רוגין - הרי שלא ניתן לחלוק על העובדה כי כל הנפטרים שווים.

מנגד טענו חברות הקבורה הגדולות כי בבדיקה כלכלית נגדית שערכו באמצעות יועץ מטעמן (BDO זיו האפט), התברר כי הוצאות הקבורה שלהן עולות על תעריף דמי הקבורה המשולם להן כיום, ולפיכך אין מקום לפגיעה בתעריף.

לאחר שמיעת עמדת המוסד לביטוח לאומי, עו"ד רון רוגין כנציג ההתיישבות הכפרית, וחברות הקבורה הגדולות, החליטה הוועדה להאריך את ההסדר הזמני למשך שנתיים נוספות, מה-1 ביולי 2011 ועד ה-1 ביולי 2013, כך שניתן יהיה לסיים מחד, את בירור הטענות של גופי הקבורה בערים הגדולות מבלי לפגוע בתעריף המתוקן המשולם לחברות הקבורה הקטנות.

תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה), התשע"ג-2012, מאריכות, אם כן, למפרע, את ההסדר בדבר הגדלת דמי הקבורה ביישובי ההתיישבות הכפרית החל מ-2 ביולי 2011 ועד 1 ביולי 2013. סכום דמי הקבורה שיקבלו מושבים, קיבוצים, ישובים קהילתיים וגופי קבורה במועצות מקומיות ואזוריות (טורים (4) ו-(5) בלוח א לתוספת לתקנות) החל מיולי 2011 הוא 4,101 ₪ לכל נפטר, שיעודכנו ב-1 בינואר 2012 וב-1 בינואר 2013, בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן.

המשך האפלייה לרעה של ההתיישבות הכפרית

הארכת ההסדר הזמני עד ה-1 ביולי 2013, מעניקה מזור חלקי לעומת הקיים בהקצאת כספי ציבור בעניין דמי קבורה; משרדנו סבור כי אי קביעת תעריף אחיד לקבורה (במיוחד לאור הזמן הרב שחלף מאז הוציא בג"צ צו על תנאי בנושא), מהווה הפליה לרעה של הישובים בהתיישבות הכפרית. דמי הקבורה צריכים להיות אחידים; ואם התקנות קובעות דמי קבורה מוגדלים, הרי שיש להעניקם לחברות הקבורה הקטנות, ולא לחברות הקבורה הגדולות.

לאור האמור, משרדנו שוקל לשוב ולפנות לעו"ד רון רוגין על מנת שיחודש המאבק לשוויון בתעריפים בתקנות דמי הקבורה.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר שמעון גדיש או למר אורן אור במשרדנו בעפולה.