להלן הנחיות מעודכנות של המוסד לביטוח לאומי, בדבר מבחני הכנסה לקצבאות זקנה ושאירים, בקיבוץ ובמושב השיתופי ולצידן הערותינו לחלק מההנחיות שאינן עולות בקנה אחד עם הוראות החוק התקנות והפסיקה.

מבחני הכנסה לקצבת שאירים

אלמן העובד בקיבוץ[1] מעל 24 שעות שבועיות[2] -

אלמן העובד מעל 24 שעות שבועיות אינו זכאי לקצבת שאירים ללא קשר להכנסותיו.

אלמן העובד בקיבוץ עד 24 שעות שבועיות ואין לו הכנסות פרט לתקציב -

אלמן העובד עד 24 שעות שבועיות, יראה כמי שהכנסתו אינה עולה על התקרה השוללת קצבת שאירים. בהנחיות המוסד לביטוח לאומי אין התייחסות לגובה התקציב שמקבל החבר.

אלמן העובד מטעם הקיבוץ אצל מעסיק חיצוני ללא שכר -

במידה והתשלום עבור עבודת האלמן מועבר לקופת הקיבוץ, יערך מבחן הכנסה באפן הבא:

1. מבחן שעות עבודה- אלמן העובד מעבר ל-24 שעות בשבוע אינו זכאי לקצבת שאירים ואין צורך בבדיקות נוספות. אלמן העובד עד 24 שעות בשבוע, יחשב כמי שהכנסתו אינה עולה על התקרה הקבועה בחוק ותיבדק הכנסתו מתקציב.

2. מבחן ההכנסה מתקציב- במידה והתקציב המשולם לחבר, גבוה ב-1,000 ש"ח או יותר מבסיס הקיבוץ בביטוח לאומי, תיוחס לאלמן הכנסה בגובה ההפרש בין התקציב לבסיס הקיבוץ.

אלמן העובד כשכיר ואין לו הכנסות אחרות -

1. מבחן ההכנסה מתקציב - במידה והכנסת האלמן כשכיר מועברת לקופת הקיבוץ, וקיים פער של למעלה מ-1,000 ₪ בין בסיס הקיבוץ בביטוח לאומי לתקציב המשולם לאלמן, תיוחס לאלמן הכנסה בגובה ההפרש בין התקציב המשולם לו לבסיס הקיבוץ בביטוח לאומי.

2. מבחן הכנסה בהתאם לשכר - במידה והכנסתו כשכיר הועברה לחשבון הבנק הפרטי ולא לחשבון הקיבוץ, תיבחן זכאותו לקצבת שאירים על פי גובה השכר המשולם לו.

3. אלמן שאינו עובד ויש לו הכנסה נוספת מעבר לתקציב (הכנסה אחרת) -

4. במידה והכנסתו האחרת מועברת לקופת הקיבוץ, וקיים פער של למעלה מ-1,000 ₪ בין בסיס הקיבוץ בביטוח לאומי לתקציב המשולם לאלמן, תיוחס לאלמן הכנסה בגובה ההפרש בין התקציב המשולם לו לבסיס הקיבוץ בביטוח לאומי.

5. במידה והכנסתו האחרת מועברת ישירות לחשבונו, כל ההכנסה תיוחס לחבר במלואה.

6. הכנסה אחרת המועברת לחשבון הבנק של הקיבוץ וממנו לחשבון החבר תחושב באופן הבא:

א. במידה וההכנסה היא חלק מהתקציב, תיוחס לחבר הכנסה רק אם התקציב עולה ב-1,000 ₪ על בסיס הקיבוץ בביטוח לאומי. גובה ההכנסה שתיוחס לאלמן היא בגובה ההפרש שבין התקציב לבסיס המשק.

ב. במידה וההכנסה אינה חלק מהתקציב היא תיוחס במלואה לחבר.

אלמן העובד בקיבוץ עד 24 שעות שבועיות ויש לו הכנסות בנוסף לתקציב -

1. במבחן ההכנסה לא יילקחו בחשבון הכנסות הפטורות ממס כגון, קצבת נכי רדיפות נאצים, פנסיית שאירים (עד תקרה), נפגעי פעולות איבה, קצבת זקנה וכו'.

