כללי

לעמידה בהוראות תקנות ניכוי המס במקור חשיבות רבה. סעיף 32א לפקודת מס הכנסה קובע כי לא יותרו לנישום ניכוי הוצאות או ניכוי המס במקור מהמקדמות השוטפות בשל תשלומים שחלה לגביהם חובת ניכוי במקור, אשר לא דווח עליהם במועד או שלא הוגש לפקיד השומה דוח מתאים.

במקרים רבים נוכחנו, כי אי ידיעת הוראות התקנות בדבר ניכוי המס במקור בחקלאות גורמת נזק לחקלאים המשלמים ניכוי מס במקור מתוצרת חקלאית שלא חלים על התמורה ממכירתה הוראות ניכוי מס במקור כלשהן.

תחולת התקנה לעניין תוצרת חקלאית.

חובת הניכוי מס במקור חלה על :

• כל תשלום המשתלם על ידי יצואן עבור תוצרת חקלאית לייצוא.
• על תשלומים לשבעה סוגי תוצרת חקלאית בלבד לשוק מקומי, להלן סוגי התוצרת לשוק מקומי החייבים בניכוי : פרי הדר, כותנה, אגוזי אדמה, סלק סוכר, זיתים, טבק וענבי יין.

נדגיש כדי למנוע טעות נפוצה, כי על שאר סוגי התוצרת החקלאית לשוק המקומי לא חלה התקנה בדבר שירותים ונכסים ואין לנכות מהתשלומים עבורם מס במקור.

תחולת התקנה לעניין עבודה חקלאית

התקנה חלה אך ורק ביחס לתשלומים ש"חקלאי" משלם לראש קבוצה עבור "עבודה חקלאית".

כל תשלום אחר עבור עבודה חקלאית אינו חייב בניכוי מס במקור, הן לפי תקנה זו והן לפי תקנה בדבר תשלומים עבור נכסים ושירותים במידה והוא מהווה "הכנסה מחקלאות" בידי מקבלו.

חקלאי לענין התקנות הוגדר כאחד מאלה:

"(1) חבר בני אדם שהכנסתו או חלק מהכנסתו מחקלאות או שעיסוקו או חלק מעיסוקו עבודה חקלאית, ויחיד שעיקר הכנסתו מחקלאות או שעיקר עיסוקו עבודה חקלאית;

(2) כל המשלם תשלום בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית;".

"עבודה חקלאית" לעניין התקנות כוללת ביצוע עבודה מכל סוג שהוא בחקלאות או מתן שירות מכל סוג למשק חקלאי, החל מחריש וכלה באיסוף היבול, עבודה בלול או במשק בעל-חי וכן מתן שירות עיבוד התוצרת החקלאית מיון, אריזה, הובלה בגבולות המשק , שיווקה או ניהול המשק- עד להוצאת התוצרת החקלאית מהמשק.

יש לשים לב כי שכר עבודה ששולם ל"עובד" חייב בניכוי במקור ללא קשר לאמור לעיל בהוראות אלה.

שיעור הניכוי במקור

כל עוד שהמקבלים לא הציגו אישור על שיעור ניכוי נמוך יותר יש לנכות מס במקור כדלקמן:

1. "חקלאי" המשלם בעד עבודה חקלאית ינכה מס בשיעור - 30%.

2. "משלם" בעד תוצרת חקלאית ינכה מתשלומיו מס בשיעור של - 15% .

קנסות ועונשין

מי שלא ניכה מס שהיה עליו לנכות, דינו: שנה מאסר או קנס 19,300 ש"ח ופי שניים מסך כל הסכומים שלא נוכו, או שני העונשים כאחד.

נוכה המס, ולא שולם לפקיד השומה, דינו מאסר שנתיים או קנס 49,800 ש"ח ופי שניים מסך כל הניכויים האמורים או שני העונשים כאחד (סעיף 217 לפקודה).

מי שקיזז ממקדמותיו למס הכנסה ניכוי במקור, כאשר לא היה לגביו אישור בכתב או שנוכה שלא בתקופה המותרת על פי סעיף 177, יוטל עליו קנס בסכום פי שלושה מסכום הניכוי שקוזז שלא כדין (סעיף 190א לפקודה).

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לרואה חשבון אמיל וינטרוב במשרדנו בתל אביב.