1. הוצאות חנייה בסמוך למקום העיסוק של הנישום הן הוצאות בייצור ההכנסה לפי הוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה ולפיכך מותרות בניכוי.

2. תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) התשנ"ה - 1995 (להלן: התקנות) מתירות ניכוי הוצאות רכב לפי התנאים וההגבלות אשר נקבעו בתקנות אלה. ראו הרחבה בחוזרנו מס' 28/96, 1/96

התקנות אינן מתייחסות להוצאות חנייה אשר אינה בסמוך למקום העיסוק העיקרי של הנישום ועד היום לא נקבע הסדר חקיקתי ברור לגבי התרת הוצאות חנייה שאינן בסמוך למקום העיסוק העיקרי כאמור.

3. בתאריך 6.1.2000 אושרו בועדת הכספים של הכנסת תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)(תיקון), התש"ס - 2000 (להלן: התקנות החדשות) המתייחסות להתרת הוצאות חנייה שאינן בסמוך למקום העבודה.

בתקנות החדשות הורחבה הגדרת :

"הוצאות החזקת רכב" –ל "...חניה שאינה במקום העיסוק או סמוך אליו"

כמו כן הוספה הגדרת

"מקום עיסוק" – "מקום בו מנהל הנישום באורח קבע את עיסוקו".

על פי האמור לעיל, נקבע מפורשות כי הוצאות חנייה כאמור יותרו בניכוי כהוצאות להחזקת רכב לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה - 1995, כלומר יותר החלק היחסי של הוצאות אלה שרואים אותו כמתייחס לעיסוקו של הנישום (חלק זה הוא סך ההוצאות מחולק במספר הקילומטרים השנתי ומוכפל במספר הקילומטרים השנתי העודף העולה על 9,900 ק"מ או 25% מהוצאות החזקת הרכב לפי הגבוה).

4. תחילתן של התקנות החדשות לגבי הוצאות חנייה שהוצאו ב - 1 בינואר 2000 או לאחר מכן.