2. במידה והכנסתו האחרת (שאינה פטורה ממס), מועברת לקופת הקיבוץ, וקיים פער של למעלה מ-1,000 ₪ בין בסיס הקיבוץ בביטוח לאומי לתקציב המשולם לאלמן, תיוחס לאלמן הכנסה בגובה ההפרש בין התקציב המשולם לו לבסיס הקיבוץ בביטוח לאומי.

3. במידה והכנסתו האחרת מועברת ישירות לחשבונו, כל ההכנסה תיוחס לחבר במלואה.

4. הכנסה אחרת המועברת לחשבון הבנק של הקיבוץ וממנו לחשבון החבר תחושב באופן הבא:

א. במידה וההכנסה היא חלק מהתקציב, תיוחס לחבר הכנסה רק אם התקציב עולה ב-1,000 ₪ על בסיס הקיבוץ בביטוח לאומי. גובה ההכנסה שתיוחס לאלמן היא בגובה ההפרש שבין התקציב לבסיס המשק.

ב. במידה וההכנסה אינה חלק מהתקציב היא תיוחס במלואה לחבר.

אלמן העובד כשכיר ויש לו הכנסות נוספות -

1. מבחן ההכנסה מתקציב - במידה והכנסת האלמן כשכיר מועברת לקופת הקיבוץ, וקיים פער של למעלה מ-1,000 ₪ בין בסיס הקיבוץ בביטוח לאומי לתקציב המשולם לאלמן, תיוחס לאלמן הכנסה בגובה ההפרש בין התקציב המשולם לו לבסיס הקיבוץ בביטוח לאומי.

2. במידה והכנסתו כשכיר הועברה לחשבונו הפרטי ולא לחשבון הקיבוץ, יילקחו בחשבון כל הכנסותיו, פרט להכנסות הפטורות ממס הכנסה.

3. במידה והכנסתו האחרת (שאינה פטורה ממס), מועברת לקופת הקיבוץ, וקיים פער של למעלה מ-1,000 ₪ בין בסיס הקיבוץ בביטוח לאומי לתקציב המשולם לאלמן, תיוחס לאלמן הכנסה בגובה ההפרש בין התקציב המשולם לו לבסיס הקיבוץ בביטוח לאומי.

4. במידה והכנסתו האחרת מועברת ישירות לחשבונו, כל ההכנסה תיוחס לחבר במלואה.

5. הכנסה אחרת המועברת לחשבון הבנק של הקיבוץ וממנו לחשבון החבר תחושב באופן הבא:

א. במידה וההכנסה היא חלק מהתקציב, תיוחס לחבר הכנסה רק אם התקציב עולה ב-1,000 ₪ על בסיס הקיבוץ בביטוח לאומי. גובה ההכנסה שתיוחס לאלמן היא בגובה ההפרש שבין התקציב לבסיס המשק.

ב. במידה וההכנסה אינה חלק מהתקציב היא תיוחס במלואה לחבר.

מבחני ההכנסה לקצבת זקנה בגיל המותנה[3]

חבר קיבוץ העובד בקיבוץ בלבד -

1. חבר העובד מעל 24 שעות שבועיות אינו זכאי לקצבת זקנה מלאה ואף לא לקצבת זקנה יחסית.

2. חבר העובד עד 24 שעות שבועיות, יראה כמי שהכנסתו נמוכה מהתקרה ויהיה זכאי לקצבת זקנה. מבחן ההכנסה יבוצע על בסיס שנתי (לפי תקרה בגובה 1,248 שעות). במידה ושעות העבודה השנתיות עוברות את התקרה קיימת אפשרות לבדיקת זכאות על בסיס חודשי.

חבר קיבוץ העובד כשכיר מחוץ לקיבוץ -

במידה והכנסת החבר מועברת לחשבונו הפרטי ולא לחשבון הקיבוץ יערך מבחן ההכנסה בהתאם לשכר ששולם.

