ביום 26.8.2012 דחה בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט גבוה לצדק (בפסק דין של כב' השופט ע' פוגלמן אליו הצטרפו כב' השופט א' רובינשטיין וכב' השופט י' עמית) את עתירותיהן של האגודה לצדק חלוקתי בע"מ ושל מגור החזקות בע"מ (להלן: "העותרות") כנגד מועצת מקרקעי ישראל ואח' (להלן: "המשיבים"). בפסק הדין קבע בית המשפט, כי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1254 (להלן: "ההחלטה"), אינה מטיבה עם היישובים החקלאיים והיזמים הפרטיים לעומת ההסדרים שקדמו לה וכי הוראות המעבר מכוח החלטת מועצה 1254 אינן נותנות משקל יתר לאינטרס ההסתמכות של היישובים החקלאיים והיזמים על פני האינטרס הציבורי. בג"ץ 446/12 והאגודה לצדק חלוקתי בע"מ נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח' ובג"ץ 874/12 מגור החזקות בע"מ נ' המועצה מקרקעי ישראל ואח'.

העתירה

העתירות שלעיל הוגשה על ידי העותרות כנגד החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1254.

מגור החזקות בע"מ (להלן: "מגור") טענה בעתירתה, כי "ההחלטה עומדת בסתירה למדיניות הממשלה שלפיה הקצאת קרקע למיזמים סולאריים תיעשה במכרז, ויש בה משום שינוי תנאי תחרות שלא כדין ביחס למתחרות עסקיות בתחום ייצור החשמל הסולארי".

האגודה לצדק חלוקתי בע"מ (להלן: "האגודה") טענה מצדה, כי הוראות המעבר שנקבעו בהחלטה, "אינן סבירות שכן הן קובעות הסדר מיטיב עם היישובים והיזמים בתנאים שאינם מצויים בהסדר הישן או בהסדר החדש, תוך הענקת הטבות ופטורים מופלגים ליישובים החקלאיים על חשבון הקופה הציבורית".

פסק הדין

לאחר בחינת המצב הנורמטיבי שקדם להחלטה 1254 והשוואתו למציאות שיצרה החלטה זו, דחה בית המשפט את עתירותיהן של העותרות.

בפסק הדין סיכם כב' השופט ע' פוגלמן:

"מצאנו כי ההחלטה החדשה שנגדה כוונו העתירות שלפנינו, אינה מיטיבה עם היישובים החקלאיים והיזמים הפרטיים לעומת ההסדרים שקדמו לה.

ההיפך הוא הנכון. במידה רבה, היא מהווה "תיקון" לקשיים שהתגלו בהסדרים הקודמים, מבחינת שיקולי צדק חלוקתי.

בנסיבות אלה, נשמט הבסיס תחת חלק הארי של טענות העותרות.

בצד האמור, מצאנו כי הוראות המעבר שנקבעו במסגרת החלטה 1254 אינן נותנות משקל יתר לאינטרס ההסתמכות של היישובים החקלאיים והיזמים על פני האינטרס הציבורי, וככאלה מצויות בגדרו של מתחם הסבירות." (הדגשות שלי - ב.מ.)

זכויות אגודות הישובים החקלאיים להקמת מפעל עסקי ולהחכרת משנה

אמנם, פסק הדין משאיר את ההחלטה על כנה, אך לאמיתו של דבר, החלטה 1254 אינה עולה לדעתנו, בקנה אחד, ואף פוגעת בזכויות של אגודת יישוב חקלאי על פי חוזה החכירה לדורות, לו זכאיים הישובים החקלאיים, לשינוי ייעוד למפעל עסקי ומיד לאחריו להחכרת משנה עפ"י החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1077.

לעניין זה נציין, כי אף בפסה"ד נקבע, כי לפי המצב ששרר קודם להחלטה 1254, התאפשר בפועל להשכיר את הקרקעות שיעודן שונה.

עובר לישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 30.1.2012, במסגרתה התקבלה, בין היתר, החלטה 1254, הועברו למועצת מקרקעי ישראל, על ידי מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי ומרכז פורם מקרקעין עו"ד דודו קוכמן, הערות נציגי תנועות ההתיישבות וגורמים מקצועיים ביחס להצעת החלטה מהן ניתן היה ללמוד כי החלטה 1254 מרעה את זכויות הישובים החקלאיים ופוגעת באפשרות להקים מיזמי אנרגיה סולארית במשבצת הנחלות. להערות אלו ראו חוזרנו מס' 13/2012 - " הקצאת קרקע למתקנים סולאריים – עדכון".

עוד בעניין הקצאת קרקע להקמת מתקנים לאנרגיה סולארית ראו חוזרינו מס' 1/2012 - "הקצאת קרקע למיזמי אנרגיה סולארית - עדכון", 30/2012 - "הקצאת קרקע למיזמי אנרגיה סולארית- עדכון".

לא מצאנו התייחסויות מפורשות בפסה"ד לזכויות אגודות הישובים החקלאיים להקמת מפעל עסקי מכח חוזה החכירה לדורות, אלא חזרה על אותם טיעונים "מסורתיים" לפיהם קרקע משבצת הנחלות ניתנה לעיבוד חקלאי והאפשרות לשינוי ייעוד למפעל עסקי הינה הטבה ("חסד") שיש לצמצמה משיקולי צדק חלוקתי.

אנו תקווה כי יוכרו זכויות אגודות הישובים החקלאיים להקמת מפעל עסקי מכח חוזה החכירה לדורות המקנה לקרקעותיה תכונה של "קרקע עירונית" הזכאית לשעורי דמי חכירה (דמי היתר) מופחתים (31%) וללא מגבלות שטח לשינוי ייעוד (60 דונם נטו).

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למשרדנו בתל אביב.