ביום 11.10.2012 דחה בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, את עתירתם של חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד (להלן: "הנוע"ל") כנגד רשם האגודות השיתופיות, קיבוץ חנתון (להלן: "הקיבוץ") ואחרים. הכרעת בית המשפט לעיל שמה קץ למספר התדיינויות, חלקן בפני רשם האגודות השיתופיות, במסגרתן ביקשו חברי הנוע"ל להקים קיבוץ שיתופי לצד הקיבוץ המתחדש בחנתון. בג"ץ 1641/10 פלוטקין גיל ואח' נ' רשם האגודות השיתופיות ואח'.

רקע

מאז הקמתו בשנת 1983, לא הצליח קיבוץ חנתון להתפתח חברתית וכלכלית, דבר שהוביל בסופו של דבר לנטישת מרבית חבריו עד שבסופו של דבר נותרו בקיבוץ כ-15 חברים בלבד.

בתחילת שנות האלפיים, לאור מצבו העגום של הקיבוץ, נשלחו לקיבוץ שני גרעיני נחל של קבוצות בוגרים, אשר קיבלו מהקיבוץ, ללא תמורה, זכות שימוש במספר מבנים לדיור תוך הבהרה מצד הקיבוץ, כי הקיבוץ לא יישא ביתר הוצאות הגרעין.

לימים בקשתן של חלק מבנות גרעין הנוע"ל להיקלט לחברות בקיבוץ נדחתה על ידי האסיפה הכללית (שמנתה במועד ההחלטה 11 חברים).

בעקבות מצבו של הקיבוץ כאמור, מינה רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם") כלכלן חוקר על מנת לבחון את מצבו של הקיבוץ. ממצאי החקירה שפורסמו, הצביעו על כשלים של חברי הקיבוץ שהובילו למצבו החברתי-כלכלי הקשה.

לאור הממצאים הקשים המליץ החוקר למנות מפרק מפעיל להצלת הקיבוץ.

בעקבות המלצה זו מונה מפרק אשר קיבל מנדט לפעול לקליטת חברים חדשים בקיבוץ. במסגרת פעולותיו דרש המפרק מחברי הנוע"ל לעזוב את דירות הקיבוץ.

בהמשך לדרישת המפרק לעיל פנו חברי הנוע"ל לרשם בבקשה למתן הוראות וביניהן הוראה למפרק להימנע מלסלקם מדירות המגורים, להימנע מלהתקשר עם צד ג', להימנע מפעולות בלתי הדירות בנכסי הקיבוץ ולהימנע מלקלוט חברים חדשים בקיבוץ. מנגד פנה המפרק בבקשה לאשר התקשרות עם עשרות מועמדים שביקשו להתקבל לחברות בקיבוץ וכן שינוי סיווגו של הקיבוץ ל"קיבוץ מתחדש", בקשות אלו של המפרק אושרו על ידי הרשם.

ניסיונות של חברי הנוע"ל, בפנייתם לרשם, לעכב את הליך שינוי סיווג הקיבוץ וקליטת חברים חדשים, לא צלח ובקשתם לא התקבלה.

בהמשך לתביעת חברי הנוע"ל בבית משפט השלום בנצרת, בה התבקש להצהיר כי הנם זכאים למעמד לפי חוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי"ג – 1953 (להלן: "חוק ההתיישבות"), כי יש להם זכות לשבת בקיבוץ ולקיים אורח חיים שיתופי, כי הם זכאים לנחלות בקיבוץ, כי לא ניתן לסלק ידם מהקיבוץ ועוד שורה של סעדים. תביעה זו של חברי הנוע"ל נדחתה על הסף מחוסר סמכות, למעט כנגד הקיבוץ וכנגד הסוכה"י אשר נדחו נוכח העובדה כי חוק ההתיישבות אין בו כדי להקנות לחברי הנוע"ל זכויות קנייניות או מהותיות בנכסי האגודה או נחלות בקיבוץ.

במקביל לתביעת חברי הנוע"ל עתר המפרק בפי רשם האגודות השיתופיות בבקשה לצווי מניעה זמניים למניעת שינוי המצב הקיים למתן צו פינוי לחברי הנוע"ל מהדירות שהם מחזיקים בקיבוץ. הרשם נעתר לבקשת המפרק והורה לחברי הנוע"ל להתפנות ולסלק ידם מנכסי הקיבוץ תוך 30 ימים.

כנגד החלטת הרשם לעיל הגישו חברי הנוע"ל את עתירתם לבג"ץ אך במקביל הוגש על ידם גם ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לעיל. בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את הערעור וקבע כי מרבית הסעדים שנתבקשו על ידי חברי הנוע"ל אינם בסמכותו של בית משפט השלום פרט לסעד שעניינו חזקה ושימוש. על פסק דין זה הגישו שני הצדדים, חברי הנוע"ל והקיבוץ, בקשת רשות ערעור.

לאור תשתית העובדתית המשותפת לעתירה ולשתי בקשות רשות ערעור בג"ץ דן בכולן בדיון אחד.

טענות הצדדים

חברי נוע"ל טענו טענות שונות ביחס לסמכותו של הרשם להורות על פינויים וכן טענות ביחס לסמכותו של בית משפט השלום לדון בתביעתם. לגופו של עניין, טענותיהם העיקריות נסבו סביב חוק ההתיישבות, שלטעמם מאפשר למנוע את פינויים מהקיבוץ.

מנגד, טענו המפרק והקיבוץ, בין היתר, כי חברי הנוע"ל לא הגיעו לקיבוץ על מנת להשתלב בו אלא לשם "השתלטות עוינת".

פסק הדין

בית המשפט התייחס בפסק דינו לשתי שאלות. השאלה הראשונה עניינה סמכותו של הרשם לדון במסגרת הליכי הפירוק בזכויות העותרים, השאלה השנייה הנה תחולתו של חוק ההתיישבות על העותרים, חברי הנוע"ל.

בשאלה ראשונה פסק בית המשפט כי חברי הנוע"ל מנועים ומושתקים מלטעון לחוסר סמכות של הרשם לדון בסעד הפינוי והסילוק יד שנתבקש כנגדם.

בית המשפט קבע כי עצם הפניה של חברי הנוע"ל לרשם, בה התבקש למנוע פינויים מצביעה על כך שחברי הנוע"ל סברו כי אין מניעה מצדו של הרשם לדון בסוגיות של שימוש וחזקה במקרקעין.

כמו כן, קבע בית המשפט כי פניית חברי הנוע"ל לבית המשפט, בעוד מתנהלים הליכים בפני הרשם, היא בבחינת שימוש לרעה בהליכי משפט.

בעניין תחולתו של חוק ההתיישבות על חברי הנוע"ל, קבע בית המשפט כי "חוק ההתיישבות הוא כמעט בגדר "אות מתה" בספר החוקים, ונראה כי נשלף מ"הבוידם" על ידי חברי הקבוצה, לאחר שנכזבה תוחלתם אצל רשם האגודות השיתופיות".

כמו כן קבע בית המשפט כי חוק ההתיישבות לא רק שאינו מעניק זכויות קניין או זכות לנחלה ובכלל לחבר קיבוץ אין זכות לנחלה אלא לקיבוץ עצמו.

יצוין כי לפני מועד פס"ד החליטה ועדת ההיגוי הבין משרדית לתת אכלוס בישיבתה מ – 5.9.2012 לגרוע את קיבוץ חנתון, נוכח מספר החברים בו, מרשימת הישובים בתת אכלוס.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בתל אביב.