הערות להנחיות המוסד לביטוח לאומי

הנחיות המוסד לביטוח לאומי דלעיל לעניין מבחני ההכנסה לאלמן חבר קיבוץ אינן עולות לדעתנו בקנה אחד עם הוראות החוק. התקנות והפסיקה מהטעמים הבאים:

א. דרישת נתוני הכנסה בניגוד לתקנות הביטוח הלאומי -

בתקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), תשל"ז-1976, נקבע כי הכנסות אלמן, חבר קיבוץ או מושב שיתופי, העובד עד 24 שעות שבועיות, מהמקורות המפורטים בתקנה 1(א) (תקבולים מהקיבוץ, רנטה, נכי רדיפות נאצים, פנסיה, הורה שכול וכו'), ייחשבו כהכנסות שאינן עולות על התקרה הקבועה בחוק.

המוסד לביטוח לאומי פועל בניגוד לתקנה הנ"ל ועורך לאלמן חבר קיבוץ מבחן הכנסה כפול. מבחן שעות העבודה על פי תקנה 5 ומבחן הכנסה ע"פ תקנה 1(א).

ב. אפליית אלמנים שאינם עובדים -

הכללת הכנסה הפטורה ממס, המשתלמת לאלמן, כחלק ממבחן ההכנסה לצורך קביעת הזכאות לקצבת שאירים על פי חוק, מהווה אפליה לרעה בגין זקנה וחוסר יכולת פיזית לצאת לעבודה.

פרשנות המוסד לביטוח לאומי קובעת שאם האלמן הוא בגדר "עובד" כמובנו בחוק, הרי שהכנסתו הפטורה ממס אינה מהווה הכנסה השוללת את קצבת השאירים.

פרשנות המוסד לביטוח לאומי יוצרת מצב אבסורדי ולפיו שלילת קצבת השאירים נעשית אך ורק מקום בו האלמן, הזכאי לקצבת זקנה, איננו מסוגל עוד לצאת לעבודה, בדרך כלל, עקב זקנה.

פרשנות זו היא פסולה; היא מהווה אפליה לרעה של אלמן שאיננו עובד, הזכאי לקצבת זקנה, שאז נשללת הזכאות לקצבת שאירים, אל מול אלמן מקביל (מבחינת הזכאות לקצבת זקנה) שהוא עובד והנה נשמרת זכאותו לקצבת שאירים.

מדובר באפליה פסולה עקב כשירות פיזית ומסוגלות היציאה לעבודה שאינה אלא אפליה לרעה מחמת גיל.

ג. התקציב אינו מהווה אמת מידה להכנסת החבר -

גובה התקציב מושפע באופן ישיר מהיקף השירותים שמספק הקיבוץ לחבריו ולכן גובה התקציב אינו אמת מידה לקביעת הכנסתו של החבר.

ד. התקציב אינו מוגדר בחוק הביטוח הלאומי כהכנסת החבר -

סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי הכנסתו של חבר קיבוץ ומושב שיתופי תוערך בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954‏. בתקנות אלו נקבע כי הכנסתו של חבר קיבוץ תחושב בהתאם להוצאות המחיה הממוצעות לחבר (בסיס הקיבוץ בביטוח לאומי).

ה. פרשנות מוטעית של פסק דין הזורע -

כבוד השופט חיים ארמון, מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, פסק ב-11 לנובמבר 2007, כי אין להחיל על אלמנים חברי קיבוץ את מבחן ההכנסות הכללי אלא את מבחן שעות העבודה בלבד (ראה חוזרנו 106/2007). בית הדין הארצי לעבודה לא פסל את פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, אלא קבע כי רק אלמן העובד בקיבוץ, ללא תמורה,יוכל ליהנות מהפריבילגיה של חישוב הכנסתו בהתאם לשעות העבודה בלבד. לאור האמור, פרשנות המוסד לביטוח לאומי, לפיה גם לאלמן העובד בקיבוץ עד 24 שעות שבועיות, יערך מבחן הכנסה נוסף, היא פרשנות שגויה שאינה תואמת את הנאמר בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.

