בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה תביעת קיבוצים לשלם דמי ביטוח מזעריים לפי 25% מהשכר הממוצע במשק (2,077 ₪) במקום לפי שכר המינימום (3,850 ₪) בהתאם לעמדת המוסד לביטוח לאומי עליה חלקו הקיבוצים.

באפריל 1999 נכנס לתוקף תיקון 30 לחוק הביטוח הלאומי. ע"פ התיקון, הבסיס המינימאלי לתשלום דמי ביטוח ל"עובד" עלה מ-25% מהשכר הממוצע במשק לשכר המינימום.

מטרת התיקון הייתה להבטיח לעובדים גמלאות מחליפות שכר על בסיס שכר המינימום אף אם המעסיקים הפרו את החוק ושילמו לעובדים שכר הנמוך משכר המינימום.

קיבוץ קריית ענבים ואח' הגישו באמצעות עו"ד ד"ר מיכל שקד, תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי תיקון 30 אינו חל על הבסיס לתשלום דמי ביטוח של חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים.

בתביעה נטען בין היתר כי חוק שכר מינימום אינו חל ביחסים שבין הקיבוץ לחבריו ולכן המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לגבות דמי ביטוח על בסיס שכר המינימום.

כב' השופטת אורנית אגסי מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בפסק דין מיום 2 במרץ 2011 בל (י-ם) 11113/07, דחתה את התביעה מהנימוקים הבאים:

1. הוראות החוק קובעות מפורשות, כי התובעים הנם "עובדים" הן לצורך חישוב הכנסתם והן לצורך שיעור דמי הביטוח.

2. הלכה פסוקה היא, כי חבר קיבוץ הנו "עובד" לצורך הוראות חוק הביטוח הלאומי.

3. ההליכים שהתקיימו בועדות הכנסת בנושא זה הביאו לפתרון מוסכם אשר עוגן בהוראות החוק והנותן פתרון לסוגיה שבפנינו.

4. התובעים לא הוכיחו כי הם מייצגים וטוענים בשמם של יתר הקיבוצים במדינת ישראל – כ- 280 קיבוצים לעומת 13 קיבוצים אשר הגישו את התביעה דנן.

5. מדובר בסוגיה אשר יש ליתן לה פתרון חקיקתי.

לדעתנו שגה בית הדין בפסיקתו מהטעמים הבאים:

א. חבר קיבוץ יכול להיחשב כעובד לצורך אחד של החוק ולא כעובד לצורך חלקו האחר.

ב. דמי הביטוח המוטלים על חבר קיבוץ, בדומה לדמי הביטוח המוטלים על עצמאי אינם כוללים תשלום לענף אבטלה. בשונה מעצמאי משלם חבר קיבוץ דמי ביטוח לענף פשיטת רגל של מעביד. חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ שונה מחישוב הכנסתו של שכיר ושל עצמאי.לאור השוני בין חבר קיבוץ לבין שכיר ועצמאי ניתן היה לקבוע, ללא הזדקקות לפתרון חקיקתי, כי חבר קיבוץ ישלם דמי ביטוח מינימאליים כמבוטח אחר.

ג. החוק השווה את מעמדם של סוגי מבוטחים מסוימים לזה של "עובדים" אף כי למעשה אינם כאלה (סעיפים

6,4,3, 6א לחוק הביטוח הלאומי).

ד. ההליכים בוועדות הכנסת הביאו להפחתת שיעורי דמי הביטוח הלאומי בהכנסות הנמוכות החל מינואר 2003

אך לא נתנו כל פיתרון לדמי הביטוח העודפים ששולמו במשך 3.75 שנים(!) מאפריל 1999 ועד דצמבר 2002.

ה. הפחתת שיעורי דמי ביטוח לאומי לא ביטלה את הפגיעה בקיבוצים החלשים.

לאור האמור, נבחנת האפשרות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

לפרטים והבהרות ניתן לפנות לגב' שרונה שחר במשרדנו בעפולה בטלפון 04-6484785.