סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן - החוק), קובע כי המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), רשאי לנכות חוב של גמלה ששולמה בטעות או שלא כדין, מכל תשלום המגיע ממנו, או אף לתבוע את החזר הסכומים ששילם אם מקבל התשלום נהג שלא בתום לב.

בית הדין הארצי לעבודה, (עב"ל 748/06 מסטר - המוסד לביטוח לאומי), (עב"ל 30246-09-10 בן משה - המוסד לביטוח לאומי), פסק כי על אף שסעיף 315 לחוק מקנה למוסד אפשרות ניכוי סכומים ששולמו למבוטח רטרואקטיבית, מן הדין שהמוסד יודיע למבוטח מראש ובכתב על האפשרות או הכוונה לעשות כן וטעמיה, תוך פירוט החוב הכספי בו עלול הוא להיתבע, וייתן לו אפשרות להביא טענותיו בכתב ובזמן סביר, טרם קבלת החלטה סופית בעניין, וללא קשר לתביעה שהמבוטח יבחר להגיש או לא להגיש לביה"ד בעניין.

למרות ובניגוד לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, המוסד נוהג להפעיל את סמכותו על פי סעיף 315 לחוק, ותובע החזר גמלאות ששולמו לאלמנים, חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים, ללא מתן הודעה מוקדמת על כך.

עו"ד רון רוגין, המייצג מספר רב של אלמנים בקיבוצים ומושבים שיתופיים, הגיש לאחרונה לבתי הדין לעבודה ערעורים על החלטות המוסד, לשלול באופן רטרואקטיבי, קצבאות שארים, מאלמנים חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים.

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (כבוד השופט ח' ארמון) קבע, ביום ה-24 באוקטובר 2011, בהחלטה - רבת חשיבות וכבדת משקל, כי אין מקום לשלילת קצבת שאירים לאלמן, חבר קיבוץ או מושב שיתופי, עקב אי עמידה במבחן ההכנסות הקבוע בחוק ותקנות הביטוח הלאומי תקנות קביעת הכנסה (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים) תשל"ז-1976, ללא מתן זכות טיעון טרם שלילת קצבת השאירים על פי החוק.

המשמעות המעשית של החלטה זו - אלא אם כן המוסד לביטוח לאומי יצביע על האופן המדויק בו ניתנה זכות טיעון לנפגע - הינה, על פניו, כי יש להפסיק את ניכוי החוב 'מקצבת הזקנה' המשולמת לאלמן חבר הקיבוץ ולשיטתנו - לעת הזאת - וכל עוד לא התקבלה החלטה אחרת, להשיב את הכספים שנוכו מהאלמן עד למועד ההחלטה.

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.