ו. מבחן הכנסה כפול לאלמן עובד (שעות עבודה והכנסות) מנוגד לעמדת בתי הדין לעבודה בדבר צמצום האפליה של אלמן ביחס לאלמנה -

העובדה שזכאותם של האלמנים לקצבת שאירים תלויה במבחן הכנסה, היא תולדה של הגדרת המונח "אלמן" בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי. התניית הזכאות בגובה ההכנסות, היא רק לגבי אלמנים ואינה קיימת לגבי אלמנות. מדובר באפליה שאין לה כל הצדקה עניינית. אולם, הוראה זו של המחוקק הראשי מחייבת ואין להתעלם ממנה. ביה"ד הארצי לעבודה היה ער לכך שחוק הביטוח הלאומי כולל הוראות מפלות. על פי ההלכה הפסוקה, במקרים כאלה, יש לנסות לפרש את החוק באופן שהאפליה תהיה פחותה ככל האפשר.

כך, למשל, נפסק בדב"ע שמ/40-0 המוסד לביטוח לאומי - בובליל, פד"ע יב 328, 330-331:

"...העומד לדיון הוא פירוש מונח בחוק - מונח שאינו חד-משמעי ואפשרי פירוש לכאן ולכאן: פירוש אחד יביא לזכאות הן לגבר והן לאישה והפירוש השני יביא לזכאות, או לאי-זכאות, הכל לפי מינו של התובע. ייאמר מייד:

עת שתי דרכים לפירוש - האחת מפלה בין המינים והשנייה לא - יש להעדיף את הדרך שאינה מביאה לאפליה.

...

[כאשר] הפירוש שאותו נתן בית-הדין האזורי הן אפשרי והן מביא לשוויון - יש להעדיפו על הפירוש שלו טענו בשם המוסד לביטוח לאומי.".

ובעניין הגדרת "אלמן", קבע בית הדין הארצי לעבודה, בדב"ע נה/78-0 גביש - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 527, כך: "על אישה מבוטחת חלות אותן החובות ואותן הזכויות החלות על גבר מבוטח. הגם שזכויות 'אלמן' של מבוטחת, על-פי החוק, אינן זהות לזכויות 'אלמנה' שהשאיר אחריו המבוטח ... מן הראוי לפרש את החוק פירוש תכליתי שיביא לצמצום הפער וההפליה בין 'אלמן' לבין 'אלמנה', עד כמה שפירוש זה הוא לגיטימי".

ז. יחוס הכנסות שנרשמו בספרי הקיבוץ לאלמן -

בהתאם לעמדת המוסד לביטוח לאומי תיוחס לאלמן הכנסה ששולמה לחשבונו הפרטי גם אם הכנסה זו נרשמה בספרי הקיבוץ. לעמדתנו הנחיה זו שגויה ואין לקחת בחשבון הכנסות שנרשמו בספרי הקיבוץ (בדומה למבחן ההכנסה לגמלת סיעוד).

ח. הנחיות הביטוח הלאומי מתעלמות מתקנות קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים -

ע"פ תיקון תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), תשל"ז-1976, החל מ-2 ינואר 2011, לא תילקח בחשבון הכנסה מעבודה בגובה 15.2% מהשכר הממוצע. ראוי היה כי המוסד לביטוח לאומי יגדיל בהתאם גם את תקרת שעות העבודה לאלמן חבר קיבוץ או מושב שיתופי.

ט. אפליית חברי קיבוץ בקבלת קצבת זקנה יחסית -

זכאי לקצבת זקנה שאינו חבר קיבוץ, והכנסתו עולה במעט על התקרה הקבועה בחוק, יקבל, בהתאם לבקשתו, קצבת זקנה יחסית. חבר קיבוץ העובד מעל 24 שעות שבועיות כלל אינו זכאי לקצבת זקנה יחסית.

סיכום

לעמדתנו, מבחן ההכנסה היחיד לאלמן חבר קיבוץ העובד בקיבוץ הוא מבחן שעות העבודה.

כמו כן אנו מסתייגים מדרישת המוסד לביטוח לאומי לקבלת נתוני התקציב של אלמנים חברי קיבוץ ומושב שיתופי.

משרדנו מתכוון להעביר למוסד לביטוח לאומי את הסתייגויותינו מההנחיות דלעיל בליווי משפטי של עו"ד רון רוגין.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.