1. פסק הדין של בית הדין לחוזים אחידים, אשר ניתן במסגרת ח"א 2016-01 גרנות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ. מינהל מקרקעי ישראל (להלן פס"ד), כולל בתוכו הכרעות ראשוניות ביחס להוראות מסוימות בחוזה החכירה האחיד שבין מינהל מקרקעי ישראל (להלן "ממ"י"), לבין הקיבוצים.

2. כאמור עיקר פסק הדין הוקדש לאימוץ עמדת ממ"י לגבי כשרות ניסוח ההוראות החוזה החכירה לדורות כחוזה אחיד, יחד עם זאת פסק הדין כולל אמירות תקדימיות להן השלכות חשובות.

3. נדגיש כי בית הדין לחוזים אחידים אינו בוחן את תוכן המדיניות הקרקעית של ממשלת
   ישראל או של מועצת מקרקעי ישראל. תוכנה של מדיניות זו מבוקר על-ידי בג״צ (במקרה של נורמה כללית), או על ידי בית המשפט המחוזי (במקרה של נורמה פרטנית). לכן, בית הדין לחוזים אחידים אינו דן כלל בעצם החוקיות של החלטות המדיניות הקרקעית.

4. בית הדין לחוזים אחידים קבע כי יש לשנות את הוראות חוזה החכירה בשתי נקודות:

א. מגבלה על העלאת דמי החכירה עבור הנחלה.

ב. מגבלה על סיום מוקדם של חוזה החכירה (עקב שינוי ייעוד ביוזמת ממ"י).

בנוסף לאלו, כולל פסק הדין גם הבהרה חשובה ביחס לשטח משבצת הנחלות המוחכר.

5. אשר לתנאי הנוגע לדמי החכירה - בית הדין לחוזים אחידים קובע כי סמכות העלאת דמי
   החכירה על ידי ממ״י מוגבלת "כך ששיעור דמי החכירה החדשים לא יעלה על שווי השוק,
   במועד השינוי, של דמי חכירה למקרקעין דומים". שווי השוק ייקבע בידי "שמאים מומחים לדבר".

כמובן שפירוש אמירה זו תלוי בהגדרת אותם "מקרקעין דומים" אליהם יש להשוות את דמי החכירה.

6. אשר לתנאי הנוגע לסיום מוקדם של החכירה עקב שינוי ייעוד שאינה ביוזמת הקיבוץ - נראה כי בית הדין לחוזים אחידים מאשר את ההוראה החוזית המאפשרת ביוזמת ממ"י להפסיק את החכירה באורח מוקדם, טרם מועדה, עקב שינוי ייעוד הקרקע. זהו סעיף 18(א) לחוזה החכירה לדורות.

בית המשפט קבע כי אין מקום לסיום מוקדם של החכירה עקב שינוי ייעוד ביחס "לשטחים עליהם בנויים בתי המגורים של הקיבוץ". על כך יש להוסיף את הארכת התקופה העומדת לרשות היישוב לצורך פינוי המקרקעין עקב סיום מוקדם של החכירה. תקופה זו הועמדה על 180 יום.

7. פרט לשני התיקונים, מאמץ בית הדין לחוזים אחידים את עמדת ממ״י בכל המחלוקות.